שלום אביב,

ניתן לעשות פתח ביקורת בהמשך של צנרת הדלוחין. זהו מעין מכסה שדרכו ניתן להציץ אל תוך הצינור הראשי ולראות אם ישנה בו רטיבות. אלא שלצורך בדיקה יהיה עליך לסגור את כל הברזים בבית למשך כ 24 שעות ואחר כך לבדוק אם ישנה רטיבות (נזילה) למרות שלא השתמשו בצנרת הדלוחין.

מעבר לכך, אני מניח שאם תהיה נזילה קטנה מצנרת הדלוחין אשר תתנקז לביוב- לא יקרה אסון ולא יגרם נזק. (נזילה גדולה זה כבר סיפור אחר).   אפשרות נוספת היא פתח בדיקה בריצוף עצמו אשר ניתן לפתוח אותו פעם בשנה שנתיים על מנת לבדוק אם הכל כשורה.

מעבר לזה- אין פתרונות (אלא אם תעשה נקודת ניקוז נפרדת עבור רטיבות שנמצאת מתחת לריצוף + פתח ביקורת שדרכו ניתן יהיה לראות אם ישנה בעיה).

בברכה,

גבי

ממש אני מודה לך מאוד. דוקא הפתרון האחרון, שהניקוז יהיה דרך צינור נפרד, הוא בעצם אולי הפתרון הנכון והטבעי. וכלומר שהוא הדרך הנכונה גם בלי הבעיה שהצגתי. ואסביר:

הרי דרוש ניקוז עילי (למי שטיפה, מים שנשפכים ממכונת הכביסה ועוד). הניקוז העילי כמובן מתחבר בסוף לצינור הביוב, אבל הרי יש קטע בינו לבין צינור הביוב (שהרי לא מנקזים את מי השטיפה ישר לביוב). אם מתקן הניקוז העילי מנקז גם מה שחדר תחת הריצוף, הרי שוב המים מגיעים קודם לתחתית מתקן הניקוז ומשם הולכים כברת דרך עד לביוב. וזו בעצם אותה דרך שהולכים המים מהניקוז העילי. כך שמספיק שיהיה פתח שבו נוכל לראות את המים בדרך הזו. ואולי אפילו נוכל לפתח את מתקן הניקוז עצמו ולראות מה קורה בתחתיתו?

שלום ערן,

אכן כך.  ניתן לבצע צנרת ניקוז נפרדת או לחילופין להשתמש באותה צנרת של הניקוז הראשי.  שים לב שנקודת הניקוז התחתית צריכה להיות במקום הנמוך ביותר ברצפה (מתחת לריצוף) על מנת שתוכל לאסוף את המים שהצטברו. ניתן להתקין אותה בסמוך לנקודת הניקוז הקיימת או פשוט לוותר על הענין ואת הבדיקה לבצע כפי שציינתי : לא משתמשים במים למשך יום אחד (או כשנוסעים לסופ"ש לאיזשהו מקום)  ובודקים בעזרת פתח הביקורת לראות אם ישנה זרימה של מים בצנרת.

בכל מקרה, נקודת ניקוז כפול שמנקזת את הרטיבות מתחת לריצוף- מומלצת.

בברכה,

גבי

בצע אחד גם ברצפה של חדר השרותים ותמנע מעצמך צרות צרורות למקרה של פריצת מים בעתיד. גם נושא זה מוזנח לחלוטין בענף הבניה וראוי שיבוצע.

בהצלחה.

שלום גבי.

הרי צינור ניקוז המים שהגיעו לתחת הריצוף, חייב להתקדם עמוק יותר. איך הוא עושה זאת?

תיאורטית אפשר לחצוב בבטון ולהחדיר את הצינור בשיפוע, ורק להקפיד לאטום מעל החציבה, כדי שנקודת הניקוז תשאר המקום הנמוך ביותר.  מה אתה אומר?

שלום אביב,

קיימים בשוק נקזים מוכנים מסוג "הניקוז הכפול" אשר אותם אכן מתקינים בתוך היציקה עצמה, בשלב הבניה (או לאחריו), כך שהמפלס הנמוך ביותר אוסף את המים מקרקעית הרצפה.

ראה שרטוט לדוגמא של החלק התחתון של הקולטן.

קולטן שכזה אמור להיות מתוכנן מלכתחילה, בשלב הבניה, כאשר הצנרת ממנו ואילך נמצאת מתחת לבטון.

לחילופין ניתן לייצר קולטן דומה אצל פחח, אך בכל מקרה  נקודת הניקוז חייבת להיות בקרקעית הרצפה (בנקודה הנמוכה ביותר). משם יכולים המים להיות מובלים אל נקודת הביוב המרכזית של הדירה.

בשיטה הנוכחית , של השרטוט האמור, כל הצנרת קבורה מתחת לשכבת הבטון, כולל זו שמגיעה מהכיור. ראה הסבר בקישור הבא אל מחסומי רצפה.  אך ניתן לתכנן את המערכת מראש , בצורה שבה רק הניקוז המרכזי שקוע מתחת לבטון ושאר הצנרת (מהכיור) נמצאת מעל הרצפה.

גבי

בוקר טוב גבי

בבניה על הגג/שיפוץ לכאורה לא פשוט לחצוב בבטון (ואינני יודע מה גובה החלק שחודר לבטון במתקן שבשרטוט ששלחת). מה שכן, אצלי הריצוף גבוה מאוד מהבטון (מעל 16 ס"מ), כך שלכאורה אוכל לצקת בטון חדש בשיפוע על  הקיים, ובתוכו לשקע את מתקן הניקוז והצנרת היוצאת ממנו לביוב.  ואת הבטון הזה לאטום.

נראה לך?

אכן כך.

תוכל לבצע שיפועים על הקיים.

יש למדוד בדיוק את הגובה / העומק על פי מפלס הריצוף העליון. כמו כן יתכן שתוכל לחצוב מעט ברצפה.  דוקא משום שמדובר על גג, יתכן שישנו עובי גדול יותר, עקב שכבת השיפועים בוודאי יצקו בזמנו מעל לבטון. כך שכנראה שתוכל להמצוא מספיק מקום.

בהצלחה,

גבי

במיילים הקודמים הסברת שאתה ממליץ על קלקר 3 ס"מ תחת שיפועי הגג.

בקומת הקרקע אצלי, הקיר האחורי מהווה קיר תומך, אחרי יש מילוי אדמה שיוצר חצר אחורית בגובה קומת החדרים. הקיר עבור איטום 2 שכבות+קלקר שיגן בזמן המילוי. בוצע מילוי של 95% מגובה הקיר ורואים שאם הזמן הקלקר נהרס (אולי בשל העובדה שהוא חשוף, שמש, גשם...)

הקלקר הינו חומר מתכלה.

האם תחת השיפועים הוא ישאר "לנצח"?

כי אם הוא יהרס עם הזמן למה להשקיע בזה?

אצלנו בשכונה (שכונה חדשה בבנייה), לא ידוע לי על משהוא ששם קלקר בגג. זה דבר נפוץ?

ושוב תודה..

ענבל

שלום ענבל,

לא זכור לי שהמלצתי על קלקר 3 ס"מ מתחת לבטקל. שאלת אם הנחת קלקר מתחת לשכבת האיטום אכן מבודד והתשובה היתה חיובית. (מה שייך הגבס בכותרת של השאלה ?..).

לענין:

קלקר מתכלה רק כאשר הוא חשוף לשמש. כאשר הוא קבור מתחת לקרקע או מתחת לשכבת השיפועים - אין כל בעיה והוא מחזיק forever.

הנחת קלקר או לוחות רנדופן מתחת לשכבת השיפועים משפרת מאוד את הבידוד. לא תמיד היא נחוצה, משום שזה תלוי באקלים של אותו אזור בו הבית נמצא. תוכלי לוותר על השכבה ולהסתפק בכושר הבידוד של הבטקל עצמו, אך לא מומלץ.  (למעשה היית אמורה לקבל לזה מפרט טכני מתאים מהאדריכל, כחלק מתכנון המבנה).

בברכה,

גבי

בוקר טוב

רציתי לשאול לגבי בניית "ארונית" בצורת האות כ עליה יונח כיור.

המקום המדובר יהיה ליד שירותי האורחים (לא ביחד עם מקום האסלה), המקום אינו מקום סגור, נמצא מעבר לקיר המטבח כך שהפתחים הקרובים ביותר הם דלת הבית+ 2 חלונות מטבח

אז אמנם זה רק כיור אורחים ולא מקלחת, אך האם המים שאולי יטפטפו יגרמו נזק?

במה מומלץ "לכסות" את הגבס, על מנת להגן עליו? לכה או צבע ספציפי? טפט? שילוב של חומרים?

המשך יום נעים, ושוב תודה לגבי.... 

ענבל שניר

שלום ענבל,

ניתן לצפות את הארונית עם אריחי קרמיקה.

ההעדפה היא לבצע את כל המבנה מבלוקים או בטון : גבס ירקרק הוא לעיתים חמקמק (...) כאשר ישנה רטיבות רבה באזור , מאותו הכיור. לשיקולך.

בברכה,

גבי

מתחת לקרמיקה ניתן לאטום את הגבס עם חומר אטימה צימנטי משחתי.

גבי

שלום.

קיבלתי המלצה לטייח גם במקום המיועד לחיפוי בקרמיקה, אם זה בחדרים רטובים כדי ליישם איטום. 

האם זה נכון?

א"כ - מה ההסבר בזה. הרי האיטום נעשה על הבלוקים החשופים, אז מדוע אי אפשר להדביק את הקרמיקה על האיטום בטיט רגיל?

שלום שרונה,

תחילה יש להבהיר שהאיטום אינו נעשה ישירות על גבי הבלוקים החשופים. כאשר מבצעים את האיטום מעל גבי הבלוקים יש תחילה לבצע שכבה צימנטית דקה מועשרת בדבק לטקס SBR, להחלקת הקיר והכנתו לאיטום. רק אחר כך מבצעים את מריחת חומר האיטום הצימנטי.

לשאלתך:

בהחלט אפשר לבצע את העבודה כפי שתארת : החלקה על הבלוקים, שכבת איטום צימנטית ואחר כך הדבקת קרמיקה עם טיט עבה. (חובה לוודא שהטיט עצמו מתאים לסוג חומר האיטום שבקיר !).

ההמלצה שקיבלת מתייחסת כנראה להעדפה באשר לאופן הבצוע של החיפוי. כאשר מבצעים שכבת טיח מיישר יותר קל להדביק את הקרמיקה משום שהקיר כבר מיושר ומפולס. יחד עם זאת, בעל מקצוע מנוסה יכול לבצע את החיפוי גם עם טיט עבה, במקום בהדבקה.   לטעמי: טיח מיישר עדיף מבחינת הדבקת הקרמיקה וגם מבחינת האיטום, משום שבשיטת ההדבקה אין מירווח בו יכולים המים להצטבר מאחורי הקרמיקה. אך כאמור- אין זה הכרחי ובכל מקרה האיטום ימלא את יעודו.

בברכה,

גבי

ציינת דברים חשובים, ואבקש להבין:

האם הטיח בא על האיטום או הפוך?

הבנתי מדבריך שיש הדבקה בטיט ויש הדבקה לא בטיט (בדבק?). ואם זה על טיח, ההדבקה בדבק. נכון? איזה דבק זה?

ציינת שלא כל טיט מתאים לכל חומר איטום. איזה סוגי טיט שונים קיימים? הרי טיט כמדומני זה רק חול מחצבה עם מלט?  ועכ"פ מה הכללים - מה לא מתאים למה?

לעצם הענין, דומני שכוונת הממליץ לטייח היתה, שלא כדאי להדביק על חומר האיטום בטיט (אולי הוא חושש מאי ההתאמה שציינת).

שלום שרונה,

בדרך כלל הטיח בא על גבי האיטום. אפשר גם הפוך (האיטום על הטיח).

כאשר מבצעים את הטיח מעל גבי חומר איטום צימנטי יש לוודא גם כן שבתערובת הטיח ישנו מוסף הדבקה מסוג לטקס SBR. כאשר רוצים לוודא הדבקה מושלמת בין החומר לטיח- מבצעים תחילה שכבת קישור צימנטית מעל גבי חומר האיטום. מתיזים תמיסת "שפריץ" צימנטי (1 מלט 2 חול ו50 אחוז דבק לטקס בתערובת) ולאחר ההתקשות (למחרת) מבצעים את הטיח עם אותו הדבק בתערובת, אך במינון מופחת.

אכן ישנה הדבקה בדבק מוכן  דק עובי (על גבי טיח ישר) וישנו גם דבק ליישומים מעט יותר עבים. כאשר מבצעים את ההדבקה עם טיט הכוונה להדבקה עבה במיוחד על שטח שאיננו מישורי. גם כאן- מוסיפים לטיט דבק לטקס SBR על מנת לוודא היצמדות אל שכבת האיטום.

טיט = טיט מוכן (נרכש בשקים) המעורבב עם מלט באתר.

לתשומת לבך :

הכי נכון והכי פשוט להיוועץ עם אותה חברה ממנה את רוכשת את חומר האיטום. לחברות אלו ישנם חומרי הדבקה יעודיים (טיט מוכן או דבק לקרמיקה), ואשר בחלק מהמקרים מבטל את הצורך בשכבת הקישור (אותו "שפריץ" שתואר לעיל).

ראי מפרטים וחומרים מומלצים באתר של חברת גילאר ובאתר של חברת מיסטר-פיקס.

בברכה,

גבי

שלום דנה,

להלן מספר תשובות.

1.   איטום קירות ורצפת חניה.

עקרונית יש להתייחס אל חלקי המבנה שנמצאים מתחת לקרקע כאילו היו קומת מרתף לכל דבר וענין. אחרת עלולות להיות בעיות רטיבות בקירות ו/או מתחת לרצפה.    כך שהמפרט הטכני זהה לזה של קומת מרתף, בחלקים הנמצאים מתחת למפלס הקרקע. בהתאם - יש לבנות את אותם חלקים מיציקת בטון- ולא מבלוקים.

הדרך האופטימלית לאיטום הקירות אשר גובלים עם גב ההר היא באמצעות הרחבת החפירה על מנת לאפשר גישה לעבודות האיטום מהצד החיצוני של אותם קירות. ישנן גם דרכים חלופיות , פחות רצויות, אך אפשריות.

כמו כן רצוי לבצע ניקוז מאחורי הקירות (ואולי גם מתחת לרצפה, בהתאם לתנאי השטח).

העובדה שחזית המבנה תהיה פתוחה ומאווררת איננה משנה את העובדה שתיתכן חדירת רטיבות אל תוך הבטון מגב ההר או מתחת לרצפה. 

2.  גג חניה.

לאיטום הגג יש להשתמש בשתי שכבות של יריעות ביטומניות עם מוסף המכיל חומר נגד שורשים. רצוי יריעות בעובי 5 מ"מ.

תעלת ניקוז / שוקת ביציקה מעל אותה פאה בהחלט רצויה ומומלצת לבצוע, אף על פי שמדובר על שטח גג קטן.

מעל גבי היריעות הביטומניות פורסים יריעה חוסמת שורשים כהגנה נוספת. מעליה יריעת ניקוז מיוחדת אשר מאפשרת ניקוז עודפי מים ובו בזמן אוגרת את כמות מי ההשקייה הנחוצים לצמחיה.   סוג יריעת הניקוז / ההשקייה תלוי גם בסוג הצמחיה שאמורה להיות בגינה. מעל היריעה מניחים בד גאוטכני לסינון ואחר כך ממלאים באדמה או במצע חליפי (כגון פרלייט).

מומלץ לפנות אל חברת רב-נוי ולקבל מהם מפרט טכני מדוייק באשר לסוג יריעת הניקוז, בהתאם לסוג הצמחיה.  ראי קישור למספר פרטי איטום מאתר סף.

בהצלחה ונשמח לעזור הלאה,

גבי