מיכאל שלום,

הנחתך התאורטית נכונה, אך למעשה אין הדבר קורה, מכמה סיבות.

1. האלסטומרים הפוליאוריתאנים על בסיס ממיסים( כגון "היפרדסמו lv, סופרסיל, מאריס 250 ועוד מותגים)אטומים למים אך מעבירים אדים, כך שאדי מים יכולים להשתחרר במשך הזמן דרך שכבת האיטום היבשה.

2. כח ההדבקה של החומרים האלה כאשר מכינים את השטח כראוי ומשתמשים בפריימר נכון הוא גבוה מאד, כך שגם אם קיים לחץ אדים מסויים, הרי שהוא חלש מאד יחסית ולא יצליח להפריד את חומר האיטום מהתשתית.

אם בכל אופן מתעורר אצלך חשש, התקנת נשם (שאפשר להסירו בהמשך הזמן) תבטיח שחרור של לחצים אם אכן יווצרו.

באשר לשאלתך לגבי פתרון של איטום חריצים בעזרת מסטיק פוליאוריתאני או רובה אפוקסית- כאן רמת הביטחון בהצלחת האיטום נמוכה יותר שכן קיימת תלות קיצונית ביכולת היד המבצעת.

ככל שהמרפסת גדולה יותר צפויה תזוזה רבה יותר והסיכוי לכשל גבוה יותר.

שכבת מסטיק דקה כפי שהצעת, עלולה להסדק במהרה- רק פתיחת החריצים ומילוי מוקפד עשויה להניב תוצאה ראויה אם רמת הביצוע מתאימה.

על פי מספר מקרים שבדקתי ,איטום ברובה אפוקסית החזיק בסביבות 4 שנים בממוצע.ידועים לי גם מקרים שבהם הביצוע נכשל.

לפיכך בשורה התחתונה לדעתי ועל סמך נסיון, מערכת איטום המבוססת על משחות פוליאוריתאניות היא אופציה מצויינת לאיטום על גבי הריצוף.

יתרון נוסף של מערכת איטום כזו הוא האפשרות לבדיקת איכות האיטום במשך עונת גשמים אחת לפחות לפני המשך הגימור בריצוף או דק עץ וכו, או אף להשאירה חשופה לאורך שנים באין תקציב או צורך בגימור.

בהצלחה