כי אם מרזב הגשמים מנקז לאדמה, לכאורה מי הכביסה המנוקזים למרזב יזיקו אקולוגית (למי התהום וכו`).

שלום אביב,

מי הגשמים אמורים להיות מופנים אל תוך עומק הקרקעעל מנתשיחלחלו ויעשירו את מאגרי מי התהום שנמצאים בעומק הקרקע. (באזור מישור החוף מכונים מאגרים אלו בשם "אקוויפר החוף").

כאשר המים מהמרזב אינם מחלחלים באופן טבעי לעומק הקרקע (וזה תלוי בסוג הקרקע ובתוואי / שיפועי השטח) יש לבצע בור חלחול. לחילופין ניתן להזרים את המים אל מערכת הניקוז העירונית. מערכת זו הינה נפרדת ממערכת הביוב ובכל מקרה אין להזרים מי נגר (ממרזבים) אל תוך מערכת הביוב.

בברכה,

גבי

שלום נירית,

בעקרון ניתן להמיס ולנקות כתמי ביטומן (זפת) עם טינר או עם טרפנטין. הבעיה היא עם סוג המשטח שעליו נמצאים הכתמים. הסבר:

הטרפנטין ממיס את הביטומן והופך אותו דליל יותר, כך שהוא יכול להספג פנימה אל תוך המשטח שעליו נמצא הכתם. במקרה שכזה יתקבל כתם גדול יותר (רחב יותר) ושחור פחות (בצבע חום).

אם הכתם נמצא מעל אריחי גרניט פורצלן למשל , שאינם סופגים,ניתן להמיס אותו עם הטינר ולנקות אך יש להזהר שהתמיסה הדלילה לא תעבור לפוגות בין האריחים.

אם הכתם נמצא מעל משטח סופג כגון בטון או טיח המסתו תגרום דוקא להתפשטות הכתם אלשטח רחב יותר.

בכל מקרה מומלץ תחילה לגרד את שארית הכתם עם סכין חיתוך למשל ורק לאחר מכן לנקות עם מעט טרפנטין וסקוץ`.

בהצלחה,

גבי

שלום עומר,

אותה הרטיבות יכולה לעבור אל הקיר הפנימי דרך מצע החול הרטוב שמתחת לריצוף, ולא דוקא ישירות מהקיר החיצוני. מכיוון שמדובר על בית חדש תוכל לתבוע את הקבלן או את המוכר עבור הנזקים.

לשאלתך:

אם הקיר הפנימי הוא קיר שגובל בחדר הרחצה- יש לבדוק אפשרות של נזילה מהצנרת בחדר הרחצה, בקיר או מתחת לריצוף. במקרים מסוג זה הקיר הפנימידוקא אמור להיות רטוב הרבה יותר מזה החיצוני.

אם זה אינו המצב, ואם הקיר החיצוני רטוב יותר, אז כנראה שישנהבעיית איטום בצד החיצוני של אותו קיר. יש לטפל בה במהירות מכיוון שהרטיבות שעוברת דרך הקיר יכולה להרטיב את המצע שתחת הריצוף ולגרום לרטיבות להתפשט הלאה תחת הריצוף ובמעלה קירות נוספים.

יש לבדוק בשטח את מצבו של הקיר החיצוני. ניתן גם להעזר במצלמה תרמית לגילוי רטיבות נסתרת על מנת לאשר או לבטל את ענין חדר הרחצה (אם ישנו).

בברכה,

גבי

שלום ניר,

השיטה שהזכרת היא המקובלת, בהנחה שהקיר כבר מחופה עם קרמיקה ואינך רוצה לחתוך או לפרק חלקים ממנה. דאג לבצע חורים וברגים במרחקים מספיקים כך שלא תיווצר "בטן" או תזוזה של הפח, אשר עלולה לתלוש את המסטיק ממקומו. רצוי לבצע חורים במרחקים של כ 25 ס"מ זה מזה, לכל האורך.

שיטה טובה עוד יותר הינה לפרק את הקרמיקה ולהתקין את הפח ישירות על הקיר. לאחר מכן יש לבטן אותו ואפשר אפילו לכסות בקרמיקה. אך שיטה זו כמובן מסובכת וקשה יותר לבצוע.

בברכה,

גבי

שלום ענבר,

הצמדת אריחים ללא רובה תגרום לחדירת מים עם סיכוי (קלוש) לסדיקה באריח עקב תזוזות תרמיות. התקן מחייב בצוע פוגות / מישקים ברוחב 3 מ"מ. כאשר מצמידים אריחים זה לזה הרווח שנוצר בינהם הנו מאוד זעיר ולא ניתן ליישם רובה ביעילות מספקת והיא עלולה להתפורר ולנשור במהלך הזמן. כך שמומלץ להשתמש ב"ספייסרים" בעת הדבקת האריחים ולבצע פוגות ברוחב 3 מ"מ לפחות.

לגבי החיבור בין האריחים לשיש: כדאי להשתמש בחומר גמיש כגון סיקפלקס 11FCאו "סופר 7" אשר נצמדים מצויין אל התשתית ומאריכים ימים. אם הרווח לאיטום הנו מאוד צר (1-2 מ"מ) ניתן גם לאטום אותו עם סיליקון סניטרי "אצטי" המכיל חומרים נגד פטריות. אך על מנת להמנע מעובש יש להקפיד על כך שהחומר יבוצע בשפוע ושיהיה מוחלק ככל האפשר כך שמים לא יוכלו להצטבר ו"לשבת" עליו.

בסיכומו של דבר ולאורך שנים , כל החומרים שהוזכרו (כולל הסיליקון הסניטרי) הנם בעלי עמידות טובה אך מוגבלת לתנאי עובש כאשר קיימים תנאים של רטיבות מתמדת. למניעת העובש יש לבצע את האמור לעיל + לנקות את המסטיק מדי פעם מלכלוך שמתיישב מעליו ולדאוג לאיוורור המטבח.

בהצלחה,

גבי