שלום דני,

תאור הבעיה איננו ברור. האם מי הגשמים מחלחלים פשוט דרך המוזאיקה או שתחילה הם מחלחלים דרך המשקוף התחתון ? מדוע לא ניתן לאטום את המשקוף התחתון ?

הסיקפלקס אינו נועד למריחה ולא ברור היכן אתה רוצה להתיז קצף פוליאוריטן. 

אנא הסבר יותר בפרוט.

חורים במשטחי מוזאיקה מתקנים תחילה עם תערובת צימנטית מועשרת בדבק . לאחר הייבוש מלטשים ומחליקים עם דיסק ולבסוף ניתן להספיג את הכל עם סילר שקוף או חומר אטימה שקוף כגון סילוקסן.

גבי

שלום,

אני גר בבניין משותף בן שלוש קומות בן 7 שנים. בגג הבניין מותקנת יריעות ביטומנית מולחמת ועליה פיזר כנראה הקבלן אבני טוף וחול. בגג הבניין קיימים 4 נק מרזב 4 צול (במעקה הבניין) שאליו מתחברים מרזבים מנקזים קטנים יותר מרצפת הגג. למרות שבכניסה למרזבים התקנו מסנני פלסטיק, לאחר כל גשם חזק נסחפים אבני הטוף לתוך אחד המרזבים וסותמים אותו.

שאלתי היא

1. האם ניתן לאסוף את כל אבני הטוף מהגג ולהשאיר אותו ללא אבנים כלל ? למה הם משמשות ?? והאם הם כל כך נחוצות ?

2. איך אפשר למנוע חדירת אבני טוף לתוך המרזבים ? האם קיימים בשוק מסננים טובים יותר ממסנני פלסטיק בצורת מניפה שנכנסים בקיפול לתוך פתח המרזב ?

תודה

רן

שלום רן,

מסנני הפלסטיק שהזכרת אכן אומללים למדי, וממילא רשתות אלו אינן ממש מתאימות לגגות עם חצץ או עם אבני טוף.

תוכל למצוא מסננים ("ברדסים") טובים יותר אצל חברת MBMI בקישור המצורף. עליך למדוד את קוטר הכניסות של אותם מרזבים ואחר כך לבחון אם יש להם רשתות מתאימות לקוטר זה. אם אין להם משהו מוכן אז תאלץ לגשת לפחחים ולהזמין רשתות על פי המידה הרצויה.  על הפחח ליצור מעין קיר מסביב למרזב, עשוי מרשת מגולוונת. אותו "קיר"אמור להיות מרוחק מספר סמנטימטרים מפתח המרזב וגם ה"תקרה" של הברדס צריכה להיות עשויה מרשת. פחחים שמייצרים דברים כאלה באזור המרכז הם : "המרזב" (ליד אבו כביר) או : א.א. מ.פ.ה. מתכות בע"מ טלפון: 03-9040820 פקס: 03-9044221 כתובת: בן ציון גליס 17, פ"ת.

לשאלותיך:

1. פיזור חצץ או אבני טוף על הגג נועד לצורך בידוד הגג. מתחת לשכבת החצץ (או הטוף) מניחים לוחות קלקר ומעליהן בד עבה (בד גאוטכני) שמשמש להגנה על האיטום מפני החצץ, ולסינון. באבני טוף עושים שימוש כאשר רוצים במראה יפה יותר (צבעוני) או מטעמים של משקל (הטוף הרבה יותר קל מהחצץ). לא אמור להיות שם חול כלל ויתכן כי החול שאתה רואה הנו פשוט הצטברות של האבק במקום אחד כתוצאה מזרימת מי הגשמים.

2. בדרך כלל משתמשים גם בפיסות של בד גאוטכני סביב אותה רשת סינון בכניסה למרזב. מומלץ. 

3. ניתן לאסוף את האבנים מהגג, אך הבידוד יעלם וחסרונו יורגש במיוחד בקיץ, כאשר היריעות יהיו חשופות לשמש.

בהצלחה,

גבי

גבי,

ראשית כל תודה על התגובה המהירה!

הברדסים של MBMI נראים הרבה יותר טובים ממה שיש לנו היום. אני באמת מקווה שהם יתאימו לפתח הניקוז בגג שלנו. האם הברדס דורש גם התקנת קולט ?

במידה והמוצר לא יתאים בקוטר,  אם הבנתי נכון, הפחח יכול להכין מסנן רשת מנרוסטה או פח מגולוון כאשר קוטרו יוכל להיכנס לפתח המרזב והוא יהיה גבוהה מדופן פתח המרזב ?

שוב תודה,

רן

שלום רן,

אין טעם להתקין קולט חדש משום שזה יהיה כרוך בהסרת שכבת האיטום ובהוצאה כספית מיותרת. אם ל MBMI אין ברדס שיכול להכנס ישירות למרזב הנוכחי אז יש למצוא ברדס אחר אצל אחד מהספקים שהזכרתי.

ספקים אלו מנוסים בדיוק בדברים אלו בדיוק ולא אמורה להיות בעיה.

לשאלתך:

אכן מדובר על צינור בקוטר קטן יותר שיכנס אל תוך פתח המרזב הנוכחי. החלק העליון של הצינור יהיה עשוי כולו מרשת מגולוונת.

אגב- אפשר גם לבצע את אותו חלק מרושת-עליון בצורה של קופסא רחבה יותר , עשויה כולה מרשת, נאמר 15 /15 ס"מ, כאשר הצינור יהיה במרכזה .  בצורה זו יוכלו המים לעבור אל המרזב משטח גדול יותר והחשש לסתימה יתבטל. 

שבוע טוב,

גבי   

האם התזת חומר מבודד תסייע לבידוד התרמי או רק תמנע חדירת לחות לקירות?

האם אתה יכול להמליץ על מומחי בידוד?

שלום אבנר,

האם מדובר על בית בבניה או על בית קיים ?..

בידוד תרמי של קירות ירושלמים נעשה על ידי התזת פוליאוריטן מוקצף - לפני הבצוע של החיפוי.

התזת חומר אטימה כגון סילוקסן (לא חומר בידוד) על הקיר החיצוני, במידה והוא כבר בנוי- איננה משמשת בתור בידוד תרמי אלא רק בתור איטום. יחד עם זאת, שכבת אטימה שכזו מסייעת לשמירת הטמפרטורה משום שהקיר לא סופג את מי הגשמים.

אם מדובר על בית קיים אז האופציה היחידה לבידוד היא לבודד אותו מבפנים באמצעות לוחות בידוד (קלקר, צמר סלעים) ואחר כך לבנות מחיצה פנימית מגבס.

נסה לפנות ליועץ הבא - אבי גנח,במייל:

avi07

@

netvision.net.il

בהצלחה,

גבי

כן, מדובר בבית קיים.

תאורטית: האם יש אפשרות לפרק את החלק "הפנימי" של הקיר הירושלמי, לאטום את הקיר החיצוני ולהוסיף מחיצת גבס במקום הקיר הפנימי המקורי?

שלום אבנר,

לא כדאי. מדובר ממש בפרוק כל הקירות החיצונים של הבית על כל ההשלכות שיש בזה (לחנונות למשל) ועוד..

עדיף לבצע בידוד עם לחות ואחר כך מחיצת גבס.   אך עליך לפנות הנושא ליועץ בידוד משום שזהו אינו תחום עיסוקנו.

רא מפרט טכני מצורף, לדוגמא.

בהצלחה,

גבי

ריסוס סילוקסן על קיר בודד בקומה רביעית, צריך להתבצע בדרך כלל בעזרת סנפלינג. המחיר יכול להיות מ 1500 ש"ח ומעלה, תלוי בגודל השטח. מדובר בהערכה מאוד גסה ועליך לבקש מספר הצעות מחיר.  ריסוס כל שטח הקירות החיצונייים של הדירה יכול להגיע גם ל 3000 ש"ח.

בהצלחה,

גבי

נסה את שני אלו אשר עובדים, למיטב ידיעתי, גם בירושליים:

עמית סלע    058-801146 או 03-9508345

עמית שטיין  052-601018 או 065-287926

בהצלחה,

גבי

גבי,

השארתי הודעה אנא צור קשר בדחיפות 050-6221260

תודה

מני

מהמשרד, מחר במשך היום.

גבי

מה ניתן לעשות לגבי הבעיה הבאה:

כל שנה בחורף הקירות החיצוניים בחדר שלי, שהוא צפוני מתחילים להיות לחים ורטובים. חשוב לציין שאזורים הלחים והרטובים הם פינות החדר ומסביב לחלון.

מה ניתן לעשות בנידון?

תודה מראש.

שלום רומן,

תחילה יש לבדוק אם קיימת בעיה באיטום במקומות האלו. יש לבדוק את האטימה סביב המשקוף של החלון ולבדוק גם את החלון עצמו. בקיר החיצוני של החדר יש לבדוק אם קיימים סדקים באזור בו מופיעה הרטיבות משום שאזור זה מועד לעיתים לסדיקה עקב תזוזה בין יציקת העמודים והקורות לבין הבלוקים.

אם אין בעיות באטימה אז כנראה שמדובר על בעיה של עיבוי. יתכן שהחדר האמור הנו החדר הקר ביותר בבית והאדים החמים (כתוצאה מחימום הדירה) נהפכים לרטיבות כאשר הם פוגשים את הפינות, משום שבאזור הפינות קיימות יציקות בטון ואלו קרות יותר משאר חלקי הקיר (מה שנקרא בשפה המקצועית "גשר-קור"). 

ראה גם את המאמר על עיבוי - איתור ומניעה.

יש לבדוק את כל זה בשטח ורק אחר כך להחליט על הצעדים הרצויים.

האם הרטיבות באותם המקומות מתרחשת בימי גשם בלבד או שהיא מתרחשת במזג אויר קר גם כאשר אין גשם כלל במשך ימים רבים , או שבועות ? אם התופעה קיימת גם כאשר אין גשם כלל למשך זמן ארוך (נאמר שבועיים ימים) אז כנראה שמדובר על בעיה של עיבוי, לפחות בפינות. את החלון יש לבדוק בנפרד : יתכן שמדובר על בעיה באיטום אך גם כאן תיתכן תופעת עיבוי כאשר אדים מהחלון זולגים מטה אל הקיר.

נשמח לעזור הלאה ובהצלחה,

גבי