שלום דגנית,

את ההגנה על שכבת האיטום יש לבצע בכל מקרה, גם עם יריעות וגם עם התזה.

לשאלתך :

לא ניתן לשלול אף שיטה,  אך הנטייה היא לכיוון שיטת ההתזה.

ליריעות יתרון בכך שהן עמידות יותר מפני פגיעות מכניות. חסרונן : אינן נצמדות לתשתית בכל השטח, כאשר מדובר על קירות,  ונוטות לעיתים לשקוע עקב משקלן.

לחומרים בהתזה יתרון של קלות בעבודה, כושר כיסוי והיצמדות מצויינת לקירות. חסרון : יותר רגישות לפגיעה מכנית.

המלצתי האישית היא לבצע את האיטום בהתזה, בעובי מספיק ,ובדיוק על פי הוראות היצרן. ראי קישורים לחומרים מסוג מסטיגום ספריי, פלקסיגום, או אלסטופז.

בהצלחה עם הבניה,

גבי

שלום איתן,

קרמיקה, או פסיפס, מתבצעים על גבי תקרות בהרבה מקומות. למשל : בקרניזים חיצוניים בבנינים שמחופים בקרמיקה. יתרה מזאת- מדביקים גם אלמנטים הרבה יותר כבדים מקרמיקה, כגון לוחות שייש או אבן. כך שלא מדובר על משהו חריג.

רטיבות מאדי המקלחת גם היא ענין של מה בכך, בהשוואה לאריחים בבריכת שחייה , למשל.

כמובן שיש להקפיד על עבודה נכונה , הכנה טובה של התשתית ועבודה על פי הוראות היצרן.

הדבק שיש להשתמש בו הוא דבק המתאים לשימוש חיצוני. מומלץ להשתמש בדבק שמיועד לאריחי גרניט פורצלן משום שהוא חזק יותר מהדבק הרגיל. ראה קישור לאתר של חברת גילאר, לדבק מסוג סיקה סראם 205. תוכל גם להיוועץ עמם ישירות.

בברכה ושב"ש,

גבי

שלום ליאור,

עובש מתפתח כאשר יש תנאי רטיבות "קבועים". כלומר, בכל מקום שבו תהיה רטיבות  לאורך זמן - יתפתח בסופו של דבר עובש. כך שהחשיבה הראשונה צריכה להיות כזו שהסיליקון או המלט חייבים להיות מוצבים בשפוע על מנת שרטיבות לא תוכל להתיישב על האזור.

בנוסף- יש לבצע זאת כך שפני השטח של הסיליקון או של המלט יהיו חלקים לגמרי , ולא מחוספסים.

הלאה : לגבי הבטון הקבור מאחורי הכיור. אם ישנה בו רטיבות או לחות כלואה אז העובש ימשיך להתפתח. אם הנקוי עם אקונומיקה (כולל שיפשוף מסיבי) - לא עוזר, אז עדיף לפרק את אותו בטון ולשים במקומו בטון חדש עם מוסף אטימה בתוך התערובת , בכמות נדיבה (דבק על בסיס לטקס SBR). רק לאחר ייבוש מוחלט של החומר יש לבצע את האיטום עם החומר הגמיש.

החומר העדיף לבצוע איננו סיליקון כי אם חומר פוליאוריטני מסוג "סיקפלקס" 11FC. לאחר היישום של החומר יש להחליק אותו. ההחלקה מתבצעת באמצעות אצבע טבולה במי סבון (סבון כלים מהול במיים).

מעבר לכך, יש תמיד לאוורר את חדר הרחצה.

אין קסם אחר. אך עם בצוע טוב , כפי שתואר לעיל- לא אמור להיות עובש. העובש אינו "צומח" מתוך הסיליקון, אלא "צומח" מהרטיבות שמונחת עליו או מהרטיבות שמגיעה מתחתיו (מהבטון הישן).

בברכה,

גבי

שלום איתן,

סיקפלקס 11FC אכן עדיף יותר מהסיליקון. החומר מגיע בשפופרות כמו הסיליקון, כפי שתוכל לראות בקישור המצורף.

ניתן ליישם את הסיקפלקס בשתי דרכים:

הראשונה : ישירות על גבי הטיח או הבטון. במקרה שכזה דרוש חומר יסוד מיוחד (פריימר) אשר מורחים אותו על גבי הבטון / הטיח.

השניה : על גבי הצבע עצמו , כפי שנהוג לבצע עם הסיליקון.

מכיוון שחומר היסוד של הסיקפלקס נמכר בכמויות גדולות , העלות  תהייה יקרה יחסית (כמדומני שמחירו כ 100 שקלים לבקבוק של חצי ליטר). אך בצוע שכזה עדיף. תוכל לברר פרטים נוספים על מחירים וספקים בקישור שלעיל.

אם אינך מעונין לרכוש את הפריימר אז תוכל גם לבצע את העבודה ישירות על גבי הצבע. יש לדאוג לכך ששכבת הצבע עצמה תהייה ספוגה היטב אל התשתית יציבה וחזקה, וכמובן יבשה.

שים לב שמומלץ גם לאטום עם החומר מתחת לספי השיש שהרכבת, כך שמים לא יחדרו בחיבורים בינו לבין המבנה. 

בהצלחה,

גבי

שלום איתן,

צבע חיצוני עדיף משום שהוא עמיד לרטיבות. שכבה אחת דלילה שתספג עמוק בטיח ואחר כך שכבה שנייה. ולהמתין לייבוש מוחלט. תוכל להשתמש באותו צבע שממילא תעשה בו שימוש בקיר החיצוני.

גבי

שלום מירי,

כהערה כללית - סדקים שכאלה יש לבדוק בשטח עצמו ורצוי ע"י מהנדס, על מנת לבדוק אם קיימת בעיה בקונסטרוקציה  עצמה (ביסודות).

חסרים נתונים בשאלתך :  האם הסדקים מופיעים בדיוק במקום החיבור בין הקיר הישן לחדש ?   מקום זה הנו אזור שצפוי להיסדק. על מנת להמנע מסדיקה שכזו היה על האדריכל לתכנן שם תפר התפשטות בין המבנים. כאשר לא מבצעים תפר מתוכנן שכזה- נפתח בדרך כלל סדק אנכי בקירות (ולעיתים גם בתקרה).

אנא פרטי אם זהו אכן המצב אצלכם.

בברכה,

גבי