שלום, קראתי את המאמר שלכם בקשר לחומרים לשימוש תיקון סדקי שערה ונימיים. האם החומרים האלו מתאימים גם לתיקון סדקים כאלו מהצד הפנימי של הקיר?  האם החברה שלכם עובדת גם על דירות או רק פרוייקטים? אני מתכננת לבצע טיפול כזה על כל הדירה שלי, מכיוון שיש כמה וכמה סדקים מסוג זה חשבתי שאולי כדאי לי "לטייח" על כל הדירה או רובה, (דירה קטנה וישנה מאוד) במקום בכל פעם לבצע חלק אחר ואני מנסה להבין על אלו עלויות מדובר.

תודה

רחל

שלום רחל,

המאמר על איטום סדקים מתאר אטימה מהצד החיצוני.

איטום נכון של סדקים מחייב בדיקה בשטח על מנת להבין תחילה מהו הגורם לסדיקה, במיוחד כשמדובר על סדקים נימיים וסדקים "עובדים". אלו ימצאו בד"כ משני צידי הקיר, החיצוני והפנימי. 

סדקי שערה דקיקים הנם קלים לטיפול ואינם חוזרים על עצמם. אך סדקים יותר רחבים ובמיוחד סדקים ששבים ומופיעים, יש לבדוק בשטח לפני שמחליטים על צורת הטיפול.

בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בחומרים גמישים שקל ליישם אותם ובחלק אחר יש צורך להסיר חלקי טיח מצידי הסדק ולתקן את הסדק בעומק הקיר, באמצעות "חבישת" הסדק ברצועת רשת אינטרגלס אשר מוטבעת בתוך חומר צימנטי.

אין צורך בהסרת כל שכבת הטיח מהקירות, אם לכך התכוונת. 

תוכלי להשאיר פרטים באמצעות המדור צור קשר ונשמח לעזור או להפנות אותך לבעלי מקצוע. אנא צייני את אזור המגורים.

נשמח לעזור הלאה ושב"ש,

גבי

שלום יצחק,

אכן בילבול של הצעות מחיר.

אנא ראה תחילה מאמר ראשי המסביר על השיטות השונות של איטום גג .

נלך לפי הסדר :

1.  יריעות ביטומניות עדיפות על פני שאר השיטות. 

הטוב ביותר יהיה  להסיר את השכבה הקיימת ולבצע שכבת  יריעות חדשה.

במקרה שמצב היריעות גרוע (שהן אינן מולחמות היטב אל כל השטח) יש להסירן ממקומן.  אך אם הן במצב סביר, יש לבצע תיקונים בהלחמה במקומות הנחוצים ואחר כך לבצע מעל כל השטח את שכבת היריעות החדשה.

2.  מולטיגג (של חברת ביטום) או מסטרגג (של חברת פזקר) הנם שווי-ערך ועדיפים על ה"אקרילפז פלטיניום"  (שגם הוא של חברת פזקר), משום שהם עמידים יותר במים עומדים / שלוליות (אך לא עמידים לגמרי).

3.  היפרדסמו הנו חומר פוליאוריטני שעמיד במים עומדים.

שים לב שכאשר העבודות מתבצעות בדיוק כמו שצריך, ועל פי מפרטי היצרנים- מחיר הבצוע ממילא יהיה קרוב למחיר של היריעות הביטומניות.

היתרון של החומרים המשחתיים הנו בכך שקל לקבלן לעבוד עם החומר.  בנוסף יש לדעת שלא כל קבלן איטום מסוגל וערוך לבצע איטום גג עם יריעות ביטומניות. יתכן שחלק מאותם קבלני איטום פשוט ממליץ על השיטה הנוחה להם לעבודה.  

לשיקולך : יריעות ביטומניות או היפרדסמו או מולטיגג או מסטרגג.

נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום פינקי,

רצפת בית קרקע ממילא תמיד יצוקה מבטון, כך שלא ברור למה כוונתך.  העקרון הוא שכל חלקי המבנה שבאים במגע עם הקרקע חייבים להיות אטומים, כך שתיווצר עטיפה חיצונית רציפה ואטומה (תחת הרצפה ועל הקירות החיצוניים).

אין צורך לבצע איטום פנימי, כפי שציינת בשאלתך. האיטום מתבצע רק מבחוץ.   ראה מאמר על איטום מקלטים , מרתפים, בחומרים ביטומנים משחתיים.    תחת הרצפה אוטמים עם יריעות ביטומניות ואת הקירות אוטמים מבחוץ בחומר משחתי. המפרט במאמר זהה ברובו לכל חלקי הבית אשר נמצאים במגע עם הקרקע, לא רק למרתפים / מקלטים.

עליך לקבל מפרט מסודר ממתכנן המבנה.

בברכה,

גבי

באשר לשאלתך לגבי פתרונות חילופיים- ניתן להוסיף ליציקת הרצפה מוסף איטום גבישי מסוג "זייפקס אדמיקס" כך שתתקבל יציקה אטומה לגמרי ולא יהיה צורך ביריעות מתחת לרצפה.     היציקה עצמה צריכה להתבצע תחת פיקוח וכל הנ"ל תחת הוראות המתכנן, כאמור לעיל.

גבי

שלום פינקי,

הבעיה מוכרת בבתים ישנים מהתקופה בה הריצוף היה מונח על מצע מהודק. ביצוע כזה הוא מאוד בעייתי : אין איטום כלל והרטיבות מדיפה ריחות לא נעימים בבית ואף מטפסת לקירות.  אפשר לצקת את הרצפה על גבי שכבת יריעות או להוסיף ליציקה עצמה מוסף אטימה.  

יש לבדוק בשטח גם כיצד לטפל בכל החלק התת קרקעי כך שיווצר רצף באיטום, גם בקירות.       אם לא ניתן לבצע רצף שכזה- אפשר לשקול איטום פנימי בקירות.

בהצלחה,

גבי   

שלום פינקי,

נשמח להמשיך ולהסביר כל מה שאפשר.

"יציקת רצפה" היא אכן יציקת הבטון. מעליה מבצעים אחר כך את הריצוף עצמו (את האריחים).

בכל מקרה יש לבצע יציקת בטון תחת הריצוף. אין קשר לענין איטום הקירות.  

הסיבה לכך שיש לאטום גם את הקירות היא שהקירות עצמם באים במגע עם הקרקע (האדמה) וסופגים רטיבות לתוכם. כך שאם תאטום רק את הרצפה עדיין יתכנו בעיות רטיבות בקירות.

יש לבדוק הכל בשטח על מנת להחליט אם יש לאטום את הקירות רק מצידם החיצוני. לעיתים יש צורך לאטום אותם גם מבפנים.

אם משהו עדיין לא ברור- נשמח להסביר הלאה.

בברכה,

גבי

הבנתי שבמרפסת פתוחה, כשצריך לשים רשת בטיח (למשל אם הקיר אטום ביריעות), משתמשים ברשת מתכת שלא מחלידה. אבל בפנים הבית, במפגש בין קיר בלוקים לקיר בטון משתמשים ברשת אינטרגלס. מדוע ההבדל הזה? למה לא משתמשים בשני המקרים באותה רשת?

ואיזה רשת יש ממתכת שלא מחלידה (למרפסת)?

שלום אורי,

לרשתות בשני היישומים שהזכרת  ישנם שני תיפקודים שונים:

לגישור מעל סדקים משתמשים ברשת "אינטרגלס" גמישה על מנת להפחית מהסיכוי לסדיקת הטיח במעבר על פני אזורים רגישים (בחיבורים בין בלוקים ליציקות בטון). הרשצ מיושמת לפני שכבת הטיח, ומוטבעת בתוך שכבת ההרבצה הצימנטית.

כאשר מבצעים טיח מעל יריעות איטום ביטומניות או מעל חומר ביטומני משחתי, מחזקים את כל שכבת הטיח שמיושמת מעל החומר, בכל שטחה (לא רק מעל סדקים) כך שהשכבה כולה תהפך למיקשה אחת. במקרה של הינתקות הטיח מחומר האיטום הרשת המתכתית תחזיק את כל הטיח כיחידה אחת רציפה וע"י כך תמנע את סדיקתו ונשירתו.

ניתן להשיג רשתות ורשתות "אקספנדד" ממתכת מגולוונת.

בברכה,

גבי

תודה על התשובה המהירה.

עדיין לא הבנתי מהי הסיבה שבין בלוקים לקיר בטון משתמשים באינטרגלס, ועל יריעות משתמשים באקספנדד. הרי כמו שאינטרגלס יכול לחזק טיח בבית כך הוא יוכל לעשות על יריעות בחוץ. וכן אם אקספנדד טובה על יריעות, מדוע שלא תהיה טובה בין בלוקים לבטון?

שלום אורי,

ראשית יש להבין את ההבדל בין סדיקה לבין נתק כולל של שכבת הטיח.

סדיקה - מחייבת חומר שישפר את הגמישות כך שהחומר הצימנטי שמאחורי הטיח "ימתח" מעט והטיח מעליו לא יסדק. משום כך משתמשים ברשת גמישה, שהיא רשת אינטרגלס.

נתק של שכבת הטיח -כמו שקורה מעל יריעות או חומרים ביטומנים משחתיים, מחייב חיזוק עם רשת חזקה יותר שמסוגלת לשאת את כל משקל הטיח שמעל השכבה הביטומנית. רשת אינטרגלס אינה מסוגלת להחזיק עומס כזה.

אם תיישם רשת חזקה מדי וגמישה פחות (ממתכת), לגישור על פני סדיקה, עלול אף להיווצר מצב בו תתרחש סדיקה בטיח במקום בו הרשת מסתיימת,  (עלול : יכול לקרות ויכול שלא לקרות). אך פשוט אין בה צורך וזהו איננו היעוד שלה.

בברכה,

גבי

במאמר "הצמדת טיח ותערובות צימנטיות אל חומרי איטום" מתוארת הפעולה ב3 שכבות, שהם 1)הרבצה בריכוז גבוה של מלט ודבק, 2)הרבצה נוספת מרוכזת פחות ועם רשת, 3)טיח מיישר.

למה דרושות 2 שכבות הרבצה? למה לא לעשות את הרשת בשכבה הראשונה, ואז לטייח את הטיח המיישר על השכבה הראשונה?

וביחס אלי, אם אני לא מחפש לעשות פה טיח חלק כמו בבית, אלא משהו סביר למרפסת. האם לא מספיק לעשות רק שכבת הרבצה על היריעות, ועליה רשת עם גלנץ  המורכב מהיחסים של השכבה השניה, ומוחלק רק במידת האפשר?

שלום אורי,

ב"רשת מתכת לטיח", הכוונה אכן לרשת אקספנדד.

באשר לענין בצוע טיח במרפסת ללא טיח מיישר- אתה יכול לבצע אך זה יראה גרוע. בנוסף, שכבת ההרבצה עצמה הינה רק בת מספר מילימטרים (כ 5 מ"מ).

ראה שוב את המאמר על הצמדת טיח ותערובות צימנטיות אל חומרי איטום. נראה שמשהו לא הובן כהלכה:   

שכבת יסוד (ולא שכבת "הרבצה") מבצעים רק על יציקות בטון. על גבי בלוקים אין צורך בכך. שכבת היסוד היא מאוד דלילה, מיושמת במברשת, ומשמשת לקישור בין הבטון לבין שכבת ההרבצה שתבוא מייד לאחריה. העבודה מתבצעת תמיד בשיטת רטוב-על-רטוב ומבלי לתת לשכבת היסוד להתייבש.

שכבת ההרבצה מתבצעת מייד אח"כ עם רשת "בין השכבות". מורחים שכבה אחת, מצמידים מעליה את הרשת ומייד מבצעים את השכבה השניה, על מנת לכסות את הרשת. אפשר לבצע הכל כביכול בשכבה אחת בודדה: מורחים את החומר על הקיר מטביעים את הרשת בתוכו ואחר כך מעבירים על הכל מלג" מספר פעמים עד שהרשת מכוסה לגמרי. לסיום- מחספסים מעט את השטח ומשאירים אותו לייבוש ואשפרה.

כך שאין הרבה הבדל ביישום ב"שכבה אחת" לבין "שתי שכבות".

לאחר הייבוש והאשפרה מבצעים את הטיח המיישר.

לא תוכל לקבל מראה קיר סביר ללא שכבה נוספת של טיח מעל לשכבת ההרבצה. העסק עלול להראות מאוד מכוער.

בברכה,

גבי

במאמר מובן שלא עושים את שכבת ההרבצה רטוב על רטוב, אלא ממתינים 24 שעות, שהשכבה הראשונה תתייבש, ואז עושים את ההרבצה.

הנה ציטוט מהקטע הרלוונטי (איך לטייח על יריעות):

"ב.    מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום ביטומנים –

1.  חיספוס השטח כמתואר בשלב 1 שלעיל."

ב"שלב 1 שלעיל" הכוונה כנראה למה שמוזכר במפרט להצמדת טיח לחומרי איטום צמנטיים. ולכן אני מצטט כעת משם (צבעתי בכחול את המשפט העיקרי):

"א.   מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום צימנטים –

יש להמתין להתקשותו ולהתייבשותו המלאה של חומר האיטום.

1.  חיספוס פני השטח ע"י התזת תערובת צימנטית מועשרת בתוסף הדבקה מסוג לטקס SBR.

התערובת תהייה מרכבת ממלט וחול נקי, ביחסי נפח של 1:1. מי התערובת יכילו 50 אחוז דבק לטקס SBR ויעורבבו בנפרד בטרם הוספתם אל החומר היבש, שיעורבב אף הוא בנפרד.

התזת התערובת על כל השטח, מעל לשכבת האיטום, תתבצע במכונת שפריץ ידנית. לחילופין ניתן למרוח את החומר באמצעות מלג` ולחספסו באמצעים שונים כגון בעזרת מלג` משונן.  

לאחר סיום העבודה יש להניח לחומר להתייבש למשך כ 24 שעות ולבצע אשפרה כנדרש."

בהמשך ה"מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום ביטומנים"  מובן שם שבעצם המפרט זהה למפרט הקודם (של הצמדת טיח לחומרי איטום צמנטיים) וכל ההבדל הוא שעל חומרי איטום ביטומים דרוש רשת טיח. לכן הבנתי שצריך 2 שכבות יבשות וכמו על איטום צמנטי.

אך ממך אני מבין כעת שזה רטוב על רטוב (ואולי אף בטיח על חומרי איטום צמנטיים כך?). אז אודה לך אם תוכל להבהיר היטב את הדברים  (ובפרט חשוב לי להבין את ההיגיון  שמאחורי כל זה).

רשת האקספנדד שהזכרת, זהה ל"רשת אקספנדיט" שאמרו לי בחנות (ושסימניה שנמכרת רק בחבילה של 25 מטר, ושהיא עבה בסביבות 3 מ"מ)?

אם כן, איך ניתן לרכוש ממנה כמות קטנה?

שלום אורי,

התאור שלי בתקשורת הקודמת התייחס (בטעות) לבצוע מעל גבי בלוקים או בטון ולא לבצוע מעל גבי יריעות ביטומניות.

הבצוע מעל יריעות ביטומניות הוא כפי שכתוב במאמר. שכבת יסוד , השארה לייבוש והמשך עם שכבת ההרבצה כאשר הרשת טבועה בתוכה.  לאחר מכן חיספוס- השארה לייבוש ובצוע טיח מיישר.    כמו שכתוב במאמר.  כך שפשוט תתעלם מהתקשורת האחרונה בנושא.

רשת אקספנדד = רשת "אקספנדיט".  מקור השם מאנגלית-

Expanded Metal Mesh.

פשוט חפש חנויות אחרות שמוכרות את הרשת. עובי 3 מ"מ "בערך" כדבריך, אינו נתון מדוייק ולא ניתן להתייחס אליו. הרשת מגיעה בעובי דק יותר. פשוט גש לחנויות אחרות.

כאמור- לא תצליח לקבל מראה סביר אם לא תבצע טיח מיישר.

בהצלחה,

גבי

תודה גבי.

הייתי בכמה חנויות, והוסבר לי שלא ימכרו רשת זו לפי מידה, מכיון שהיא פוצעת מאוד ולא שווה לאף אחד לחתוך ולהתעסק איתה. הם גם הזהירו אותי שוודאי אפצע ממנה, ואפילו אם אשתמש בכפפות.

אחרי אזהרה זו, אולי ניתן להשתמש בדיעבד ברשת אינטרגלס כפולה/משולשת (2-3 שכבות מחוברות) שביחד הן תהיינה חזקות מספיק? וכמובן שאעגן אותם במספיק ברגים עם שייבות מגולוונות רחבות וכו`

ובמידה ודרוש אקספנדד, ראיתי באינטרנט כדבריך, שהרשת מופיעה בעוביים שונים ובגדלים שונים של חורים. איזה סוגים מתאימים לבעיה שלי (מעקה מרפסת אטום ביריעות, גובה 38 ס"מ, אורך 4 מטר)?

שלום אורי,

כבר עניתי לך על השאלה..

רק רשת אקספנדד מתאימה, לא רשת אינטרגלס.  חורים 5 עד 8 מ"מ, כפי שכתוב במאמר.

גבי

לגבי שלום רב,

אני מתגורר בבית פרטי על,בגג עצמו (אין דבר מעליו) ישנם שתי נקודות ניקוז-מרזבים, הנמצאים בתוך העמודים של המבנה (לא חשופות) שתיהן פעלות היטב כלומר הם אינן סתומות,באחד הפעמים שעשו לנו זפת על הגג לפועלים הנחמדים נשארה זפת את מה שנשאר הם שפכו אותה דרך הצינור של המרזב (4 צול),כתוצאה מכך המרזב לא נסתם אלא,בתוך המרזב שנאכל על ידי בזפת החמה נעשו חורים.התוצאה הבולטת ביותר שניתן לראות שפתקופת החורף התקרה והקירות שדרכם עובר המרזב מתקלפים בגלל המים דבר שחוזר על עצמו שוב ושוב מדי שנה .

גבי,שאלתי האם ניתן לאטום את המרזב באמצעות משהו (אין גישה עם היד) או האם ניתן לעשות כל דבר אחר

בכבוד רב

דן

שלום דן,

ברוב המקרים הפתרון הוא להתקין מרזבים חדשים חיצוניים, במקום המרזבים הפנימיים. עבודה זו כרוכה גם בתיקון השיפועים, חציבות, תיקון שכבת האיטום וכדומה.

תיקון מרזבים מבפנים לא ניתן לבצע בצורה יעילה.  ניתן לחילופין להתקין צינור פנימי בתוך הצינור הקיים. פתרונות מסוג זה ניתנים לבצוע אך יש לבדוק אותם בשטח ולהזמין חלקי צנרת מתאימים , בהתאם לזוית הכניסה של פתח הקולטן. ניתן להכניס צנרת קשיחה או גמישה אך יש להדגיש כי גם פתרונות אלו הנם בגדר אלתור ברמה זו או אחרת, וכי הבצוע עצמו מקטין את קוטר פתח הכניסה של אותם מרזבים.

בברכה,

גבי