שלום בנימין,

גג הפוך מבצעים עם חצץ גדול ורחוץ ולא עם שומשום. כך שעדיף שתפנה את כולו.

בהצלחה,

גבי

הגג עם דודי שמש, כך שודאי לא ניתן לעשות על כל שטח הגג בכל מצב.

ומדובר בבנין משותף, כך שבכל מצב (גם אם אצליח לכסות את כל הגג שלי) על גג השכנים לא יהיה גג הפוך.

השאלה גם, שכאשר חלק מהגג חשוף, הרי מי הגשם יכנסו דרכו לשטח שתחת הקלקרים (לשטח הגג ההפוך), ומשם הם לא יתנקזו מהר. כי הבד הגיאוטכני יספוג אותם. וכן משם הם לא יתאדו מהר, כי הבידוד חוסם את ההתאדות לאויר.

שלום רונית,

אין צורך לבצע רובה אפוקסית במקומות שבהם יש בעיות. פשוט יש להסיר את הרובה המתפוררת ולבצע מילוי מחדש עם רובה אקרילית חדשה מאותו הסוג ובאותו הגוון.

הסיבות להתפרקות נעוצות כנראה ביישום לא נכון של הרובה ו/או בשימוש בחומצה. אין בהכרח קשר לשיפועים, אלא אם האריחים שם רופפים.בכל המקרים, מלבד האחרון, הפתרון ממילא ישאר זהה : להסיר ולחדש במקומות הנחוצים.

בהצלחה,

גבי

שלום אהוד,

הרמת הריצוף כולו תמיד עדיפה על פני כל הפתרונות האחרים , שמחזיקים מעמד פחות שנים.

לשאלתך- שני החומרים טובים אךהצלחתם תלויה באיכות הבצוע , נקיון יסודי של השטח ומריחת פריימר יעודי. בנוסף- יש לאטום פוגות וסדקים פתוחים לפני העבודה.

המריטרנס יוצר שכבה עבהיותר ו"מורגשת" יותר ברגליים.ה"היפרדסמו" יותר דק / עדין. הנסיון בשוק עם החומרים הנו מוגבל לשנים האחרונות שבהן החומרים משווק בארץ. באופן כלליהנסיון עד כה על משטחי ריצוף של מרפסות הוא טוב מבחינת איטום. קיימות לעיתים בעיות בהיצמדות החומר אל התשתית עקב הכנה לקויה של השטח או כאשר החומרים מיושמים על גבי משטח לא יציב / ישן. ראה המלצות בצוע גם במאמר על איטום וציפוי מרפסות, גגות ומשטחים מרוצפים - עם חומרי אטימה פוליאוריטנים משחתיים.

בהצלחה,

גבי

שלום אתי,

אנא ראי מאמר על איתור נזילות - גגות מרוצפים או מרפסות. בעקרון אין ודאות שבצוע תיקוני איטוםסביב הצינור עצמו יפתרו את הבעיה. מקור הצרה יכול להיות מרוחק יותר כאשר במקרה זה המים חודרים אל מתחת ליריעות האיטום ואחר כך מוצאים את דרכם אל הקומה התחתונה דרך הקדח בתקרה (שדרכו עובר הצינור). תופעה זו מאוד נפוצה במשטחים מרוצפים חיצוניים.

ניתן לבצע בדיקה עם ציוד תרמי ולקבל מושג טוב יותר באשר לרטיבות אך לא ניתן להבטיח זאת,והבדיקה עצמה כרוכה בתשלום נוסף. הפתרון הטוב ביותר הוא תמיד לפרק את כל הריצוף ולבצע עבודה יסודית. הפתרונות האחרים, כגון אטימת הפוגות בין כל האריחים, או מריחת חומרים אחרים מעל הריצוף- פשוט יעילים לטווח שנים קצר יותר.

בענין אטימת הפוגות ראי מאמר על איטוםגגות מרוצפים ללא הרמת הריצוף.

בברכה ונשמח לעזור הלאה,

גבי

שלום גדי,

האבן לא אמורה להאחז רק על גבי יריעות ומצד שני היריעות לא חייבות לטפס לגובה של 20 ס"מ. אפשר להלחים את היריעות עד לגובה של כ 10 ס"מ ולחזק את האבן על החלק שאינו עם יריעות. יש לבדוק זאת בשטח בהתאם לעובי האבן ולשיטת החיפוי הקיימת (הדבקה/ תלייה ?).

קיים כמובן השיקול האסטתי / העיצובי. אם המראה הקיים, בו האבן נמצאת 20 ס"מ מעל הריצוף, הוא המועדף, אז ניתן לבצע טיח צימנטי ואחר כך צבע (או אפילו פנלים).

הדגש מבחינת האיטום של קצה היריעות הוא בעקרון כזה:

יש להלחים את היריעות על התשתית עצמה, כלומר על הבטון של המעקה ולא על טיח שאולי קיים שם. לאחר מכן יש לבצע מעליהן שכבת יסוד צימנטית (מלט + חול + דבק לטקס 50 אחוז מהמים). מעל גבי שכבה זו יש לצקת שכבה צימנטית (מלט וחולביחס 2.5/1 עם אותו הדבק, ולעבור את קצה היריעות, כך שתיווצר שכבה אוטמת וחזקה גם מעל קצה היריעות. מעל הנ"ל תוכל לבצע טיח וצבע או להמשיך עם האבן. יש לוודא שבוצעה שכבת איטום מתחת לחיפוי בקיר כך שרטיבות לא תחלחל מאחורי האבן אל הקיר עצמו ומשם תרד מטה ו"תעקוף" את היריעות בקיר.

כל האמור לעיל הנוהסבר מאוד כללי.יש לבדוק הכל בשטח עם המתכנן, וישנם פרטים נוספים שאינם כלולים.

בברכה,

גבי