שלום דוד,

חובה להרים את הקולטים ולהניחם מעל גבי אריחים למשל. את הדודים כמובן שיותר קשר להרים, במיוחד כאשר הם שקועים בתוך שכבת זיפות ישנה. אך בהחלט מומלץ להרימם. אם מדובר על דודים ישנים כדאי לבקש את עזרתו של אינסטלטור מכיוון שצפויות להיות נזילות..

בברכה,

גבי

שלום דוד,

ראשית עלי לציין כי הלחמת יריעות ביטומניות מחייבת נסיון קודם. לא מומלץ לנסות לבד משום שדרושה תקופת "הסתגלות" לתהליך עבודת ההלחמה. כמו כן מדובר על מלאכה שיש בה סיכון (אש).

לשאלותיך:

1. יש להסיר חומרי איטום אקרילים ישנים מהמקומות הנחוצים. אפשר לסתת עם גרזן וגם לחמם את המקום עם מבער גז.

2. יש למרוח פריימר ביטומני ליריעות על כל השטח. פריימר מתאים: פריימר 101 או פריימר 474. תידרש כמות של כ 200 גרם למ"ר כך שפח אחד יספיק מעל ומעבר.

3. מלחימים את השטח האופקי תמיד מהנקודה הנמוכה ביותר --ומעלה.

אם מבצעים יריעת חיזוק מעל גבי הרולקה, מבצעים אותה קודם. לאחר מכן מלחימים את שכבת היריעות הראשית ומטפסים אתה על קצה יריעת החיזוק. (ראה שרטוט בקישור המצורף). לסיום מלחימים שוב יריעות חיפוי מעל לכל אזור הרולקות.

אם לא מבצעים כלל יריעות חיזוק וחיפוי אפשר לטפס על הקיר באותו הזמן שבו מתחילים לאטום את האזור הנמוך ביותר. אלא שלא ניתן יהיה לבצע זאת בכל הצלעות של הגג.

העבודה מחייבת נסיון קודם ומומלץ לבקש את בצועה מקבלן איטום או עובד הלחמות מקצועי.

בברכה,

גבי

שלום מירי,

בעיות מסוג זה נגרמות בד"כ פשוט כתוצאה מבצוע חובבני.

העקרון המנחה הוא שיש לאטום את התשתית לפני שמדביקים מעליה את סף השיש (את אדן החלון). כמו כן יש לאטום את היקף הויטרינה לפני שמבצעים את שכבת הטיח. במקרים רבים פשוט מתעלמים לגמרי מהצורך לבצע זאת ופשוט מרכיבים את הויטרינה מעל גבי לוח שיש (אדן החלון) שאינו אטום ושתחתיתו אינה אטומה, ואחר כך מסתפקים גם באיטום חובבני עם סיליקון בין המשקופים לטיח. יישום שכזה מועד לפורענות והיא אכן מגיעה בשלב מאוחר יותר ומציבה קושי בטיפול.

גם הקרמיקה אינה אמורה לנשור ממקומה ומדובר על כשל בבצוע / בהדבקה. גם הקירות אגב אמורים היו לקבל שכבת איטום, לפני שמחפים אותם בקרמיקה .

לא ציינת בשאלתך היכן בדיוק נראית הרטיבות באזור הויטרינה. אך על כל פנים יש לבדוק בשטח מה ניתן לבצע.

בברכה,

גבי

שלום אבידן,

הסדק שתארת מצביע על ליקוי בבניית השלד ומחייב בדיקה בשטח.

בהנחה שלא יתגלו ליקויים נוספים בשלד הבית, יהיה צריך לבחון את טיבו ורוחבו של הסדק ולהחליט על הדרך הנכונה לטפל בו. דהיינו: האם להתייחס אליו כאל תפר התפשטות שימשיך תמיד לנוע, או שיש להתייחס אליו כאל סדק שאפשר לאטום ולתקן אותו ואשר רבים הסיכויים לכך שהוא לא ישוב להתרחש.

במקרה הראשון:

תבוצע העמקה והרחבה של הסדק ומילויו לאחר מכן במסטיק פוליאוריטני גמיש. אפשר גם במקרים מסויימיםלכסות לאחר מכן את כל האזור שנאטם עם רצועת פח, פלסטיק או נחושת, להסתרת התפר.

במקרה השני (הסביר יותר):

1. יהיה צורך לקלף את שכבת הטיח מצידי הסדק.

2. בצד החיצוני יבוצע איטום בעומק הסדק עם מסטיק פוליאוריטני ("סיקפלקס 11FC" או שו`ע).

3. לאחר מכן תבוצע שכבת הרבצה צימנטית שמועשרת בדבק מסוג "לטקס SBR" ואשר בתוכה תוטבע רשת אינטרגלס לשיפור הגמישות של החומר הצימנטי.

4. מעל הנ"ל , לאחר הייבוש, תבוצע שכבת הטיח 7ומעליה שכבת הגמר. כנראה שיומלץ על ציפוי בצבע גמיש ולא בשליכט.

5. אותם השלבים יבוצעו גם בקיר הפנימי (מלבד האיטום במסטיק והציפוי בצבע הגמיש).

יש כמובן לבדוק את כל הדברים בשטח. הנ"ל מהווה קו מנחה בלבד לטיפול בסדקים "עוברים" (שנראים משני צידי הקיר).

בברכה,

גבי

שלום שרון,

אנא ראה את המאמר על איטום קירות, רטיבות בקומות קרקע. בעקרון יש לאטום את הקירות מבחוץ אך בתנאים מסויימים תיתכן גםאפשרות או צורך לבצוע איטום חלקי מבפנים המבנה. ראה פרטים במאמר.

אם משהו לא ברור נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי