שלום

האם חול מיוצב במלט ביחס 1:5(למילוי תחת הריצוף), ושסופג מים במשך הזמן (מים שחודרים תחת הריצוף). האם הוא נהפך לבטון ומקבל את משקלו הסגולי של הבטון (2.5)?

וכן האם המשקל הסגולי של חול ספוג במים שוה למשקל בטון?

אודה מאוד על תשובתך.

שלום ערן,

לא אוכל לתת מענה מדוייק.  חול מיוצב עם מלט איננו מתנהג ממש כמו בטון כך שההשוואה בין משקלו לבין משקל יציקת בטון איננה מתאימה.

כאשר כל השטח מתמלא במים כמובן שהמשקל עולה ויתכן כי בתרקב למשל יציקה. אך במצב שכזה ממילא תצטרך להחליף את המילוי כולו. 

חול מיוצב איננו מיועד לצורך ספיגת רטיבות אלא לצורך ייצוב המצע תחת הריצוף. החול הלח והמלט שמעורבב בו יוצרים מצע יותר מוצק / קשה אך העסק לא נהפך להיות יציקה אם בעתיד יחדרו מים תחת הריצוף משום שהמלט כבר עשה את שלו בזמן שקיבל לחות ובתקופה שלפני חדירת הרטיבות. הוספת מים אל מצע חול מיוצב מספר שנים אחרי כן לא תהפוך אותו ליציקה : יציקה תקבל רק אם תערבב את אותה התערובת עם הרבה מים, מייד לאחר הערבוב, ולא שנים אחר כך.

באשר למשקל סגולי מדוייק הטוב ביותר הוא לשאול את הקונסטרוקטור / המהנדס.

שב"ש,

גבי

שלום

המהנדס שלי הדגיש שאינו מבין בריצוף. ואני במצוקה של בעיה שאין לה אנשי מקצוע ספציפיים, ולכן עלי ללמוד את הנושא יותר ולהתקרב לפתרון. ואז אוכל לבחור איש מקצוע שתחומו קרוב לפתרון המתאים לי ביותר.

בהקשר לחול המיוצב:

 איך שייך לתת לו משקל סגולי, הרי תלוי כמה מהדקים אותו?  (ונניח שיש לי יחס מים קבוע בד"כ). האם ההבדלים בהידוק לא משמעותיים?

כתבת שמילוי חול מיוצב  שיספוג מים בעתיד לא יהפך כך לבטון. א"כ האם המים אז יתנקזו מהמילוי המוקשה הזה (וכמו כשמים חודרים לבטון, שאין אז בעיה כיון שהם מתנקזים, וכמו מילוי שומשום),  או שהם ישארו ספוגים בו וכמו כשמילוי חול רגיל תחת הריצוף סופג מים?

אם אכן המים מתנקזים ככל שהחול מיוצב יותר, אז אולי באמת שוה לעשות מילוי ביחס צמנט גבוה לשם כך?

שלום ערן,

אתה חוזר שוב לנקודה של מים תחת הריצוף והחול המיוצב אינו קשור לכך ואיננו הסיבה מדוע משתמשים בו.

ההידוק לא ישנה כמעט במאומה את המשקל.

מדובר על חול לח מעט אשר מעורבב עם מלט. אני מניח שבמקרה של חדירת מים כושר הספיגה שלו אכן יהיה נמוך מזה של חול נקי, ללא מלט. אך אין בכך משום סיבה לשים יותר מלט בתערובת ואף יתכן מצב בו יותר מדי מלט יזיק יותר מאשר יועיל. פשוט הצמד לתקנים המקובלים ולא תהיה שום בעיה.

בברכה,

גבי

שלום גבי.

את השאלה דלהלן הפניתי לפורום נוסף כיון שהיא איננה ממש בתחום שלך. אני אבקש מאוד את התיחסותך, כי המומחיות הכללית שלך וההבנה העמוקה והאחריות הרבה שאתה ניחן בהם, מעניקים ערך עצום לתשובותיך.

הוספתי קומה על הגג. בגג יצא צינור אויר של הביוב, ולפי הוראות האינסטלטור עשיתי על צינור האויר t באופן שיציאה אחת של תשמש נקודה נופלת (לפתיחת סתימות במקרה הצורך), ויציאה שניה ממשיכה את צינור האויר החוצה תחת הריצוף עד הקיר, ומהקיר העליתיו לגג (החדש, שמעל הקומה החדשה ובגג שם כמובן שהצינור פתוח לאויר).
את החיבורים שתחת החול אטם האינסטלטור בסופר 7 כדי שלא יחדור ריח ביוב לחול. האם זה אוטם מספיק?

אינני שואל מנזילת מים, כי בקומה העליונה אני לא משתמש בצינור האויר הזה, אלא רק בקומה התחתונה. ואם תהיה סתימה, המים לא יגיעו לקומה העליונה.  האם אני צודק בכך?

תודה רבה!

הצינור האדום הוא הT שתיארתי. המקומות המצוינים בספרות, הם המקומות עם החיבורים שאותם יש לאטום מריח.

שלום ירון,

האיטום עם המסטיק בהחלט מספיק ורצוי.   בנוסף יש להלביש כיסוי "כובע" בראש הצינור החשוף, בגג.  לא סביר לדעתי שהמים יטפסו כ"כ מעלה בעת סתימה.

בהצלחה,

גבי

ובשאר המקומות הוא אולי שם אטמים רגילים. בהנחה שכך, זה ג"כ מספיק?

וחשוב לזכור שכל זה תחת הריצוף, והחול סופג ריחות באופן קשה מאוד. האם ניתן לסמוך על המסטיק והאטמים שיאטמו טוב לתמיד?

שלום גבי

שלחתי שרטוט מתוקן יותר (מה T עולה עוד הגבהה עד פני הריצוף).

בדקתי, וראיתי שבין הברזל לפלסטיק יש את הסופר 7, ובחיבור 2 יש אטם גומי וקשה מאוד היה לשחרר את צינור הפלסטיק מהאטם.

לשאר לא היתה לי גישה כי הם מבוטנים.

ההבדל רק בכך שיש צינור נוסף שעולה מה T, וממילא יש חיבור נוסף. החשש שלי שמספיק כשל באחד מ6 החיבורים שיחייב אותי לפרק ריצוף, ואולי אף בכל הבית!

תודה מאוד!

שלום ירון,

בעקרון לא אמורה להיות בעייה, אך כמובן שלא אוכל לבדוק מכאן. אם החיבורים חזקים ובשיטת זכר-נקבה בכיוון הנכון (כמו בארובה)  אז לא אמורים לצאת ריחות.

הנקודה היחידה שאוכל להעיר עליה מכאן היא בחיבור בין צינור המתכת לפלסטיק :

היה רצוי לנקות את המתכת היטב עם דיסק חשמלי בנקודת החיבור שלה עם צינור הפלסטיק ועוד כ 10 ס"מ נוספים. מלטשים עם דיסק היטב, עד לקבלת מתכת נקייה "חדשה" וללא חלודה כלל.  לאחר מכן- מורחים חומר / ציפוי נגד חלודה על אותו קטע ולאחר הייבוש (למחרת) אוטמים עם הסופר-7 (או מסטיק אחר). בצורה שכזו החיבור לא יחליד ויחזיק מעמד שנים ארוכות.

לשיקולך...

בהצלחה,

גבי

ירון וגבי שלום,

יש פיתרון למניעת ריח מביוב,

אם אני לא טועה זה סוג של סיפון שניקרה גלי.

אולי כדאי להתיעץ עם אינסטלטור.

יניב

הוא לכאורה רק מחוץ לצינור, שבתוך הצינור לא נכנס הדיסק? וא"כ חייבים להלביש את הפלסטיק על המתכת ולא הפוך?  והאם ניתן לאטום גם בסיקהפלקס?

תודה מאוד מאוד!   החשיבות של מניעת ריח, היא עצומה. כי אם יחדור ריח לחול, אולי לא יספיק להרים 2 רצפות, אלא את ריצוף כל הבית. לאחר שחדר הריח לכל החול בבית. ולכן פה שווה לי להחמיר.

אצל שכנים שלי יש סרחון נורא, שלא ברור מהיכן הוא. וחוששני שזה קשור לצינור אויר. וידוע לי שזה קורה בהרבה מקרי שיפוץ.

שלום ירון,

כפי שתארת, יש להכניס את הצינור התחתון בתוך הצינור שמעליו, בהתאם לכיוון זרימת האויר (זכר / נקבה).   הנקיון של המתכת מתבצע מבחוץ לצינור. ניתן להשתמש בכל צבע נגד חלודה / יסוד למתכות, בתנאי שהסרת את כל החלודה. אם קיימת חלודה למרות הליטוש (מה שאינו רצוי), אז ניתן לצפות עם ממיר חלודה של טמבור או עם חומר מגן כגון סיקה-מונוטופ 110. ממיר חלודה של טמבור יותר נוח לרכוש משום שהוא נמכר בבקבוקים קטנים.

האיטום- עם סיקפלקס 11FC או חומר כגון סופר-7, או MS פולימר.

בהצלחה,

גבי

בוקר טוב, ותודה על תשובתך.

שאלתי את האינסטלטור המפקח, והוא אמר לי שאכן צריך להכניס את הפלסטיק בתוך המתכת וכפי שעשה המתקין, אלא שצריך לנקות בפנים עם נייר זכוכית.   אבל כשאני קורא את דבריך, נראה הגיונית שאתה צודק. כי אם הפלסטיק מעל המתכת, אזי גם אם יש חלודה וכו`, הריח יעלה הלאה ולא ירד חזרה מחוץ למתכת, לבין המתכת לפלסטיק, כי הריח שואף לעלות ולהתקדם החוצה. אבל כשהפלסטיק תוך המתכת, אם יש איזושהי בעיה בחיבור, הריח יעלה ויצא החוצה בין המתכת לפלסטיק לחול.

ואצלי גם בהמשך הדרך (יש צינור שנכנס לתוך הT ומאריך כך את הצינור עד לריצוף לשם פתיחת הסתימה) הכניסו את העליון לתוך התחתון ולא הפוך. כך שיתכן שזו טעות לוגית בכל התכנון.

וגם כשזה חיבור אופקי, יתכן שיש להחדיר  את הצינור שהוא מקור הריח לתוך הצינור הממשיך אותו לכיוון החוץ, ולא הפוך. שמכיון שהריח שואף לצאת החוצה אין לתת לו כל סיכוי למעבר בכיוון שלו. וא"כ היה צריך בקביעות לעשות שהצינור שהוא מקור הריח יחדור לתוך הצינור הממשיך אותו. וממילא גם בזוית ה90 מעלות שמחברת בין הצינור האופקי לצינור שבקיר העולה לגג החדש, הזוית צריכה מחד להתלבש על הצינור האופקי, אבל להכנס אח"כ לתוך הצינור שבקיר (ולא כמו הזוית 90 הרגילה שמתלבשת על שני הצינורות המתחברים אליה).

האם הבנתי נכון?

אבל אולי פשוט הציוד הזה לא קיים (לא קיים T פלסטיק שמתלבש על המתכת 2 צול). וכן בהמשך הדרך לכיוון מעלה אולי הציוד הקיים הוא כניסה לתוך הT?

שלום ירון,

למעשה הבנת את הדברים נכון. הצנרת אמורה להתחבר בשיטת זכר-נקבה כפי שזה נעשה בארובות, כך שהצינור העליון יכסה את התחתון (התחתון נכנס בתוך העליון וכך הלאה).

לא הבנתי מהתאור שלך אם העסק כבר כוסה כולו עם בטון. על כל פנים ניתן היה לייצר אלמנט מפח בתחילת החיבור עם הברזל, כך שיהפוך את צורת החיבור.

אם זה כבר מאוחר מדי תוכל לבצע שיפור של האטימה הקיימת ולאטום עם מסטיק בין הצינורות כולם. המסטיק יצמד מצויין אל ה PVC ולא תהיה בעיה. את צנרת המתכת עדיין כדאי לנקות מחלודה ולצפות בצבע מגן- ורק אחר כך לאטום עם המסטיק. ניתן לנקות את החלק העליון של צינור המתכת ואחר כך לעטוף את החיבור שלו עם הפלסטיק, מלמעלה, באמצעות המסטיק.   אטימה עליונה תמיד טובה, לפחות מן הבחינה שאפשר לראות את יעילותה מבחינה ויזואלית. (באטימה שנעשית בתוך הצינור פשוט לא רואים אם העסק אכן אטום היטב).

אם תבצע זאת כך תקבל שיפור ואבטחה באטימה ולא יהיה מקום לדאגה. אך להבטחת האיטום לאורך זמן מומלץ לנקות את החלודה ולטפל בברזל, כפי שנאמר.

בהצלחה,

גבי

שלום

השיפועים נעשים בבטקל שעליו בטון, ובשניהם הבנתי שיש צורך שהשכבה תהיה לפחות בעובי של 3 ס"מ. מה עושים אם השכבה אכן בעובי הנדרש במקום הגבוה של השיפוע, אבל במקום הנמוך היא כבר יורדת לכמעט 0 (אם אני משפע 2%. בשיפוע 1.5% ישאר לי 2 ס"מ)?

הענין שתחת המרפסת קיימת דירה (ולא מרפסת פתוחה), ולכן יש לבודד את המרפסת ברנדופן, וזה כבר תופס גובה של 3 ס"מ, ולא נשאר מקום לעובי מספיק לבטקל.

אגב, מה המשקל הסגולי של בטקל (זה בטקל שאני אקנה מוכן - תרמולייט. משאית לא תבוא אלי עבור מרפסת).

תודה.

שלום ירון,

תוכל להקטין את אחוז השיפוע ל 1.5 או מעט פחות מכך. מעבר לכך, אם יש מגבלת גובה- לא ניתן לעשות מאומה...

משקל התרמו-לייט הנו 450 ק"ג לקוב.

בהלחה,

גבי

ערב טוב

בפורום ארכיג`וב נתנו כיווני הצעה. מתוך הדברים עיבדתי תוכנית כבשרטוט המצורף. האם זה טוב?

בעיה נוספת בענין, שרציתי גם ניקוז תחתון מהסוג שאתה מזכיר במפרטים. האם ניקוז כפול זה לא דורש עובי שאין לי?

ודבר אחרון - שמחתי לקרוא את תשובתך שמשקל סגולי של תרמולייט 0.45. כי במקום אחר קראתי שזה 1.2, ויש לי בעית משקל במרפסת.  השאלה האם התרמולייט שייעשה ידנית ע"י העובדים שאינם מכירים אותו, ייעשה טוב על אף שאינו מגיע במשאבה?  זה אמור להיות טוב לשיפוע ושיהיה עליו ריצוף.

תודה מאוד!

שלום ירון,

לנתונים טכנים מלאים על החומר ראה קישור אל תרמו-לייט.

בענין ניקודת הניקוז, יתכן שתצטרך לחצוב מעט בבטון על מנת להכניס את אלמנט הניקוז עד לעומק המתאים. עליך לפנות לחברת MBMI ולקבל מידות מדוייקות בהתאם לקוטר הצנרת. ראה קישור כללי למערכת Dallmer. העומק המינימלי הנו סביב ה 6-7 ס"מ ויש לקחת בחשבון גם שיפוע לצינור שיוביל אל המרזב.

באשר לעבודה עם התרמו-לייט, לא אמורה להיות בעיה כל עוד העובדים יעקבו אחר הוראות היישום.

בברכה,

גבי

בית פרטי בן 2 קומות מעל גג רעפים עם גמלונים .

באחד החדרים נוצרת רטיבות כל עת שיורד גשם חזק (כמובן בחורף) עליתי לגג לבדוק לאחר שעברתי על צידו החיצוני של אותו קיר ולא מצאתי כלום.

גיליתי שבאחד הגמלונים יש סדק , הקירות החיצונים בטיח אקרילי . איך אסגור סדק זה בצורה הטובה ביותר?

תודה 

שלום שי,

סדקים ניתן לאטום עם מסטיק פוליאוריטני. יש לפתוח את הסדק עד מעבר לשכבת הטיח ולאטום אותו בעומק. יתכן שכדאי גם לצפות את הקיר לאחר מכן עם צבע גמיש.

חסרים פרטים  נוספים בשאלתך, כגון על מיקום הסדק. אם תצרף תמונה נוכל אולי לסייע יותר.

כמו כן מומלץ לבדוק את אפשרות של הצפת תעלות הניקוז בצידי הגג ובתחתיתו -בעת גשמים חזקים.

ברכה,

גבי

תודה על התשובה . אתה מתכוון לסיקה?

לא הבנתי איך יכולים להיווצר שלוליות בתעלות הרי הם בשיפוע כמו הגג ובדקתי אותם והם נקיות מליכלוך , אני מפספס פה משהו?

שלום שי,

הכוונה לתעלות הגלישה בצידי הגג, בחיבור עם הקיר (אם ישנם חיבורים שכאלה אצלך). אלו נוטות לעיתים לעשות בעיות בעת גשמים חזקים במיוחד. אך דברים שכאלה יש לבדוק בשטח ומדובר בהשערה בלבד.

לגבי אותו סדק בקיר- כן, הכוונה ל"סיקה" כלומר לחומר גמיש (מסטיק) מסוג סיקפלקס 11FC.

גבי

שלום

אני בונה בהר אדר שבהרי ירושלים.

אני צריך לאטום מרתף ללא יריעות.

באילו חומרים יש להשתמש ואיזו כמות

תודה יניב

שלום יניב,

שאלת מאוד מאוד כללית...

איטום רצפת מרתף עושים תמיד עם יריעות ביטומניות. במקרים חריגים בלבד משתמשים בחומרים ביטומנים משחתיים, אשר מיושמים באמצעות התזה במכונה בעלת שתי פיות התזה, כגון מערכת מסוג פלקסיגום (ביטום) או רפידפלקס (פזקר).

בקירות ניתן ליישם חומר משחתי אך תחת הרצפה היריעות הן עדיפות בהרבה.

חסרים הרבה מאוד נתונים בשאלתך , גם לגבי גודל השטח של אותו מרתף. לפני איטום של קומת מרתף יש לקבל מפרט טכני מסודר ומותאם לאותו מרתף, לסוג הקרקע, ניקוזים וכדומה.

בברכה,

גבי