בעקבות נזילה רצינית מצינור דירתי , נגרם נזק רציני לתקרתו של שכני מלמטה (קילופי טיח ברוב הדירה) האם יש צורך להחליף את קוי החשמל בעקבות חדירת המים או רק לתקן את נזקי הטיח והצבע? אילו נזקים אחרים יכולים להיווצר שלא מניתי?

שלום אליעזר,

יש להעיר כי קילופי טיח אינם נגרמים מייד לאחר חדירת רטיבות או עקב הצפה חד פעמית. אלו נגרמים כתוצאה מכך שברזלי-הזיון שביציקה מתנפחים מהחלודה. תהליך זה הנו מאוד ממושך (שנים) ואינו אמור להתרחש מייד לאחר הצפה.  

לשאלתך:

יש לטפל בברזלי הזיון החלודים והגלויים לעין באמצעות ניקוי החלודה וציפוי בחומר מגן בשתי שכבות. רק לאחר מכן- לבצע את טיח.

אין צורך להחליף צנרת חשמל. במקרה ספק, או במקרה שמים מטפטפים מתוך צנרת החשמל- יש לבדוק זאת בשטח. אך באופן כללי כלל אין צורך בכך.

הדבר החשוב ביותר שיש לבדוק אותו הנו מצב הרטיבות העכשוי מתחת לריצוף של דירתך. אם חדרה רטיבות רבה מדי אל מתחת לריצוף לא יהיה מנוס מפרוקו ובצוע ריצוף מחודש.

אם יש בידך ביטוח לדירה מאוד מומלץ לבקש יעוץ משמאי חיצוני. חברת הביטוח אמורה לכסות את כל הנזקים אך "אמורה" לדאבוני גם לנסות ולהמנע מכך בכל מחיר.

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

תודה גבי

שאלותי:

1. במידה ואכן ישנה רטיבות כלואה מתחת לרצפת דירתי והיא לא מטופלת- האם היא לא תתנדף במשך הזמן? אני מניח שהיא יכולה לגרום נזק לתקרת השכן שוב לאחר התיקון אך אני מניח שהוא יהיה מועט, אולי כדאי לנסות את מזלי מאשר להתחיל בסיפור של שבירת רצפות?

2. האם אתה יכול להמליץ על מישהו באזור חיפה שיכול לבדוק את נושא החלודה והטיפול בברזלי הזיון?

3. האם אי טיפול בברזלי הזיון יכול לגרום לנזק בקונסטרוקציה במשך הזמן?

4. חברת הביטוח שלי מינתה שמאי חיצוני להערכת הנזק של השכן, השמאי מעוניין להעביר פיצוי כספי ישירות לשכן ושהוא יטפל בנזקיו- האם זו הדרך המקובלת?

שלום אליעזר,

שמאי חיצוני "מטעם חברת ביטוח" אינו יכול להחשב כשמאי חיצוני משום שישנו ניגוד אינטרסים. השמאי ינסה למצוא חן בעיני חברת הבטוח על מנת שימשיך לקבל ממנה עבודות.      יש לקחת שמאי חיצוני בלתי תלוי לחלוטין ולבקש ממנו הערכת נזקים.  הסיכוי שתקבל הערכה הוגנת מאת "שמאי מטעם" (שכוללת את פרוק הריצוף למשל)- שואף לאפס, גם כאשר האיש עצמו מאוד נחמד וסימפטי. פשוט לא שווה לקחת סיכון. 

לשאר השאלות:

אין חשש מנזק לקונסטרוקציה. נזקי חלודה בקונסטרוקציות מתרחשים במבני בטון שעמדו חשופים למפגעי רטיבות לאורך שנים רבות. מקרה חד פעמי של הצפה אינו מסכן את חוזקו של המבנה.   יחד עם זאת יש לטפל בברזל החלוד שנראה לעין במקומות אשר בהם התקלפה שכבת הטיח.  אחרת- הטיח עלול לשוב וליפול במשך השנים.

לגבי הפיצוי לשכן- זו הדרך המקובלת  אך על השכן להביא מספר קבלנים ולקבל מספר הצעות מחיר מהם. לאחר מכן הוא יוכל לראות אם הערכת השמאי מכסה את עלות העבודות.

בסיכומו של דבר- הכל תלוי בכמות הרטיבות שחדרה מתחת לריצוף של דירתך:

אם חדרה מעט רטיבות היא אכן תיתנדף לה במשך הזמן. ברוב המקרים היא לא תראה כלל בתקרה של השכן שכבר ממילא התייבשה.  אך היא עלולה להתבטא בעלייה קפילארית של רטיבות בתחתית הקירות שלך ובקילופי צבע.   רטיבות קשה גורמת גם לנזקים לתחתיות משקופים ואף לריצוף עצמו. במקרה של ריצוף באריחי טרצו הנזק לריצוף, אם קיים, יהיה בלתי הפיך.

שוב- הכל תלוי בכמות הרטיבות הנמצאת תחת הריצוף.  אם כמות הרטיבות רצינית- אל תוותר לחברת הביטוח על שום דבר.  בקש יעוץ משמאי חיצוני. במקרה הצורך יהיה על חברת הביטוח לכסות את עלות החלפת הריצוף, כך שזו אינה אמורה להיות בעיה שלך בלבד.

בהצלחה,

גבי

גבי רוב תודות על התשובות המפורטות והמקצועיות.

לאחר המקרה החלטתי להחליף את הצנרת בדירתי (בנין ישן עם צנרת מתכת).

חלק מהריצוף הורם ובמרחק כ-2 מטר מהנזילה המקורית החול הוא טיפה לח.

האם יש צורך לבדוק בעוד מקומות?

איך אדע אם צריך להרים חלקים נרחבים מהריצוף?

בנוגע לשכן: שטח של כ-35-40 מ"ר ניזוק. באילו חומרים היית ממליץ להשתמש כדי לטפל בתקרה שלו?

איך אפשר לדעת האם תקרתו מספיק יבישה להתחלת פעולות השיפוץ?

שלום אליעזר,

כפי שציינתי בתקשורות הקודמות, הכל תלוי בכמות הרטיבות. לא אוכל לדעת למה כוונתך באומרך : "טיפה" לח.  בעקרון- אם הלחות כמעט שאינה מורגשת אין טעם לפרק את הריצוף. היא תתייבש מעצמה. אך אם יש ספק- כדאי לפרק. ואם האריחים הם מסוג טרצו הפרוק יהיה בלתי נמנע משום שהם יקבלו כתמים כהים בהיקפם גם בהמשך הזמן.

שמאי חיצוני או חברה לביקורת מבנים יכולים גם לבדוק אם כמות הלחות באמצעות מיכשור מתאים שמודד את כמות הלחות שתחת הריצוף. התקן מדבר על 6 אחוז לחות מותרת במילוי תחת הריצוף , אם כי התקן מדבר על לחות מותרת בעת בצוע הריצוף.   בדיקה מוסמכת עם מדידה גם תועיל לך בתביעה מול חברת הביטוח. כך שאם יש ספק כדאי לשלם לשמאי / בודק חיצוני.

לגבי חומרים לשיקום מבנים- ישנם מוצרים שונים של חברות שונות.  חומרים נפוצים:

1.  חומר מסוג סיקה מונוטופ 610 או 110- לציפוי ברזלים חלודים.

2.  חומר שיקום צימנטי מסוג סיקה רפ - לכיסוי הברזלים לאחר הציפוי ולבצוע תיקוני בטון במקומות הנחוצים.  לחילופין, במקרה שלא דרושים תיקונים מיוחדים, ניתן גם להשלים את המילוי מעל הברזלים עם תערובת צימנטית רגילה (מלט+חול ים ביחס 2.5:1) ולהוסיף לה דבק מסוג לטקס SBR.  לאחר מכן- טיח מיישר, שפכטל וצבע.

אין צורך לבצע בדיקה מיוחדת של הרטיבות בתקרה. אם התקרה יבשה למגע ניתן לבצע את העבודות ללא חשש. מעט לחות שתהיה כלואה בתוך היציקה של התקרה לא תפריע לעבודות השיקום אך אם ישנה רטיבות בולטת (כתמי רטיבות כהים ורטובים למגע)- יש להמתין לייבוש.

בהצלחה,

גבי

שלומות למומחים,

אני יודעת שבד"כ עוסקים כאן במבנים, אבל זה אחלה פורום לעניין, וגם איטום אגרטל זה איטום :)

קיבלתי במתנה אגרטל פרסי צבוע ביד. המים מחלחלים מהתחתית ואח"כ נוצר עובש נורא.

איזה חומר ניתן לשים כדי לאטום אותו מבפנים?

החומר צריך להיות מספיק נוזלי כדי שניתן יהיה לצפות את האגרטל ע"י טלטול האגרטל. אי אפשר להכניס מכחול כי הצוואר מאוד צר וגוף האגרטל עגול.

כדי שיהיה לכם מושג, הנה תמונה של אגרטל דומה:

המון המון תודה ושבוע טוב ומבורך.

שלום ניצנית,

השאלה מזכירה קצת מערכונים של הגשש החיוור...

לעניני איטום:

אנא בדקי היטב אם קיים סדק דקיק בתחתית האגרטל.  אם קיים סדק הטיפול אולי יהיה שונה מאשר במקרה של ספיגה.

אם הבעיה היא בתחתית ה "ווזה" (האגרטל) בלבד, ניתן לשפוך פנימה מעט חומר איטום צימנטי נוזלי. יש תחילה להרטיב את האזור. לאחר מכן להוציא את עודפי המים ולשפוך לתחתית האגרטל חומר איטום צימנטי נוזלי כגון סיקה-טופ 107.  רצוי להשחיל מברשת ולשפשף את החומר לקרקעית ולדפנות, עד כמה שניתן.    הבעיה: חומר האיטום הנ"ל נמכר בשקים של 25 ק"ג ומחירו כ 170 ש"ח.

אפשרות נוספת: לייבש את האגרטל היטב ולשפוך לתוכו סילר. לנער / לערבב ולהסיר את השאריות.   יש להניח לסילר להתייבש למשך מספר ימים.

בברכה,

גבי 

לפני שנתיים היה נזילה מי המקלחון שלי לקומה תחתי לאחר תיקון וצביעה.

ושוב מופיע אצל השכן פיתריות עובש לא רתיבות.מה לעשות?

תודה אמיל שר

שלום אמיל,

יתכן שעבודת התיקון שבוצעה אצלך בעבר לא כללה את החלפת החול הרטוב שמתחת לאותו מקלחון. במקרה שכזה שרידי רטיבות יכולים לשוב ולהופיע בתקרה ולגרום לסימני עובש "שחורים".

כמו כן יש לבדוק במקלחת עצמה אם סימני העובש מופיעים רק בתקרת המקלחון או בכל שטח התקרה.  

סימני עובש בתקרות של חדרים רטובים / מקלחות יכולים להגרם גם כתוצאה מעיבוי של אדי הרחצה הפוגשים בתקרה.

מומלץ לאוורר היטב את חדר המקלחת. בתקרה ניתן לטפל באמצעות חיטוי וצביעה בצבע נגד עובש. ראה מאמר על צביעת קירות - מקלחות וחדרי רחצה. איוורור קבוע וטיפול בתקרה אמורים לשפר את המצב או אף להעלים אותו לגמרי. אך אם ישנה רטיבות רבה מתחת לריצוף של המקלחת הבעיה עלולה להימשך.

בהצלחה,

גבי

מדובר בדירה בקומה 2 מתוך 4 בצפת העתיקה.

הבנין מצופה אבן ירושלמית.

בקירות מתחת לחלונות נוצרה במהלך החורף רטיבות רצינית ביותר.

מדובר בחלונות ויטרינה כפולות עם פרופיל אלומיניום.

החלונות מורכבים על ספי בטון (ללא עף מים משיש או חומר אחר).

בתחילת החורף הספים נצבעו בפוליגג.

האם ייתכן שהבעיה היא בפוגות ואיטום קירות האבן?

בברכה,

שלום עקיבא,

החשד הראשוני נופל על בעיה במסילות של המשקוף התחתון. תיתכנה גם בעיות אחרות באדן החלון (בטון) וסביבתה.  פוליגג אגב אינו חומר מתאים לאיטום אדני חלונות.

נסה לפעול על פי ההמלצות במאמר על איטום חלונות ולבצע ראשית בדיקת הצפה של המסילה התחתונה.

בברכה,

גבי

שלוםן גבי.

תודה על התייחסותך.

האם אתם נותנים שירות גם באזור הצפון (צפת)?

בברכה,

שלום עקיבא,

בדרך כלל אנו מבצעים עבודות איטום גם בצפון, אך בשלוב עם עבודות נוספות באזור.

אם תשאיר את פרטי ההתקשרות הרלוונטים (ראה במדור צור-קשר) נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום דורון,

התופעה שציינת אכן מצביעה על רטיבות מתחת לקרמיקה. בבתים חדשים התופעה מתרחשת כאשר הריצוף בוצע על גבי מצע חול רטוב / לח מדי. במקרה שכזה כל שיש לבצע הנו לנקות שוב ושוב על יבש בלבד, עד להיפסקות התופעה. לאחר מספר שבועות או חודשים מעטים- התופעה תיפסק מעצמה.

בבתים קיימים / ישנים התופעה מצביעה על חדירת רטיבות אל מתחת לקרמיקה כך שבמקרה שכזה חובה תחילה לאתר ולטפל במקור החדירה של הרטיבות. הרטיבות יכולה להופיע ממספר מקומות כגון בעיה באינסטלציה של חדרים רטובים, חוסר איטום בחדר הרטוב, בעיות איטום של מרפסות חוץ, קירות חוץ ועוד...

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור הלאה. 

בברכה,

גבי