שלום ליאור,

הטיח משתמש לטיוח קירות והטיט משמש להדבקת ריצוף (בקירות או ברצפה). באופן כללי מדובר על תערובות זהות בתכונות שלהן.

הטיח או הטיט אינם חומרים חזקים "קונסטרוקטיבים".   לעומתם הבטון הנו חומר חזק "קונסטרוקטיבי" אשר מרכב ממלט + חול ים (עם או בלי חצץ).   הטיח / טיט אינו מרכב מחול ים אלא מתערובות חול אחרות (כגון חול מחצבה) ומוספים שונים אחרים שעוזרים לעבידות של החומר (הופכים אותו לעיסה גמישה יותר שנוחה לעבודה).

כיום ניתן לרכוש תערובות טיח / טיט במספר אופנים:

1.  בחנויות לחומרי בנין ניתן לרכוש שקי "טיט" (בדומה לשקי חול ים) ואל תערובת זו מוסיפים מלט. ניתן להשתמש בתערובת זו לצורך ביצוע טיח בקירות או לצורך "טיט" שישמש לריצוף כאשר במקרה זה גם מוסיפים לתערובת דבק אקרילי או דבק אחר.

2. ניתן לרכוש תערובות מוכנות בשקים- של יצרנים שונים (מיסטר פיקס למשל).

3. ניתן להזמין כמויות גדולות של טיט או טיח מוכן שמובאות לאתר ומאוחסנות בסילוסים (מיכלים).

מלט הידראולי:

המונח "הידראולי" מקורו במילה "הידרו" - מים. המונח מלט הידראולי הנו למעשה מונח כללי מאוד בבנין אשר מתייחס במקור לשני סוגי חומרי המליטה הנפוצים : חומרי מליטה הידראולים- אשר מתקשים תחת מים (כמו מלט "פוטלנד" רגיל), בנגוד לחומרי מליטה לא-הידראולים, כגון סיד או גבס.

כיום,  כאשר משתמשים במונח  "מלט הידראולי" הכוונה לחומרי מליטה שבנוסף להתקשותם תחת מים הם גם נהפכים להיות אטומים נגד מים. ברוב המקרים הכוונה לשני סוגים של חומרים:

האחד - תערובות של חומרי איטום צימנטים במריחה, המשמשים לאיטום קירות במקלחות, לאיטום פנימי של מרתפים, ועוד. (לדוגמא: סיקה טופ 107, טורוסיל).

השני - מלט הידראולי מהיר ייבוש. משתמשים בחומר זה לאטימת פריצות מים במאגרים או במבנים תת קרקעיים. המלט מתקשה במהירות רבה מאוד (דקה אחת בלבד או יותר- במידה ומוסיפים חול ומים לתערובת). בנוסף החומר מתפשט בעת התקשותו (מה שמסייע לאיטום פריצת המים). מלט זה דורש גם אשפרה (הרטבה) רבה ואיכותו הסופית תלויה בכך רבות.

שבוע טוב,

גבי

שלום אבי,

מתאורך משתמע שהדבר הטוב ביותר לבצע כרגע הוא פשוט להמתין בסבלנות. יתכן מאוד שסימני הרטיבות הקלים שגילית  מעל לפנלים נגרמים עקב חול רטוב במקצת שנמצא מתחת לריצוף.  זו תופעה די נפוצה בבתים חדשים, כאשר מרצפים על גבי מילוי חול שאיננו יבש לגמרי, וברוב המקרים התופעה נעלמת מעצמה.

לשאלתך :

לא ניתן ליישם סילוקסן על גבי שליכט צבעוני. החומר עלול להמיס את השליכט, להשאיר כתמים, וממילא לא יעזור משום שהוא מיועד לבצוע על גבי משטחים סופגים (טיח, בטון) בלבד והשליכט הצבעוני (כולל הצבע מאחוריו)- כלל איננו סופג.  באופן תאורטי ניתן לבצע סילר, אך לגמרי לא מומלץ משום שמראה הקיר ישתנה.

אגב- לא הבנתי לאיזו רולקה התכוונת בדיוק.  אך אם מדובר על סימני רטיבות קלים בלבד, רק מעל הפנלים- עדיף להמתין ולראות אם הרטיבות נעלמת מעצמה.

בברכה ושבוע טוב,

גבי

היי גבי-בכדי להמחיש מצרף תמונות.

ובכדי להבין, היריעות מגיעות עד ליבני הזכוכית,
ושם עשו כמעין רולקה מפוליגג, שעם קצת רטיבות נותק
מליבני הזכוכית, ומשם חודרים מים

לחץ על הלינקים בכדי לראות את התמונות.

http://i34.tinypic.com/9zmt8x.jpg

http://i35.tinypic.com/16m3da9.jpg

http://i37.tinypic.com/jzi72x.jpg

שלום איציק,

בשעה טובה- הגיעו התמונות...   כעת המצב הרבה יותר ברור וגם הפתרון פשוט יחסית.

1.   יש לפנות את המילוי מסביב.

2.   יש להוציא את הפוליגג הישן ולקלף את כולו אותו בעדינות (עם שפכטל או כלי דומה). להזהר שלא לפגוע ביריעות.  (אם היריעות תלושות ממקומן בקירות יש להלחים אותן בחזרה עם מבער גז קטן).

3.  את הדופן של לבני הזכוכית יש לנקות לגמרי משיירי אבק ובטון, למשל עם נייר זכוכית עדין.

4.  על חלקי בטון גלויים יש למרוח פריימר ביטומני בעזרת מכחול קטן.

5.  אחר כך יש לאטום את החיבור בין היריעות ללבנים (מעליהן) עם חומר ביטומני משחתי (סמיך) כגון מסטיק MC .

6. לאחר השלמת הריצוף החסר יש לאטום בינו לבין לבני הזכוכית עם חומר גמיש מסוג סיקפלקס 11FC.

אפשרות נוספת : לאטום את הכל עם סיקפלקס 11FC במקום עם החומר הביטומני. במקרה זה יש למרוח פריימר לסיקפלקס על היריעות ועל משטחי בטון גלויים (לא על חלקי זכוכית) ולהמתין כחצי שעה עד 45 דקות לייבוש מוחלט של הפריימר ואחר כך לבצע את הסיקפלקס בעובי מספיק.

אני חוזר שוב על ההערה שלי מהתקשורת הקודמת:

שים לב שאם ישנו כשל בשכבת היריעות, במקום מרוחק יותר, עלול כשל זה להתבטא בסימני רטיבות מסביב ללבני הזכוכית. כך שישנה אפשרות  תאורטית שמקור הבעיה כלל איננו במקום שבו אתה מתכוון לאטום- אלא הוא במקום מרוחק יותר.   תופעה זו נפוצה מאוד במקרים בהם הבטון "חתוך" , כמו במקרה בו יש סימני רטיבות מתחת למרזבים : הרטיבות עצמה חודרת ממקום מרוחק יותר ומבצבצת ליד המרזב  משום ששם ישנו קדח (או "חיתוך") בבטון.  קח שיש לקחת את זה בחשבון, למקרה שעבודת האיטום שתבצע לא תצלח.

בהצלחה,

גבי

שלום,

אבקש את עזרתכם לגבי איטום במספר נקודות שונות בבית שעובר תהליך שיפוץ בימים אלו.

1. בחדרי אמבטיה קיימים בוצע על ידי הקבלן שבנה את הבית איטום המבוסס על מלט+חול+בי גי בונד. - בעקבות שינוי באזור זה לאחר שיפוץ באזור זה יפגע חלק מהאיטום מה תהליך העבודה הרצוי ובאיזה חומרים יש להשתמש ?

2. אנו מוספים חדרי אמבטיה נוספים באזורים בהם לא בוצע איטום. הרצפה הינה רצפת בטון האם התהליך זהה וסוג החומרים כמו במקרה הקודם ?

3. מה אופן האיטום המומלץ לקיר חיצוני חדש, הקיר נבנה מבלוק איטונג

צביקה

שלום צביקה,

העקרון המקובל בעת איטום חדרי אמבטיה הוא כלהלן:

1.  בקירות אשר אינם באים במגע ישיר עם מים מבצעים שכבת אטימה כפי שציינת , עם תערובת של מלט וחול ודבק אקרילי בשעור  20 אחוז (עדיף דבק על בסיס לטקס SBR) בתוך התערובת. לאחר מכן מתבצע טיח ליישור והדבקת הקרמיקה עם דבק לקרמיקה.

ניתן גם לבצע את הקרמיקה עם טיט עבה , ישירות על גבי שכבת האטימה הנ"ל.

2.  בקירות אשר באים במגע ישיר עם מים (במקלחון או ליד האמבטיה), מבצעים תחילה את השכבה הצימנטית שתוארה לעיל ואחר כך מבצעים עליה איטום נוסף עם שתי שכבות של חומר אטימה צימנטי משחתי (כגון סיקהטופ 107 , טורוסיל וכדומה).לאחר מכן מבצעים את הדבקת הקרמיקה עם טיט או מבצעים טיח מיישר ואחר כך הדבקה עם דבק לקרמיקה.    

(חובה לשים לב לכך שהדבק שמשתמשים בו מתאים לבצוע על גבי חומר האיטום הצימנטי, אחרת עלול להיווצר נתק בין הקרמיקה לחומר האיטום !).

3. את שטח הרצפה ניתן לאטום עם אותו חומר צימנטי משחתי או עם חומר ביטומני משחתי. יש לטפס עם האיטום על גבי הקירות מסביב- כ 15 ס"מ מעבר לגובה הריצוף.

ראה גם מאמרים מתאימים למקלחות, במדור מפרטי איטום ושיקום.

בענין הקיר החיצוני :

מבצעים על גבי הבלוקים את אותה שכבה צימנטית (מלט+חול+דבק לטקס ומים). לאחר מכן מבצעים את הטיח המיישר. לבסוף מבצעים את הציפוי החיצוני שבחרת בו.     בקירות חיצונים יש להקפיד לפני כן על יישום של רשת אינטרגלס בחיבורים בין הבלוקים לעמודים, אחרת עלולה להיווצר שם סדיקה. מורחים שכבה של תערובת צימנטית כנ"ל ומטביעים בתוכה את רצועות האינטרגלס.

שבת שלום,

גבי