שלום משה,

תקן ישראלי מספר 1752 חלק 1, שנושאוהכנת תשתית הגג (והשיפועים) מתיר מצב בו ישנן שלוליות קטנות על הגג שעומקן לא עולה על 1 ס"מ, ובתנאי ששטחן הכולל לא יהיה מעבר ל 10 אחוזים משטח הגג.

כך שאם השלוליות שתארת אינן עוברות את הנאמר לעיל- אפשר לחיות עמן בשלום ואין צורך לתקנן.

שלוליות גדולות ו/או עמוקות יותר- יש לתקן.

את התיקון לא מבצעים עם תערובת "בטקל" אלא עם תערובת בטון ("מדה בטון") שמועשרת בדבק. השיטה הנכונה והמועדפת לתיקון השיפועים היאמתחת לשכבת האיטום ולא מעליה, ואם מדובר על שלולית גדולה זו בוודאי תהיה ההמלצה, ובמיוחד בבית חדש.

אם בכ"ז מחליטים על תיקון השיפועמעל שכבת האיטום הקיימת, יש לבצע לאחר מכן איטום נוסף עם יריעות מעל כל השטח המתוקן. את התיקון עצמו מבצעים כלהלן:

א. מורחים על השטח המדובר שכבת יסוד צימנטית דלילה: מלט נקי (ללא חול) שמעורבב מים ו 50 אחוז דבק לטקס SBR. מרטיבים את השטח ומורחים מעליו את התערובת שלעיל.

ב. מייד לאחר מכן, כאשר שכבת היסוד עדיין טריה לגמרי. מבצעים מעליה את התיקון הצימנטי עם תערובתביחס של 1 מלט ל 2.5 חול שמועשרת בכ 20 אחוזים דבק לטקס SBR. מחליקים את פני השטח עם מלג` וממתינים להתקשות ולייבוש.

יש להקפיד על תנאי אשפרה נאותים של התיקון כך שהבטון לא יתייבש מהר מדי. רצוי לכסות אותו עם יריעת בד רטובה אך לכל הפחות יש להרטיבו למשך מספר ימים,מספר פעמים ביום,על מנת למנוע סדיקה. (ראה מאמר על עבודה נכונה עם חמרי מליטה).

ג. לאחר הייבוש מורחים שכבת יסוד ביטומנית על כל השטח המדובר ומספר שעות אח"כ מרתכים מעליה את היריעה הביטומנית.

בברכה,

גבי