שלום נחום,

על מנת לסייע באיטום הסדק יש להבין את סוגו. אנא ראה מאמר על איטום סדקים בקירות וביציקות בטון.

אנא פרט אם מדובר על סדק נימי / בשכבת הטיח החיצונית בלבד, או על סדק משמעותי יותר כגון בחיבור בין בלוקים לבטון או בהיקף יציקה. שני האחרונים מחייבים טיפול יסודי יותר שכרוך בהסרת הטיח החיצוני באזור הסדק, מה שיגרום לכיעור הקיר ולצורך בחידוש השליכט בכל אותו קטע הקיר רלוונטי.

מאידך, אם מדובר על סדק דקיק בשכבת הטיח בלבד תוכל אולי לאטום אותו באמצעות מריחה של חומר פוליאוריטני שקוף, כגון "סיקה לסטיק 490T", "היפרדסמו T", "מריטראנס" - וכדומה. חומרים שקופים אלו ניחנים בכושר גמישות מסויים שיכול לגשר על פני סדקי שערה דקיקים. אך השימוש בהם מקנה לקיר ציפוי מבריק מעט, כגון לכה שקופה, אשר משנה את המראה הכללי של הקיר.

אם תוסיף יותר נתונים (או תמונות) נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

בעז שלום,קיימים לא מעט יצרנים וסוגי לוחות המתאימים לחדרי רחצה ,וללא התנסות עם כולם קשה לשפוט מי מתאים יותר. הנחת היסוד היא שלוחות המיועדים לחדרי רחצה על ידי היצרן מתאימים לכךמה שחשוב להבין הוא כי הגורם המשפיע ביותר על אטימות קירות חדר רחצה הוא איכות עבודת האיטום ולא סוג הלוח.

אוכל רק לשתף אותך בנסיוני בעבודה ומעקב לתקופה של מעל 10 שנים עם לוח גבס ירוק של אורבונד או טמבור , שנחשב ללוח הפחות עמיד מים מכל אלה שהזכרת, כי לאחר איטום בחומרים צמנטיים אין כל בעיה בהדבקת אריחי פורצלן או באטימות למים.

לכן הייתי ממליץ לך לקבל את המלצת הקבלן ולהשקיע את המאמץ בבקרה דוקא לכיוון אופן הביצוע של האיטום, ולוודא כי אכן הוא מבוצע בהתאם למפרט הטכני המלא.

בהצלחה

שלום אדם,

סימני עובש בתחתית הקירות , מעל הפנלים, מעידים על קיום רטיבות מתחת לריצוף. כדאי לשקול את ייבוש המצע באמצעות ציוד יעודי. במקביל אפשר גם לבחון את האופציה להפעלת בטוח הדירה בגין נזקי הצפה.

לגבי צביעת הקירות: ראה מאמר על צביעת ותיקון קירות לאחר פגיעת רטיבות. השימוש ב"פונגיצ`ק" רצוי בכל מקרה. כדאי גם לצבוע לאחר מכן בצבע כגון "סופרקריל אקרינול" למשל, אך יש לדאוג שהתשתית תהיה יבשה לגמרי לפני שמתחילים בתיקון ובצביעה.

את התקרה אפשר גם כן לצבוע באותו הצבע, אך גם צבע על בסיס סיד יתאים.

בעקרון אם החדר יהיה יבש ומאוורר היטב לא צפוי להופיע עובש.

הבעיה המרכזית היא ברטיבות שנותרה מתחת לריצוף, כפי שציינתי קודם.

ברכה,

גבי

שלום משה,

התופעה שהזכרת מחייבת בהרבה מקרים את התקנתו של חלון מבודד. לא סביר שהקבלן יסכים להחליף את החלונות ו/או שתוכל לתבוע אותו בגין זאת (אלא אם מדובר אולי על אזור אקלים קר במיוחד שמחייב התקנה שכזו במפרט הבניה).

נסה לטפל במצב באמצעות איוורור החלל.

בהצלחה,

גבי

שלום בועז,

"סיקה טופסיל 107" מיועד לאיטום מעל גבי תשתיות צמנטיות / מינרליות בלבד. אי אפשר ליישם אותו מעל יריעות ביטומניות.

באזורים שבהם קיים בטון חשוף אפשר לאטום ב"סיקה טופ". בחומר המוגמש (ה"אלסטיק") רצוי להשתמש כאשר יש חשש לסדיקה. מעל חלקי בטון חשופים כגון קורות יסוד אין בד"כ חשש להיווצרות סדיקה אלא בחיבורים בין יציקות וכדומה. (ראה מאמר על איטום בתי קרקע - קורות יסוד, שלד, תחתית קירות).

[כהערת אגב בלבד- העדפתי האישית היא להשתמש ב"סיקה טופסיל 107" הרגיל ולהטביע בין השכבות רשת אינטרגלס לחיזוק ולשיפור הגמישות (בכ 50 אחוזים). כך נשמרת אחיזה חזקה של החומר על התשתית ובד בבד הוא עדיין מסוגל לגשר על פני סדקים במקומות שבהם מתפתחים מאמצי מתיחה. אולם שיטה זו מחיייבת הכנה הרבה יותר יסודית של התשתית, כמתואר במאמר שלעיל, והיא אינה שכיחה).

הלאה:

כאשר אוטמים קירות תת קרקעיים עם יריעות ביטומניות נוצרים לעיתים כיסי אויר בין היריעה לקיר וכאשר ישנה נזילה בפנים הבית (או בפנים המרתף) לא ניתן לדעת מהיכן בדיוק חדרו המים אל מאחורי היריעה, מכיוון שהכשל יכול להיות במקום הרבה יותר מרוחק ממוקד הרטיבות שבקיר הפנימי.

מסיבה זו , כאשר מבצעים איטום מחודש, עדיף להסיר את היריעה הישנה (כולה או חלקה) ולאטום מחדש את הקיר ביריעה ביטומנית חדשה או בחומר ביטומני משחתי (שמכיל חומר נגד שורשים) במספר שכבות. את קצה היריעה שנותרה במקומה מחברים לקיר בהלחמה ואח"כ באמצעות סרגל אלומיניום ולסיום דואגים לאטום את כל הקצה במסטיק ביטומני סמיך (למשל "מסטיק 244").

בהצלחה,

גבי