שלום רב,

באיזה חומר וכיצד אתם ממליצים לאטום מרווח של כ-1.5 מ"מ שנוצר בין טיח לבין קורת פלדה השקועה בבטון ובולטת מהטיח כ5 מ"מ? מדובר בקורת U אופקית המבוטנת בתוך עובי הקיר ובולטת ממישור הטיח המיושם על הבטון בכ-5 מ"מ.

כתוצאה מכך שלא נעשה איטום לפני הטיח, ישנה רטיבות בתוך הבית לאורך טוואי הקורה החיצונית. האם סיליקון כלשהו שייושם במפגש בין הקורה לטיח יפתור את הבעיה? האם עדיף ליישם סיקה פלקס? באיזה גוונים מגיע הסיקה פלקס? האם ניתן ליישם אותו בעדינות כך שכמעט לא יראה?

שלום יעל,

לא ברור מתאורך אם ישנה גישה לצד החיצוני של הקיר / הקורה.

בעקרון איטום הקורה חייב להתבצע מהצד החיצוני של קיר הבטון ולא מהצד הפנימי. אם ישנו טיח בצד החיצוני יש להסירו ולאטום בין הברזל לבטון עם מסטיק פוליאוריטני כגון סיקפלקס 11FC.   כמו כן על הקיר עצמו להיות אטום משום שאחרת הרטיבות שתיספג לתוכו תוכל לעקוף את המסטיק ולחלחל שוב לאזור החיבור.

במקרה שכלל אין גישה לצד החיצוני ניתן לבצע איטום מבפנים אך יש גם כן לבצע את האיטום תוך התייחסות לחדירת רטיבות דרך קיר הבטון עצמו ובכל מקרה יש לבצע את האיטום בין הבטון לברזל ולא בין הטיח לברזל.  (איטום בין הטיח לברזל יגרום למעבר המים אל שכבת הטיח).

דהיינו:

1.  יש להסיר את שכבת הטיח מצידי הקורה (כ 20 ס"מ מכל צד) ולבצע איטום על הבטון עם חומר איטום צימנטי ב 2-3 שכבות.

2.  לאחר הייבוש- לאטום עם הסיקפלקס בחיבור.

רק אחר כך - לבצע את שכבת הטיח.     על מנת שהטיח יוכל להצמד מעל חומר האיטום הצימנטי יש ליישם תחילה שכבת קישור צימנטית מעל גבי חומר האיטום. (1 מלט, 2 חול וכ 30 אחוז דבק לטקס SBR). יש לחספס את שכבת הקישור ולתת לה להתייבש. למחרת- להמשיך עם הטיח, כאשר גם לשכבת הטיח יש להוסיף מעט דבק  (5 אחוז יספיקו).

3. כאשר מבצעים את הטיח יש להשאיר כמילימטר רווח בינו לבין הקורה, כך שלא תיגרם סדיקה בטיח עקב התפשטות / התכווצות תרמית של הברזל. פשוט עוברים בחיבור עם סכין חיתוך או עם שפכטל, כאשר הטיח עדיין טרי.    מכיוון שהרווח קטן מאוד הוא יכוסה ממילא עם שכבת הצבע עצמה ו/או עם השפכטל ואין צורך לבצע מסטיק.

לשאלתך:

אם מבצעים מסטיק בין הטיח לברזל ניתן לבצע אותו באופן אסטתי כך שלא יראה כלל, ולצבוע מעליו. ניתן אף לבצע מעליו שכבת שפכטל אמריקאי דקה להחלקת השטח ואחר כך לבצע את הצביעה.    צבעים קיימים לסיקפלקס:  לבן, אפור, קרם ושחור.

בהצלחה,

גבי

האם יש פתרון עדין יותר? לקורת יש גישה מבחוץ, הבעיה היא שחירוץ בטיח ידרוש יישום שליכט צבעוני חדש על חלק ניכר מחזיתות הבית, עלול להיות כרוך בהוצאה גדולה עבורנו בשלב זה. האם יישום סיקה פלקס בחיבור בין הקורה לשליכט לא יפתור את הבעיה? האם תוכלו לסייע לנו בפתרון הבעיה?

תודה מראש, יעל שי

אדריכלית

שלום יעל,

התמונה מבהירה את המצב. לפני כן הנחתי שמדובר על קורה חודרת (ניצבת) ולא על קורה שמונחת לכל האורך- במקביל.

בעקרון הדברים אינם אינם משנים את המצב אך בעקבות התמונה ומדבריך האחרונים ובהתחשב בכך שלא ניתן לבצע תיקו מקומי על שליכט צבעוני, ניתן יהיה לאטום מבחוץ, בין הקורה לשליכט, עם מסטיק כגון סיקפלקס 11FC או "סופר 7". 

אפשר לבצע את העבודה בצורה אסטתית ועדינה (דקה) כך שלא תבלוט ולא תכער את המראה.    איטום החיבור עצמו יוכל לפתור את הבעיה לגמרי אך קחי בחשבון שתמיד יתכן חילחול רטיבות דרך הקיר עצמו, במקרה ויווצר סדק בעתיד סמוך בשליכט, או בטיח למשל.

תוכלי גם להשאיר את פרטיך באמצעות המדור צור-קשר ונוכל לבדוק הכל בשטח. (אנא השאיר בהודעתך את אזור המגורים).

בברכה,

גבי

גבי שלום,

שוב תודה. האם יישום הסיקה או דומיו מצריך שימוש בפריימר כלשהו? איזה?

לא הבנתי את כוונתך לגבי לגבי רטיבות עתידית. היום הרטיבות נובעת כנראה מסדק קטנטן שנוצר עם הזמן בין הטיח לבין הקורה. במידה ונגשר על הסדק, מדוע שיווצר סדק נוסף בשליכט או בטיח?

במקביל אני שולחת הודעה באמצעות "צור קשר".

תודה, יעל

שלום יעל,

סיקפלקס מצריך פריימר רק על גבי משטחים פורוזיביים, חוליים. על גבי קורת המתכת אין צורך בפריימר. על גבי השליכט- אולי. צריך לבדוק מקרוב.

ראי שרטוט גס להמחשה של חדירת מים דרך סדק בקיר. שימי לב שהרטיבות תופיע בקיר הפנימי בדיוק באותו המקום, בחיבור בין הקורה לקיר. כך שיתכן מצב שהמסטיק אוטם היטב אך חדירת המים היא ממקום גבוה יותר.  זו אפשרות תאורתית אך אפשרית בהחלט. מסיבה זו מבצעים את האיטום לפני שכבת הטיח.

הודעתך מהמדור צור-קשר התקבלה. יתקשר אליך אדם בשם רון במהלך היום.

לילה טוב,

גבי

שלום

האם יש צורך לבצע איטום כל שהוא בחדר שירותים (ללא מקלחת) הנמצא בקומת קרקע? אם כן מדוע?

 מדובר בשירותים של חדר אוכל מוסדי.

אחד המתכננים אמר שכדאי לבצע איטום של הקירות והרצפה.

תודה מראש

דוד

שלום דויד,

מומלץ ואף חובה לבצע איטום של חדרי שרותים ציבוריים. חדרי שירותים של חדר אוכל יכולים להחשב כ"ציבוריים" לכל דבר וענין. התקן בנושא הנו תקן 1555 חלק 3.

מספר הבהרות, המלצות:

חובת איטום חדרים רטובים חלה גם על קומות קרקע בהם אין כל קומת מגורים תחת החדר הרטוב. הסיבה לכך היא שמים שחודרים אל מתחת לשכבת הריצוף של החדר הרטוב יכולים לטפס באופן קפילארי במעלה הקירות ובמיוחד- לעבור אל מתחת לריצוף של חדרים סמוכים (חדר האוכל) ולגרום לנזקים גם שם. ככלל, רטיבות מתמשכת גם גורמת לנזקים לשלד המבנה עקב התפתחות חלודה בברזלי-הזיון.

חדר שירותים ציבורי מחייב לכל הפחות איטום תחת הריצוף כולל יציקת חגורת הפרדה תחת פתח הכניסה של החדר.  ראה מאמר על איטום מקלחות או חדרים רטובים בחומרי איטום ביטומנים משחתיים. 

מטיבם, חדרי שרותים ציבוריים חשופים לכמות מים רבה יותר (שטיפות ידיים, שטיפות רצפה מסיביות וכדומה) ומומלץ להקפיד גם על איטום הקירות, במיוחד באזור הברזים.   המקפידים אף יתקינו פתח ניקוז ברצפה, למקרה של הצפה עקב פגם בצנרת. 

לטעמי התקן  עצמו אף לוקה בחסר בנושא חדרי שרותים: לא אחת נגרמים נזקים כבדים לבתי מגורים כתוצאה מפיצוץ בצנרת בזמן בו אין איש בבנין (נתק של צינור כניסת המים למשל) וכתוצאה מכך נגרמות הצפות קשות בהן המים עוברים לחדרים הסמוכים ומציפים את כל הקומה.  מומלץ להתייחס לחדר השרותים כפי כאילו היה "מקלחת" לכל דבר וענין, כולל ניקוז ברצפה.

בהצלחה,

גבי

שלום עדי,

לא ניתן להשתמש בשני החומרים במקביל.

באופן כללי ניתן להשתמש בסיליקון סניטרי כאשר הרווח סביב המקלחון אינו גדול. אם ישנו רווח גדול- עדיף לעבור לסיקפלקס 11FC (סיקה) או לחומר מסוג סופר 7(של חברת מיקו פרו). האחרון מתאים ליישום על מספר תשתיות גדול יותר כך שבמקרה ואינן יודע את החומר ממנו עשוי המקלחון- השתמש ב"סופר 7".

במקרה של שימוש בסיליקון סנטרי: לחברת "אורנקט גטאור" ישנם סיליקונים בחבר גוונים, תוצרת חברת "אוטוכמי".

בעת בצוע אטימה סביב מקלחונים או אמבטיות יש להקפיד על יצירת שיפוע קל ועל החלקת החומר באמצעות אצבע טבולה במי סבון. כל זאת- על מנת למנוע מהמים "להתיישב" על החומר ולגרום לעובש.

בהצלחה,

גבי

היי גבי,

יש לי מקרה בעייתי. תראה אם על סמך מה שאתאר לך תוכל לעזור. ברור שבלי להיות במקום זה קשה אבל תנסה ככל יכולתך.

דירתי סובלת  מנזילה שנמשכה שנה -מהדירה שמעליי (כל פעם שהדייר הגיע לארץ נהייה אצלי רטוב, כשנסע התייבש וחזור חלילה כך 4 פעמים בשנה).

נציגי חברות הביטוח של הדייר משכו ומשכו וסיפרו סיפורים. פעם אמרו שאין רטיבות אחכ אמרו זה מצינור ביוב ראשי וכו.  בסוף תבעתי את הדירה שמעליי.  הגיע מומחה תרמי שבית משפט מינה- ערך 2 בדיקות וקבע "נמצאה רטיבות בדירה תחתונה ע"י ביצוע חדירה בתקרת הדירה.כמו כן קבע כי נמצאה ירידה בקופסת בקורת חשש לנזילה בצינור ניקוז ביוב.

בנתיים הדייר נסע לחול וחזר כעבור כמה חודשים. ושוב השתמש במיים (לא ברור אם אכן השתמש בכל המערכות ובאותו אופן) וכעת אין נזילה לדירתי. הם לא טוענים שהם תקנו משהו.    הם כעת טוענים שהיו "מיים כלואים" בעבר מתחת לאמבטיה והייהת בעיית איטום שתוקנה  והמיים  השתחררו..וכל מיני ספורים.

השאלה שלי אם אתה יכול לחשוב על איזה טריק מקצועי שהחבר`ה הטובים האלה עושים על מנת לנטרל את הנזילה לפחות זמנית לדירה שלי. יתכן והם עושים זאת בשביל להדוף את תביעתי. 

יש צינור חשוד שהם לא רוצים להרים את המרצפות שיש אחרת יהי סיפור בעלות גדולה מאוד. האם הם יכולים לסתום אותו דרך קופסת הביקורת....אני שואל שאלה בלי להבין מה אני שואל.

השאלה אם אתה יכול לחשוב האם יש להם דרך לנטרל צינור כלשהו. 

ועוד שאלה. האם נתקלת במצב שפשוט נזילה פסקה בלי שנמצאה הבעיה.?  לפני 3 חודשים הגיע המומחה מבית משפט פתח ברזים והייתה  אצלי רטיבות תוך כ-20 דקות.   

שלום אלי,

מהתאור שלך נשמע כאילו חברת הביטוח איתרה את מקור הנזילה (אולי בקופסאת הביקורת עצמה ואולי במקום אחר), ביצעה תיקון מקומי- וברחה מהמקום מהר ככל שאפשר.

הרטיבות שחדרה תחת האריחים של השכן תמשיך לרבוץ שם ולגרום לנזקים לדירתו ומנסיוני כל רצונה של חברת הביטוח הוא להתחמק מהצורך (או מהתביעה) להרים את הריצוף. מבחינתך- כל עוד אין רטיבות הבעיה נפתרה. הבעיה חמורה הרבה יותר אצל השכן....

ישנה גם אפשרות תאורתית שבביקורו האחרון השכן לא השתמש בכמות מים גדולה. במקרה זה היה לוקח מעט יותר זמן לרטיבות להופיע אצלך בתקרה. 

בהצלחה,

גבי

שלום מני,

מספר תשובות / המלצות:

1.  אין כל שחר (...) בהנחה שהקידוח בתקרה התבצע לצורך איתור מקור הנזילה. הקידוח בתקרה התבצע ע"י  הקבלן שבא מטעם חברת הביטוח, על מנת לנסות ולנקז את המים שהצטברו תחת הריצוף של השכן וע"י כך להמנע מהצורך להחליף את כל הריצוף של השכן.  לטענה אחרת כאמור אין כל שחר.

המלצתי:

עליך ובמיוחד על שכנך לפנות לשמאי חיצוני / מהנדס, או חברה לביקורת מבנים- על מנת שיוציאו דוח מפורט של כל הנזק שנגרם כתוצאה מאותה הצפה / נזילה. כלל לא מומלץ לסמוך על ה"סמוך" של קבלנים או שמאים מטעם חברת הביטוח.   רטיבות שהתמשכה מספר חודשים תשאיר מצע רטוב תחת הריצוף של השכן- ורטיבות זו יכולה להמשיך ולהתקיים שם לאורך שנים כאשר את מירב הנזק יספוג השכן דוקא.

לשאלתך בענין תיקון תקרה לאחר נזילה:

בד"כ פשוט מסירים את החלקים הרופפים, מבצעים תיקוני טיח וצובעים. את כל זה ניתן לבצע רק לאחר שהשטח יבש לגמרי.    

במקרים קיצוניים יכולים להגרם נזקי חלודה לברזלים אשר בתקרת הצלעות. החלודה בברזלים גורמת בהמשך להתנפחות הברזל וכתוצאה מכך- להופעת סדקים בשכבת הטיח.  אך תופעה זו מתרחשת זמן רב לאחר הופעת הרטיבות וכנראה שלא ניתן יהיה להבחין בה כעת.  יחד עם זאת- אם ישנם כעת כדבריך אזורים "חלולים" יש להסיר מהם את הטיח ולבדוק אם קיימת מאחוריהם חלודה.   

בברכה,

גבי

האירוע קצת יותר מסובך (השכן הטיפש וחברת הביטוח שלו הכחישו שיש נזילה ממנו ולכן נעשה חור בתקרה על מנת להוכיח לו שבעומק 20 סמ מהתקרה שלנו יש רטיבות).

השאלה שלי כיצד אדע שמבצעים תיקון לתקרת דירתי באופן מקצועי.  כי כפי שציינתי מדובר בבלוק איטונג, ככל הנראה. האם "חופרים" וממלאים בחומר כלשהו?

שלום מני,

כפי שציינתי- אין כל צורך "לחפור" בתקרה. מבצעים תיקון כמקובל. בודקים אם ישנם מקומות בהם הטיח רופף ומקלפים. אין כל צורך לקלף מקומות חזקים. לאחר מכן מתקנים עם טיח. אם בלוק האיטונג נותר חשוף / לבן- יש לבצע תחילה שכבת יסוד מועשרת בדבק.

במקרה שישנה התנפחות של חלודה ביציקות- מסתתים את הבטון מסביב להיקפו של הברזל הפגוע. לאחר מכן מצפים בשתי שכבות של חומר מגן ומתקנים עם תערובת צימנטית או חומר יעודי לשיקום בטונים. לסיום- טיח, שפכטל, צבע.

בהצלחה,

גבי