גבי שלום

רציתי לברר  אם ניתן ליישם פוליגג או אקרילפז (או חומר דומה)

ע"ג רב רעף (העשוי פח)

תפקיד הפוליגג הינו לבודד את רעש הגשם היורד על הפח שכן הרב רעף נמצא מתחת לחלון חדר השינה שלי

בברכה

אמיר

שלום אמיר,

עקרונית הדבר ניתן לבצוע ועדיף עם פוליגג.

אינני יודע מה תהיה השפעתו של החומר מבחינת בידוד אקוסטי. לבידוד יעיל ישנם חומרים יעודיים לבידוד שיש לבצעם מתחת לרעפים. כמובן שמדובר בעבודה הרבה יותר מסובכת ויקרה.

שבוע טוב,

גבי

היי גבי

רציתי לחדד שבמקרה שלי הבידוד האקוסטי מתחת לרב רעף אינו יעיל שכן נדרש בידוד הרעש מבחוץ (תחילת הרב רעף הוא מתחת לאדן חלון חדר השינה שלי)

שבוע טוב אמיר

האם ניתן להלחים יריעות ביטומניות על בטקל או על בטון.

מה עדיף והאם יש הבדל ביישום?

שלום עדי,

ניתן להלחים יריעות ביטומניות הן על בטון והן על בטקל. מורחים פריימר ביטומני ולאחר מספר שעות ייבוש מלחימים את היריעות.

עקרונית עדיף משטח בטון על פני בטקל אך זה איננו כה משמעותי וממילא- לצורך שיפועים (ובידוד) הרבה יותר מעשי לבצע בטקל מאשר בטון. זה מה שמקובל לבצע בכל בנייה חדשה.

מכיוון שאנו נמצאים כעת בעונת החורף יש להקפיד והמתין לימי שמש על מנת לאפשר לבטקל להתייבש היטב, לפני שאוטמים מעליו עם יריעות.

בהצלחה,

גבי

שלוםגבי,

קניתי בית עם בעיות אטימה קשות בגג.

על הגג יש בטקל ועליו שכבת יריעות ביטומניות (חלקן התנפח). דיברתי עם מספר בעלי מקצעי וכל אחד אומר לי אחרת. נראה לי שהפתרון הנכון הוא לזרוק את שכבת היריעות הנוכחית, בניית רולקות בטון בכל חיבורי הגג לקירות, מריחת  פרימר או זפת (הדעות על כך חלוקות ולי אין מושג מה הנכון????), והלחמת יריעות חדשות.

גם לא ברור לי אם צריך להרכיב נשמים או לא, מה דעתך?

בתודה מראש

שלום אלון,

הדרך שציינת היא אכן העדיפה.

דהיינו:

1.  להסיר את היריעות הקיימות.

2. להניח לגג להתייבש ולרטיבות להתנדף, במשך כמה ימי שמש לפחות.

3. לצקת רולקות סביב הגג.

4. לבצע שכבת פריימר (או זפת) ולאחריה יריעות בעובי 5 מ"מ.

לשאר השאלות:

זפת עדיף  על פני פריימר ביטומני משום שהזפת מאפשרת היצמדות טובה יותר של היריעה (היא מתחברת טוב יותר אל היריעה). כמו כן הזפת בפני עצמה מהווה גם שכבת אטימה נוספת, למקרה של כשל מקומי ביריעה.

לענין הנשמים:  אם קיימת רטיבות כלואה מתחת לאיטום אז הנשמים אכן יעזרו. אם להערכתך תתנדף אותה רטיבות (וזה תלוי גם  במספר ימי השמש שתוכל למצוא) , אז תוכל לוותר עליהם.   באופן כללי- ככל ששטח הגג גדול יתר כך גם גובר החשש לבועות אויר והתנפחויות ביריעה, ולהיפך.

בהצלחה,

גבי

גבי, תודה על התשובה האינטיליגנטית.

היא יקרה מפז, תבורך.

ברשותך מס` שאלות נוספות...

האם מותר למרוח זפת על בטקל? אחש הזפתים אמר לי שאסור, האמנם?

האם פריימר או זפת ולא את שניהם בזה אחר זה?

האם יריעות תיקניות הן לא 4 מ"מ או מקסימום 4.2? (כל לפחות אמרו לי כל בעלי המקצוע איתם דיברתי)

איך אדע אם קיימת בעיית רטיבות בבטקל? כמה נשמים להתקין? האם לא יכנסו מים דרך הנשמים? האם כאשר אני שם זפת לפני היריעות אני לא מבטל חשש מבועות אויר בהמשך?

האם כאשר אסיר יריעות הוא לא יעשה חורים בבטקל?

כמו כן יש לי 48 לבני זכוכית. שתים מהן התבקעו? כיצד מחליפים ואיך אוטמים?

שלום אלון,

כאשר עושים זיפות על גבי משטח צימנטי (בטון או בטקל) יש תמיד צורך בשכבת יסוד (פריימר). אך מתחת ליריעות הקיימות ממילא ישנו כבר פריימר כך שיהיה אפשר לבצע שכבת זפת ללא פריימר (יתכן שיהיה צורך לבצע תיקונים מקומיים).

אפשר לבצע זיפות גם על גבי בטקל, במיוחד עם כבר יש עליו פריימר. הזפת במקרה זה משמשת רק כשכבה נוספת או כ"פריימר" ליריעות.  בגגות חדשים אכן לא נהוג לבצע זיפות בלבד על הבטקל, אלא יריעות.

לענין עובי היריעות : אפשר בהחלט להשתמש גם ביריעות בעובי 4 מ"מ. 5 מ"מ פשוט עדיף והעבודה יוצאת יותר טוב (יש יותר "מיץ" שיוצא מהיריעה וההלחמה יוצאת באיכות טובה יותר ).

נשמים נהוג להתקין כל 50 מטר. אין חשש לחדירת מי גשם דרך הנשם משום שקצהו לא מאפשר זאת (לנשם יש "כובע" שמגן עליו). אין דרך לדעת בוודאות כמה רטיבות קיימת מתחת לאיטום הנוכחי.   להערכתי אפשר לוותר על הנשמים.  אך אם יש סימני רטיבות קשים בתקרה מומלץ  להסיר תחילה את היריעות ולהניח לשטח להתייבש תחת השמש למספר ימים.

לעיתים, כאשר מסירים יריעות ישנות, מתנתקים חלקים מהבטקל- כפי שציינת. במקרה כזה פשוט מתקנים עם בטון ומורחים פריימר על התיקון לאחר הייבוש.

הזיפות אכן יכול לעצור את האדים במידה מסויימת, אך אין וודאות לכך. שוב : ברוב המקרים פשוט אין צורך בנשמים.  אם קיימת רטיבות קשה מאוד ניתן גם ליישם יריעות מאזנות אדים (לפני הזיפות) אך ברוב במקרים הענין הזה פשוט מיותר.

לענין לבני הזכוכית:    צריך לראות בשטח כיצד הן בנויות (צמודות זו לזו או עם בטון בינהן).  פשוט מתקינים חדשות במקום הישנות השבורות. אם יש מירווח לבטון בין הקוביות אז כדאי להשתמש בבטון שאינו מתכווץ עם הייבוש, כגון חומר צימנטי מסוג סיקה-רפ. אחרת, אפשר גם לאטום מסביב עם חומר גמיש כגון סיקפלקס.  לא ברור כיצד בנוי אותו קיר / תקרה כעת.

אם צריך נוכל להבהיר הלאה.

שב"ש,

גבי

גבי, אני מאריך את התשובות המושכלות ומהירות התגובה, תודה.

ארצה, ברשותך, לחדד מספר אלמנטים;

במבט נוסף על היריעות ומחוו"ד של שני זפתים היריעות שלי אינן תיקניות מצד אחד אך בהחלט "יושבות" טוב על הגג מאידך. אם אסיר אותן, שכרי בהפסדי היות, ולדעת חלק מהזפתים, יווצרו חורים בבטקל. לפני שבועיים, כנכנסתי לבית אחרי הגשם הראשון גיליתי שבמקומות רבים בתקרה יש ממש טיפטוף ולכן חשבתי שהיריעות לא בסדר. בדיעבד הדבר נבע כנראה מהעובדה שהמרזבים היו סתומים ואז מפלס המים עלה והמים נכנסו, כנראה, מהצדדים. לאחר פתיחת המרזבים, נראה שאין בעיות נוספות, התקרות יבשות לחלוטין! מאידך כתוב באתר שלכם שעדיף לפרק ולהניח חדשות, האם כך גם במקרה שלי? או שפשוט עדיף לחתוך היכן שהתנפחו, להדביק ואז לשים שכבה נוספת. הפחד שלי, כמו שכתוב אצלכם באתר, זה שעם הזמן שתי שכבות היריעות יפרדו, האם נכון או שאם אמרח זפת בין השכבות זה לא יקרה?כמו כן מה עושים עם הפינות? אם אני לא מפרק את היריעות אזיאין לי גישה לחיבורים שבין הגג לקירות (הכל מכוסה ביריעות)? האם לעשות עליהם רולקות מזפת ועל זה לשים שכבת יריעות נוספת?

שלום אלון,

ההתלבטות ברורה ולמעשה כבר הבנת את כל הנתונים כך שנותר כעת רק להחליט.

השיקול המרכזי בהחלטה על השארת או הוצאת היריעות הקיימות הוא באיכות ההדבקה שלהן אל התשתית. אם היריעות ממש צמודות היטב אל התשתית אז אפשר לבצע שכבה נוספת מעליהן, עם פריימר או זפת לפני כן.

לגבי הדפנות, שם יש צורך לבצע חיתוך של היריעה והסרתה מהקיר. היריעה העליונה חייבת להיות גבוהה יותר מהתחתונה. כלומר עליה לעבור את הקו העליון של היריעה התחתונה.    יתכן, שתוך כדי החיתוך של היריעות הישנות מן הדפנות, תראה שממילא עדיף כבר להסיר את כל השכבה הישנה.   שוב- זה תלוי באיכות הבצוע של השכבה הנוכחית ואם היא איננה אחוזה היטב אז עדיף להסירה.

לענין התיקונים בבטקל, זה איננו כל כך משנה. מקסימום עושים כמה תיקונים במקומות הנחוצים.  זה מה יש.

מכיוון שהזפתים נמצאים בשטח והמליצו את מה שהמליצו, יתכן והם צודקים.

המלצתי:  חתוך את היריעה בדפנות (ברולקות), כי ממילא תהיה חייב לבצע זאת. אם תגלה שהיריעות צמודות חזק לרצפה- בצע שכבה נוספת של יריעות מעליהן. אם תגלה שאפשר פשוט לתלוש את היריעות במשיכה- תלוש אותן ובצע הכל מחדש (וגם תן לגג להתייבש קצת כי קרוב לודאי שתגלה רטיבות מתחת ליריעות.

לשיקולך ושיהיה בהצלחה,

גבי

גבי כל הכבוד,

עזרת לי מאוד

תודה רבה

גבי היקרף

זקוק להבהרה לגבי לבני הזכוכית,

האם ניתן להוציא לבני זכוכית בודדות שנסדקו ולהחליפם בחדשות?

למה לדעתך נסדקו?

כיצד מוציאים וכיצד מרכיבים את החדשות?

איך ניתן להנות מאור השמש מחד ולהמנע מחימום דרך לבני הזכוכית מאידך?

להבהרה, לבני הזכוכית מסודרות במלבן של 48 לבנים (6*8) כשר בינהן יש בטון שתי וערב.

שלום אלון,

אינני יכול להעיד על עצמי כמומחה בתחום לבני זכוכית...

מנסיוני- אין בעיה בפרוק לבנה בודדת כאשר ישנו רווח בין הלבנים אשר ממולא עם בטון. אפשר לחתוך בדיסק את הבטון (בזהירות ועם משקפי מגן) ואחר כך לשבור את הלבנה בעדינות עם פטיש ואיזמל- מהמרכז והלאה. בעדינות...

הסדיקה מתרחשת כתוצאה מחבטה או כתוצאה מתזוזה של הקיר- לחץ שמופעל על הלבנים.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי:

לתריס החשמלי שלי בסלון יש מתחת פס גומי נשלף .

רציתי לדעת האם אפשר להחליף אותו למשהו יותר רציני ועבה יותר ואם כן היכן ניתן לרכוש?

תודה רבה

שלום גל,

אם כך כל הבעיה יכולה להפטר אם תחליף את הגומי. אינני מכיר מקום לרכישת גומיות שכאלה . תוכל לפנות אל היצרן ולשאול.

בהצלחה,

גבי

גבי שלום:

בחדר שינה יש לי דלת אלומיניום עם תריס גלילה  יציאה למרפסת  .כמו כן בעבר היתה לי בעיה של שיפוע ,והיום יש שיפוע חזק החוצה מה שלא נותן למים לעבור את התריס ובכלל  המים לא מתקרבים למדרגה (הסף)שבין הבית לבין המרפסת .

השאלה היא כל הקיץ המרפסת היתה עוברת כל יום  שטיפה עם הרבה מים והכל היה בסדר

והיום שירד גשם די חזק הרובה שבין הסף אלומינים במדרגה היה רטוב וכל זאת ששאר הרובה שבן התריס לדלת (מרחק של כ20 ס"מ היה יבש לחלוטין.

מה יכולה להיות הבעיה שדוקא  לשם הגיעה רטיבות לקצה מבלי שתהיה רטיבות בקטע שלפני המדרגה ששם סימני הרובה יבשים לחלוטין?

יש לציין שיש זיפות בן המרפסת לבן הבית אבל הסימני רטיבות על הרובה הם ממש על הקצה ולא חדרו למרצפות של הבית.

תודה ושבת שלום

שלום גל,

חסרה תמונה מלאה על מנת לענות ואינני בטוח שהבנתי את התמונה שתארת.  על פי מה שהבנתי קיימת רטיבות בחלק הפנימי של המסילה של התריס, בעוד שבחלק החיצוני (על המדרגה ועל שטח המרפסת עצמה) אין שאריות רטיבות.

אם זהו אכן המצב אז כדאי לבדוק אם יש מעבר מים מתחת למסילה של התריס. הצד החיצוני של המסילה אמור להיות אטום עם חומר גמיש (מסטיק כגון סיקפלקס) ולא עם רובה, כך שלא תתאפשר חדירת רטיבות מתחת למסילה.  בנוסף יתכן מעבר רטיבות דרך התריס עצמו או דרך המסילה עצמה כאשר היא מתמלאת במים בעת הגשמים.

מכיוון ששטיפה יומית איננה משקפת את מה שמתרחש בעת גשמים (שהרי אינך מתיז מים מבחוץ על התריס) הרי שאין להתייחס אליה כאל גורם להשוואה. תוכל גם לבצע נסיון ולהתיז מים על התריס בעודו סגור, כפי שקורה בעת גשם. בצורה זו תוכל לראות אם ה"גשם", חודר דרך התריס עצמו או שמחלחל אל המסילה ומשם עובר מעט פנימה.

במצב שתארת לא נשמע כאילו יש מקום רב לדאגה מבחינה של חדירת רטיבות.

מקווה שהבנתי נכון את תאורך. לא הבנתי את הקשר לזיפות: האם מדובר על מרפסת מרוצפת או עם זפת ?

שב"ש,

גבי

היי

מדובר במרפסת מרוצפת כאשר מתחת לריצוף יש ירעות איטום

אבל במצב שלי אין מסילה כי מדובר בדלת יציאה למרפסת וכאשר מורדים את התריס גלילה התריס יורד ויושב ישר על הריצוף

מקווה שהבנת בגדול את הבעיה

תודה רבה

נדהמתי לראות כמה מסובך האיטום השלילי יכול להיות

לפני כחצי שנה ביצעו אצלי איטום שלילי במרתף שהבעיה בו הוגדרה לפי מספר קבלנים בלתי אפשרית מהצד הפנימי. בעזרת פורום אחר הגעתי לחברה בשם פי בי אס   או: פי בי אם שפתרו לי את הבעיה באמצעות חומר שנקרא קופרוקס איטום ריפוי. היחודיות של החומר היא בכך שהוא נספג לעומק הקיר ומתגבש לאחר מספר שעות או ימים לקריסטלים שמונעים חדירת מולקולות של מים ומאפשרים מעבר של מולקולות אויר שעוזרות גם לקיר להתייבש ומונעות עובש.  הבדיחה היא שהם טוענים שהחומר קיים בחו"ל כבר יותר מ50 שנה.  הבעיה נפתרה יחסית בזול ואני מאוכזב אך ורק מכך שאם לא הייתי מוצא אותם אז הייתי צריך לשמוע לכל ה"מומחים" שגרמו לי כמעט להרוס את הגינה שלי ושל השכן בחפירות אריכאולוגיות או בלקיחת משכנתא שנייה לתיקון המרתף.

שלום אשר,

איטום מרתף מבפנים מצליח כאשר עושים עבודה מקצועית. מהתאור שלך על דברי הקבלנים שביצעו אצלך את העבודה בעבר פשוט נשמע שאינם מקצועיים מספיק משום שאיטום פנימי תמיד ניתן לבצוע, אך יש לדעת כיצד לעשותו.

במקרים נדירים יותר , כאשר ישנם קירות בלוקים דקים במקום קירות בטון או כאשר בוצעה בניה רשלנית במיוחד- ישנו קושי גדול יותר בבצוע, אך גם על קשיים מסוג זה ניתן להתגבר וקיימות הטכנולוגיות המתאימות לצרכים אלו.   מנסיוני האישי-  כל הכשלונות ביישום איטום מרתף מבפנים נובעים תמיד כתוצאה מבצוע לקוי.

שים לב שהצלחת האיטום יכולה להבדק רק אחרי מספר שנים, במיוחד אחרי שנה גשומה במיוחד עם נוכחות של מי תהום. חצי שנה אינה זמן מספיק להעריך את הצלחת העבודה .   כהערה כללית יש לציין שהיו מקרים רבים בהם חומרים קריסטלים כגון coprox נכשלו באיטום, בעוד שחומרים אחרים הצליחו. כך שפשוט לא ניתן לקבוע את הצלחת החומר על סמך נסיון אחד בלבד.

הצלחת האיטום תלויה הרבה מאוד באיכות הבצוע של הקבלנים . לעיתים מומלץ להשתמש במספר שיטות עבודה במקביל וחומר אחד בלבד (קופרוקס או חומרים אחרים) איננו אמור להוות פתרון לכל המצבים.  

ברכות על המרתף היבש ובהצלחה,

גבי 

התשובה שלך פחות או יותר זהה למה שאמר לי היבואן של קרופרוקס

לגבי יעילות החומר שהיא תלויה בסוג הבעיה, עובי הסדקים וביכולת של הקריסטלים להתגבש בתוך חללים. השאלה שלי היא למה אף אחד לא העלה את האופציה הזאת, נכון שהוא לא מתאים לכל סוגי הבעיות אבל אף קבלן ושום פורום לא ייעץ שהאפשרות הזאת קיימת. החדירה של המים במרתף נבעה כמובן מבעיות כשל באיטום בזמן הבניה אבל הרטיבות הייתה קבועה בחורף ובקיץ (השקייה בגינה) ועכשיו היא פסקה לפחות למראית עין. באתר של קופרוקס (היצרן) הם כותבים שהחומר מתאים לאיטום בריכות שחייה מהצד הנגדי אז בטוח שהוא מתאים גם למרתפים או לפחות לחלק מהם.

שלום אשר,

האמת היא שאין בידי תשובה מוחלטת לשאלתך. החומר שציינת, כמו חומרים אחרים דומים לו, קיימים בשוק מזה שנים אך פשוט אינם בשימוש רב כמו שאר החומרים לאיטום שלילי, (הצימנטים). כפי שציינתי, בעצמי נתקלתי במקרים בהם חומרים אלו לא הצליחו באטימה והיה צורך לעבור לחומרים אחרים מקובלים יותר (צימנטים).

כפי שגם אמר היבואן- החומר טוב למשטחים מסויימים ופחות טוב למשטחים אחרים ,למשל מקומות בהן קיימת פריצת מים חזקה ופעילה, דרך חללים גדולים או סדקים רחבים בבטון. 

במקרים מסויימים החומר יכול להיות מצויין ובמקרים אחרים הוא יכול שלא לעבוד. כך שיתכן שזהו המקור לשימוש מופחת בחומרים אלו. יתכן גם כי ההפצה שלהם פשוט היתה לקויה.  בסך הכל מדובר על חברות בסדר גודל קטן יותר מזה של חברות כגון סיקה (או טורו) שלה עשרות אלפי עובדים.

כמו כן קח בחשבון שקבלני איטום נדרשים לספק אחריות מלאה עבור העבודות שהם מבצעים ויתכן כי משום כך ההעדפה היא לעבוד עם חומרים צימנטים הידראולים שבהם קיים בטחון רב יותר לגבי הצלחת האיטום, ולו רק משום העובדה שניתן לראות בעין היכן המקום אטום והיכן לא.  עם החומרים הקריסטאלים כדוגמת Coprox לא ניתן לדעת בברור מה תהיה התוצאה משום שלא ניתן לראות מה קורה בתוך עומק הקיר.   שים לב שגם כאשר עובדים עם חומרים אלו עדיין יש צורך לעבוד עם חומרים  אחרים , כגון מלט מהיר התקשות לאיטום פריצות מים חזקות, או חומרים גמישים לסדקים בין יציקות).     במקרה שציינת שקיים אצלך במרתף נשמע כאילו היתה קיימת בעיה של לחות / רטיבות קבועה ולא של מעבר מים ממש, שכבר דורש טיפול שונה או נוסף בנוסף לחומר הקריסטאלי.

נכון יהיה לעשות שימוש בחומר קריסטאלי בשילוב עם חומרים אחרים, כפי שצויין. אך לעיתים קיים "קונפליקט" בין החומרים כמו למשל כאשר לא ניתן לבצע חומר צימנטי הידראולי על גבי החומר הקריסטאלי.

אם תבדוק קבלני איטום בשוק תגלה גם שרובם נשארים נאמנים לשיטה זו או אחרת משום כוח ההרגל והצלחתם / הכרתם את החומרים הספציפים.

מעבר לכך, הכל בגדר השערות ואין למי לבוא בטענות בנושא. זהו פשוט המצב.

שב"ש,

גבי