שלום פיני,

יעוץ בנושא בידוד תרמי יש לקבל מיועץ בהתאם לאקלים באזור המגורים. נסה לקבל עזרה עזרה מחברת "גולמט" המשווקת מוצרי בידוד.

בפורום זה תוכל גם כן לראות שאלות / תשובות לאותו הנושא בדיוק. בהצלחה.

האם רולקות הן על ידי בטון רגיל?

האם לאחר טייח ולאחר ביטון צנרת זאת אומרת שזהו השלב האחרון לפני האיטום?

אותה רולקה רק נמוכה יותר בכניסה לאמבטיה?

שלום יואל,

אני מניח שכל השאלות הם בנושא של איטום חדר הרחצה ?  לשאלותיך:

1.  הרולקות הן מבטון. יחסי הערבוב הם 1 מלט 3 חול (לא חול מחצבה) ודבק כלשהו בתוך התערובת (רצוי דבק על בסיס לטקס).

2.  זהו אכן אחד השלבים האחרונים של ההכנות לפני בצוע האיטום.

3.  הכניסה לאמבטיה היא האזור החשוב ביותר בכל העסק הזה של איטום חדרי רחצה. לא מדובר על יציקת רולקה קטנה אלא ממש על יציקת מחסום באמצעות חגורת בטון קטנה כאשר בצד הפנימי  שלה תבוא הרולקה. אפשר כמובן גם לצקת את החגורה והרולקה במכה אחת.  היציקה (או הרולקה) צריכה להיות נמוכה יותר ממפלס הריצוף בכ 2-3 ס"מ, לא יותר מכך.   

בחדרי רחצה המילוי אשר מתחת לריצוף יהיה תמיד רטוב. החשש העיקרי הוא ממעבר של רטיבות זו אל מתחת לריצוף של שאר חלקי הבית. לפיכך- לאחר הסיום של האיטום המדובר עדיין קיים חשש למעבר רטיבות מתחת לריצוף , ברווח שבין הריצוף ליציקה הנ"ל (ה"רולקה").   בשלב שבו יגיע הרצף לקטע זה יש למלא את הרווח הזה שבין המרצפות לחגורת הבטון, עם מלט וחול מועשר בדבק (לא עם טיט).

מקווה שההסבר מובן. נשמח לעזור הלאה ושיהיה בהצלחה.

שלום אורי,

יריעות ביטומניות אכן מחזיקות הרבה יותר זמן מאשר זיפות. 

יריעות ביטומניות  הנן יריעות זפת בעובי 4 או 5 מילימטר אשר משוריינות  בחומרים נוספים המקנים ליריעה חוזק וגמישות נוספת. כמו כן מצופה החלק העליון של היריעה עם שכבת הגנה מפני קרינת השמש.  היריעות גם עמידות יותר מפני פגיעות מכניות שעלולות להתרחש. ראה תמונות של יריעות ביטומניות.

יריעה ביטומנית אכן יכולה להחזיק מעמד 10 או 15 שנים.

לגבי הזיפות- קיימים שלושה סוגים של זיפות:

זיפות בשכבה אחת (מחזיק כשלוש שנים)

זיפות בשתי שכבות ועם שכבת פיברגלס בין השכבות,

זיפות בשתי שכבות ועם שכבת רשת אינטרגלס בין השכבות.

שתי השיטות האחרונות מחזיקות מעמד 5 שנים לפחות.

עקב אכילס בזיפות גג הוא הצורך בהלבנה של הזפת. קרני השמש הורסות את הזפת ולכן חייבים לצפות את הגג בצבע לבן (סיד עם תחילת כל קייץ או לחילופין צבע אקרילי לגגות שמחזיק כשלוש שנים).

אנא ראה מאמרים מתאימים לענין זה:  מאמר על זיפות גגות המתאר את השיטות הנ"ל ואת אופן בצוען, ומאמר על סיוד או הלבנת גגות.

לסיכום- היריעות הביטומניות יותר טובות, יותר עמידות ויותר יקרות.

אם תהיינה לך שאלות נוספות חזור אלינו ונשמח לעזור.

שלום,

אני משפץ בית דו קומתי בן כ-50 שנה. כחלק מהשיפוץ, אני רוצה לבטל קורת פלדה ("רלס") ברוחב 20 ס"מ שמחזיק את תקרת הסלון בקומה הראשונה. הרלס הוא באורך כ-5 מטר ועומד על 2 רגלי פלדה. הרלס יוצר הנמכה בתקרה ולכן, כדי להמנע ממנה, המהנדס הציע להחליפו ברלס אחר (16 או 14 כפול) שיוכנס בתוך התקרה בתוך פתח של כ-50 שיסותת בתקרה הקיימת וירותח לרשת הברזל זל התקרה.

רציתי לשמוע את חוות דעתכם וכן, באיזה סוג בטון להשתמש כדי לחבר את הרלס שהוכנס לתקרה עם התקרה הקיימת.

תודה. 

שלום מאיר,

עבודות חיזוק מסוג זה יש לבצע תחת מפרט מדויק של מהנדס / קונסטרוקטור ויש לעגן את התקרה היטב לפני פרוק הריילס הנוכחי. לא נוכל להציע פתרונות מדוייקים ללא הגעה לשטח וכאמור, רק קונסטרוקטור רשאי לספק מפרט שכזה.

לשאלותיך:

קיימים מספר חומרים צימנטים חזקים המיועדים לשיקום וחיזוק מבנים. חומרים אלו חזקים הרבה יותר מבטון ויתרונם בכך שהם אינם מתכווצים (מאבדים מנפחם) בתהליך ההתקשות שלהם.   החומרים הנוחים ביותר לעבודה כזו הם סיקה-רפ, סיקה טופ 122 וסטרקצ`וריית.

עקב אכילס בעבודות אלו הוא הרווח שנוצר בין התקרה לבין הריילס. אם יש רווח גדול ונוח לעבודה אפשר לעבוד עם החומרים הנ"ל ולדחוס אותם היטב בין הריילס לבטון.

שיטה יותר טובה (ויותר מסובכת לבצוע) היא באמצעות הזרקה של אפוקסי נוזלי אל הרווח בין התקרה לריילס. השיטה מצויינת לבצוע כאשר קיים רווח קטן בלבד של מילימטר אחד מספר מילימטרים,  בין הריילס לבטון.  יוצרים מעין תבנית כך שהחומר המוזרק לא יוכל "לברוח", מתקינים פיות הזרקה ומזריקים את האפוקסי כך שכל הרווחים מתמלאים היטב.  את שאר עבודות הביטון מבצעים אחר כך עם אחד החומרים שהוזכרו לעיל.

חומרים אפוקסים לצורך זה הם סיקדור 42 (נוזלי) או סיקדור 31 (משחתי).

שיטה אחרת, מסובכת עוד יותר לבצוע- היא עם גראוט צימנטי חזק כגון סיקה גראוט 214,300 ואחרים....

יש לעבוד עם כל החומרים שהוזכרו באופן מדוייק על פי הוראות הבצוע. עם כל החומרים הצימנטים רצוי תמיד לבצע שכבת יסוד דלילה ולעבוד בשיטת רטוב-על-רטוב, בעוד החומר טרי.

מקווה שעזרנו עם ההסברים הכלליים שלעיל. תוכל לקבל מפרט טכני מדוייק והוראות בצוע מהיבואן- גילאר בע"מ. ראה קישורים מתאימים :  גראוטים לעיגון , חומרים צימנטים לשיקום.

שיהיה בהצלחה.

שלום,

בהתאם להמלצתכם, שוחחתי עם היבואן והוא המליץ לי להשתמש, בסוג כזה של עבודה (פתיחת חריץ ברוחב 60 ס"מ, באורך כ-5 מ` ובגובה כ-15 ס"מ) בגראוט 214 מעורבב ב-20% סומסום. החוזק שיתקבל הוא ב-700.

שאלתי היא האם, בחוזק כזה, ניתן לוותר כליל על הרלס, ולהחליפו בקורת בטון (גראוט 214 או אחר, אם יש, אפילו חזק יותר) עם חיזוקי ברזל? אני יודע שהשאלה הזו דורשת חישובי כוחות/עומסים שהמהנדס ידע להשיב עליהן. אבל, עקרונית, האם מנסיונכם פתרון כזה הוא אפשרי? יש לציין שגובה קורה כזו לא יכול להיות מגובה הרלס (16 ס"מ שהוא גובה תקרת הבטון + מילוי החול).

פתרון כזה יכול להוזיל משמעותית (אלפי שקלים) את עלות כל העבודה.

תודה רבה!

שלום מאיר,

הפתרון המוצא הנו אפשרי ואפשר להשתמש גם בגראוט 314.  ניתן גם להוסיף חיזוק באמצעות מערכת סיקה קרבודור. אלו הן רצועות דקות של סיבי פחמן אשר מודבקות על גבי הקורה באמצעות דבק אפוקסי. 

כפי שציינת- רק מהנדס יוכל לאמוד את העומס ולתת מפרט מדוייק לעבודה מסוג זה ולא נוכל לספק מענה מכאן.    תוכל לבקש מהיבואן מהנדס מומלץ במיוחד לעבודות שיקום בטונים מסוג זה. חובה לבצע חישוב עומסים ורק מהנדס יוכל לאשר עבודה מסוג זה.

מנסיוננו- הפתרון המוצע הנו אפשרי לבצוע אך אינני משוכנע כלל בכדאיות הכלכלית שלו.  החומרים יקרים והבצוע מורכב גם הוא. 

גראוטים צימנטים כגון סיקה גראוט 214/314 או אחרים הנם מעולים לבצוע כאשר הם במצב נוזלי (מתפלס) ולזה יעודם. כאשר מיישמים אותם על תקרה או קורה בתקרה יש לעבוד עם חומר סמיך יותר ובשלבים והדבר מפחית מיעילותם.   

בעבר בצענו עבודות דומות של שיקום קורות בתקרות אך תמיד היינו מכינים מראש תבניות אטומות ומזריקים את החומר במכונה היישר אל תוך התבנית, בתערובת דלילה.   לא תוכל לבצע עבודה זו בעצמך ללא הציוד והנסיון הדרוש וכאמור- בסיכומו של דבר העלות לא תהיה זולה.

עצתי- קבל יעוץ ממהנדס שמוסמך בתחום ספציפי זה ואשר מומלץ על ידי היבואן. לא כל מהנדס מכיר ויודע את שיטת חישוב העומסים של מערכות אלו ושל מערכת הקרבודור (נקראות גם מערכות "מרוכבות").

גבי

יש לי מקלחון כ - שנתיים מאז החלפנו פעמיים סיליקון

המקלחון יושב על הרצפה (קרמיקה) ולא על אגנית

הסיליקון משחיר ועם הזמן נוצרים בו סדקים ויוצאים מים

(אומנם בכמות קטנה מאוד אך זה ממש מרגיז)

השאלה האם כדאי לפני מריחת הסיליקון למרוח רובה לאורך כל המקלחון

ורק אחרי יבוש הרובה למרוח על הרובה סיליקון

נשמע הגיוני?

שלום איילת,

אין טעם וצורך בבצוע רובה. יש להשתמש בחומר גמיש פוליאוריטני מסוג סיקפלקס. החומר יחזיק מעמד שנים ארוכות והוא הרבה יותר טוב מהסיליקון הרגיל.

לפני היישום יש לנקות היטב את השטח, רצוי במטלית ספוגה בטרפנטין, ולהמתין לייבוש האזור.  על מנת להפחית מתופעת ההשחרה (עובש) יש ליישם את החומר עם שיפוע כלשהו שלא יאפשר למים להצטבר על גבי החומר. הצטברות מים על גבי החומר היא שגורמת ומזרזת את תופעת העובש שהזכרת.

החומר המומלץ אם כך הנו סיקפלקס 11FC . מגיע בשפורות (כמו הסיליקון) וניתן לרוכשו ברוב החנויות המובחרות לחומרי בנין.

בהצלחה,

גבי

אבל , לא הבנתי את עניין השיפוע

הסיליקון נעשה מחוץ למקלחון אז איזה שיפוע צריך ולמה?

שוב תודה

איילת

שלום איילת,

הכוונה היא לבצוע של החומר באופן שהמים יזרמו ממנו והלאה ולא יוכלו להצטבר על גבו. לפיכך אין למרוח את החומר על גבי החלק האופקי (הרצפה).

רצוי גם להחליק את החומר עצמו : לאחר ישום החומר עם האקדח טובלים את האצבע במים המהולים בסבון כלים נוזלי  (50:50) ומחליקים את החומר כך שלא יהיו בו בליטות ושקעים.  

 עסק פשוט לבצוע, אם כי התאור עצמו יכול להראות מסובך...

בהצלחה