א. אין קשר בין הסיכוי להצלחה לבין סוג חומר האיטום.

את ההצלחה קובעת בעיקר איכות הביצוע-

אם תבצע את האיטום באופן מוקפד כולל כל השכבות הנדרשות כולל הכנת השטח סיכויי הצלחתך טובים לפחות כמו של איש יריעות ביטומניות.

ב. הבדל בין חומר על בסיס מים לבין חומר על בסיס ממיסים-

ההבדל המהותי ביניהם הוא בכך שחומר על בסיס ממיסים הוא פוליאוריתאני טהור ואילו החומרים על בסיס מים הם בעצם על בסיס תערובת פוליאוריתאן מעורב עם שרפים אקרילים.

מכך נגזרים ההבדלים-

-החומר הפוליאוריתאני הטהור חזק וגמיש בהרבה מהחומרים המעורבים.

-חומר פוליאוריתאני טהור עמיד לחלוטין במים עומדים בכל כמות וכל מצב כולל בריכה, לעומת (לפחות מותגים אחדים שבדקתי של) חומרים על בסיס מים שניזוקים בחשיפה למים עומדים.

-החומר הפוליאוריתאני הטהור חייב פריימר, בשעה שהחומרים האחרים יכולים לשמש כפריימרים של עצמם כשהם מדוללים. (מעשית גם לחומרים על בסיס מים מומלץ ליישם פריימר!)

- במבחן התוצאה הצפויה החומר על בסיס ממיסים עדיף לאין שיעור.

ג. שיקולי מחיר וכמויות-

מחיר הפריימר האפוקסי הרגיל של מותגים כמו שציינת של מאריס או של מותגים מקבילים כגון בוסקוסיל PUX או היפרדסמו LV זול למדי כך שלדעתי השיקול אינו מוצדק שכן רוב העלות היא עלות החומר העיקרי.

חשוב לדעת שכמות הפריימר הדרושה לשמש כשכבת הדבקה (ולא כשכבת איטום נוספת) היא קטנה מאד שכן ניתן לדלל פריימר אפוקסי בכמות גדולה של מים, אפילו 200-300 אחוז ולא כפי שהיצרנים כותבים משיקולים של הגדלת המכירות.

אפשר לקחת בחשבון 50-100 גרם למ"ר.

כמו כן חשוב לקחת בחשבון כמות של חומר האיטום העיקריגדולהמאשר המינימום המומלץ על ידי היצרן.

לדוגמא בחומר על בסיס ממיסים היצרנים מציינים עובי מינימאלי של 1.5 ק"ג למ"ר, מה שמצריך מעשית יישום ממוצע של כ2 ק"ג למ"ר לפחותכך שהמקומות הדקים ביותר יגיעו לעובי המינימאלי!

בהצלחה