1. נאמר לי שעל כל קיר הסמוך למים (כולל קירות בטון), כדאי למרוח גלנץ. אבקש להבין, הרי בקיר בטון, הבטון זהה לגלנץ כמעט לגמרי בהרכבו, והשוני הוא רק שבבטון יש חצץ ובגלנץ אין. אז אם כן, מה בכלל מוסיף הגלנץ, הרי חול ומלט יש גם בקיר הבטון?

2. נאמר לי שאם הקיר חלק, דרוש לחספס אותו לפני מריחת הגלנץ. אבקש להבין, הרי החיספוס נעשה ג"כ בגלנץ. אז אם הגלנץ לא נתפס טוב ודרוש חיספוס,  איך  החיספוס עצמו נתפס טוב?

שלום רון,

מה שנאמר לך - בהחלט נכון. אך לא ברור לאיזה צורך הנך מתכוון לבצע את הגלנץ` : הכנת קירות חיצוניים, קירות חדרים רטובים , תת קרקעיים ?

תחילה, מצורת שאלתך דומני שיתכן שישנה אצלך אי הבנה לגבי הגדרת המילה "גלנץ". "גלנץ" נקרא לעיתים גם בשם "שכבת הרבצה" אשר מיושמת על קירות חוץ לפני שכבות הטיח, ולכן עליה להיות מחוספסת.    במקרים אחרים המילה "גלנץ" משמשת לתאור שכבה מחליקה על גבי משטחי בטון, או על גבי קירות בכלל, כהכנה לקבלת שכבות איטום. במקרה האחרון , השכבה כמובן מוחלקת ולא מחוספסת.

בשני המקרים התערובת מכילה מוספי איטום (דבק לטקס SBR) כך שכושר האטימה שלה גדול יותר משל הבטון.  בקירות חוץ מתפקדת שכבה זו, בנוסף להיותה שכבה אוטמת, גם כשכבה שנועדה לתת רקע אחיד על כל שטח הקיר (כאן היא נקראת "שכבת הרבצה").  היא גם משמשת לגישור מעל סדקים, בחיבורים בין בלוקים לקורות בטון, כאשר במקרה זה מטביעים בתוכה רצועות רשת אינטרגלס.

באשר להידבקות :

הבטון עצמו חלק וצפוף וקשה להצמיד אליו שכבות טיח , וגם שכבת גלנץ, באופן ישיר. לכן - מבצעים את שכבת הקישור תחילה.

כך שבמקרה שמבצעים שכבת טיח על קירות חוץ שעשויים מבטון, או על חלקי בטון (עמודים וקורות)  יש צורך בשכבת קישור צימנטית לפני הגלנץ.

לענין היצמדות החומרים ראה גם את המאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה - יסודות איטום | שיקום מבנים.

יש לבצע שכבת קישור או שכבה "מחוספסת" לפני הגלנץ, כאשר שכבה זו ניחנת כאמור בכושר הידבקות חזק. מבצעים אותה מתערובת של מלט וחול ביחס של 1:1 ועם 50 אחוז דבק לטקס SBR בתוך המים של התערובת. לאחר הייבוש מבצעים את הגלנץ על גבי הנ"ל ולכן על השכבה הראשונה להיות מחוספסת (בלי קשר לעובדה ששכבה הגלנץ עצמה תהיה מחוספסת או מוחלקת).

ניתן אגב, לבצע זאת גם בשיטת רטוב-על-רטוב (ללא חיספוס) ובאותו הזמן : מורחים את חומר היסוד ומייד מעליו את שכבת הגלנץ (שיש בה את אותו סוג דבק).

בברכה,

גבי

כוונתי לגלנץ המוחלק על קירות בטון.  ושאלתי מתייחסת למציאות שרוב הקבלנים עושים גלנץ ללא כל מוספי איטום, אלא רק חול ים ומלט. ולכן שאלתי מה זה מוסיף לאיטום, שהרי מרכיבים אלו קיימים גם בבטון  (וברור שאינני שואל כשיש מוספי איטום בגלנץ).

וכן ביחס לשאלה השניה, (מה עוזרת שכבת הקישור המחוספסת, שאיך היא עצמה נדבקת) שרוב הקבלנים עושים גם את השכבה הזו מחול ים ומלט בלבד (עם שפריץ או מלג` משונן). אז איך השכבה המחוספסת הזו תדבק טוב יותר מהגלנץ המוחלק?

שלום רון,

ישום שכזה אכן נפוץ אך הוא מבוצע ע"י קבלנים שמנסים פשוט לחסוך לעצמם את עלות הדבק. אין בו שום כושר איטום וכושר הידבקות התערובת לקיר הנו נמוך בהרבה מזה של תערובת שמועשרת בדבק.   

לשאלתך - החומר המותז נדבק יותר טוב אל תשתית הבטון משום שהתערובת שלו מועשרת ביותר מלט (1:1) לעומת תערובת הגלנץ שבאה מעליו ואשר יש בה יותר חול / פחות מלט.

גבי

שלום ותודה.

אבל הרי בבניה הערבית מצוי מאוד שלא אוטמים כלל בזפת ויריעות, אלא אחרי היציקה המשופעת, הם מחליקים את הגג ע"י פיזור מלט על הבטון והחלקתו. והערבים הסבירו לי שזה בעצם גלנץ, שבמקום לערב את המלט והחול במים ולמרוח באופן חלק, הם בוזקים את המלט ישירות על הבטון ומחליקים (ואמנם אין בזה חול).  ועכ"פ לדבריהם הבניינים הללו יבשים עשרות שנים ללא כל כשל.  

ועכ"פ מזה הבנתי שלפחות לדעתם יש משהו מסוים בגלנץ שאין בבטון. שהרי גם הערבים לא מסתפקים ביציקת הבטון באופן משופע, אלא בוזקים את המלט עליו ומחליקים. האם באמת הם עושים דבר מיותר (ומה שעוזר אצלם זה רק השיפוע הנכון, והגלנץ לא תורם מאומה לאחר שיש כבר בטון)?

בנוגע למה שכתבת ששכבת היסוד המחוספסת נדבקת טוב יותר מכיון שיש בה יותר מלט (ואולי גם יותר דבק), אם כן מדוע לא מספיקה מריחה טובה של שכבת היסוד בלבד?  כי אם זה רק בגלל העלות הגבוהה יותר של החומרים, הרי במקרים מסוימים הזמן (למרוח פעמיים) יקר יותר.

שלום רון,

החלקת הגג בשיטה הערבית שהזכרת מצופפת אותו כך שהוא פחות חדיר והשטח יותר חלק. הן השיפוע והן הדחיסות מסייעים למנוע את חדירת הרטיבות. על כל פנים מדובר כמובן בשיטה עתיקה ולא ניתן לבוא בהכללות שהיא תמיד הצליחה. 

לגבי שכבת היסוד בשאלתך השנייה- זו דקה יותר מהשכבה העליונה של הגלנץ ואינה מספקת. לשכבות עבות יותר יש להוסיף חול לתערובת.

שב"ש,

גבי

ביחס הבניה הערבית הבנתי.

ביחס לתשובתך (על שאלתי השניה, מדוע לא מספיק לאטום בשכבת היסוד) ששכבת יסוד היא לא עבה מספיק עבור איטום - אני התכוונתי לשאול למה לא למרוח שכבה עבה מהחומר של שכבת היסוד. שהרי שכבת היסוד היא לא דבק נוזלי עם מים לבד, אלא 1:1 מלט וחול עם 1:1 מים ודבק, ובהרכב זה ניתן לעשותה גם דלילה וגם עבה. אז מדוע לא לעשות שכבה עבה מזה וזה יצמד טוב בגלל ריבוי הדבק והמלט, ויאטום טוב בגלל העובי?

בתגובתי האחרונה כתבתי ששכבת היסוד מורכבת מ1:1 חול ומלט ו1:1 מים ודבק. את ההרכב הזה לקחתי מתשובתך הראשונה בשרשור זה (תחת הכותרת "הכנת קירות") שכתבת על שכבת היסוד ש"מבצעים אותה מתערובת של מלט וחול ביחס של 1:1 ועם 50 אחוז דבק לטקס SBR בתוך המים של התערובת".

אבל אח"כ קראתי את המאמר על חומרי מליטה ושם כתוב שעושים את זה ממלט נקי (ללא חול) ומים ודבק. ולפי המאמר, מובן למה לא ניתן לעשות שכבה עבה של שכבת היסוד. אבל לא הבנתי איך זה מסתדר עם מה שציטטתי מדבריך לעיל, שבשכבת היסוד יש כן חול.

דבר נוסף שלא הסתדר לי, שבתשובתך הנ"ל כתבת שיש 2 אופנים לעבוד עם שכבת יסוד (1. לחספס את השכבה, ואת השכבה השניה למרוח אחרי ששכבת היסוד התייבשה.  2. לעבוד רטוב על רטוב ואז אין צורך לחספס). ובמאמר כתוב שדרוש לעבוד רטוב על רטוב. ולא מוזכרת כלל האפשרות לחספס ולעבוד על יבש.

אודה מאוד על הבהרת הדברים.

תודה

שלום רון,

אכן, ההערות שלך נכונות.

להלן מספר הבהרות / תיקונים :

1.  ככל ששכבת היסוד יותר דלילה (מלט בלבד או מלט וחול, כך היא נספגת / נצמדת יותר טוב אל תשתית הבטון.  אם תבצע שכבה עבה (מלט וחול) ההיצמדות שלה אל התשתית תהיה פחות טובה מזו של התערובת הדלילה (מלט בלבד, עם מים ודבק).

2. לא ניתן לבצע חיספוס או התזה, על גבי תערובת דלילה של מלט+מים+דבק, אשר אינה מכילה חול.

3. ניתן לבצע את שכבת היסוד הראשונה כפי שהערת / תיקנת, וכמתואר במאמר על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה". במקרה שכזה העבודה היא בשיטת רטוב-על-רטוב משום שממילא לא ניתן להשיג חיספוס (ולהמתין לייבוש).   שיטה זו היא השיטה העדיפה כאשר מבצעים מעל שכבת היסוד שכבה דקה נוספת להחלקת האזור (כגון שכבת הרבצה או שכבת-החלקה, בעובי של כ 5 מ"מ).  כנראה שזה המצב אצלך, אם כי עדיין לא פרטת לאיזו מטרה מתבצעת ההחלקה).

4.  כאשר מבצעים מעל שכבת היסוד שכבה עבה יותר, כגון שכבת טיח בעובי של כ 1.0 ס"מ ומעלה, על התשתית להיות מחוספסת. אחרת- הטיח יגלוש מטה בעודו טרי ולא יאחז טוב על הקיר. מכיוון שעל התשתית להיות מחוספסת, מבצעים את שכבת היסוד בהתזה (או שמחספסים אותה מייד לאחר המריחה על הקיר).  אך שכבת היסוד, במקרה זה, תהייה מכילה חול (על מנת שיהיה אפשר ליצור חיספוס ועל מנת שתהייה אחיזה טובה בין שכבת היסוד ה"חולית" לבין שכבה הטיח (שיש בה גם כן חול) שמעליה.      בכל מקום בו תבוא שכבת טיח מעל שכבת היסוד- יש לבצע שכבה מחספסת שתוכל להחזיק את שכבת הטיח, על מנת שלא תגלוש מטה תוך כדי העבודה. 

עקרון נוסף : שכבת יסוד דלילה, ללא חול, אינה מאפשרת היצמדות טובה של שכבות טיח מעליה, לאחר שהתייבשה, משום שהיא "חלקלקה" (אין בה חול או חיספוס) ומשום שהיא מאוד אטומה עקב כמות הדבק שבתערובת.

לסיכום:

כאשר עליך לבצע שכבת קישור על גבי משטחי בטון, עבור שכבת הרבצה, או עבור שכבת החלקה דקה (4-5 מ"מ), עדיף לעבוד בשיטת ה"רטוב-עלרטוב" ובמקרה זה לבצע את שכבת היסוד ללא חול כלל, כפי שנמתואר במאמר.    כאשר עליך לבצע שכבה עבה- על המשטח להיות מחוספס ולכן יש לבצע את שכבת הקישור בהתזה, עם חול. (במקרה זה יש צורך כמובן להמתין לייבוש השכבה לפני המשך הבצוע של השכבה העליונה).

מקווה שהכל ברור יותר כעת, גם בענין שאר השאלות לגבי שכבת האיטום.

בברכה,

גבי

ההסבר מאלף!  איזה דברים בהירים!

במקרים שמשתמשים בתערובת חול ומלט לאיטום חלקי (או לתשתית לחומר איטום, כסיקה טופ / יריעות וכדו`), האם ניתן להשתמש גם במלט לבן?

ואני התחלתי לשפוך לחול מלט אפור, ואז ראיתי שאין לי מספיק מלט אפור, והוספתי לתערובת מלט לבן. האם ניתן לערב בין 2 סוגי המלט?

שלום לאון,

מכיוון שכבר עירבבת, ממילא מאוחר לשאול...

ניתן להשתמש בשני סוגי המלט לצורך העבודות. שני החומרים לא מיועדים לערבוב ולא אוכל לאמר לך מה תהיה המשמעות של זה- אם בכלל תהיה כזו. אוכל רק להעריך שלא תהיה בעיה עם תערובת שכזו המכילה גם מלט לבן וגם מלט אפור. יתכן שוני ב"עבידות" של התערובת.

בהצלחה,

גבי 

גבי שלום

\

האם יש תקן לאיטום קירות מרפסת שאינה מקורה?

תודה

שלום קארין,

התקן המתאים הנו זה של איטום קירות חיצוניים, דהיינו שכבת הרבצה אוטמת ושכבות טיח וטיח מיישר מעל.  עליך לקבל מפרט ספציפי לגבי החיבור מעל שכבת האיטום של המרפסת ו/או כיסוי המעקה וכדומה. אך על קירות חשופים חיצוניים, האיטום זהה כאשר יש להתאימו גם לסוג הציפוי / החיפוי החיצוני המתוכנן.

בברכה,

גבי

שלום אורן,

עקב תקלה במערכת הפורום, לא ניתן למקם את התשובה תחת שאלתך. להלן התשובה:

בהנחה שמדובר על קיר בלוקים, להבדיל מקיר בטון- בצוע שכזה אינו מומלץ.

ניתן להסיר את שכבת הטיח הקיימת ולאחר מכן לבצע טיח אוטם (בעובי 2-3 ס"מ) ומעליו שכבת איטום של חומר צימנטי משחתי, הידראולי (איטום שלילי). במקומות בהם הדבר יתבצע -  אכן לא תופיע שוב רטיבות. אך הבעיה היא שהרטיבות תוכל להמשיך ולחלחל כלפי מטה (או לצדדים) ועלולה לבצבץ במקום אחר.

כך שיישום שכזה אינו מומלץ. במידה ומדובר על קיר יצוק מבטון- ניתן לשקול את הבצוע משום שחילחול המים כלפי מטה הנו מועט, יחסית לבלוק.

הפתרון הנכון הוא לאטום מהצד של השכן. נסה להסביר לו שהנזק בצד שלו יהיה גדול יותר מאצלך, משום שהרטיבות שם כנראה שעוברת אל מתחת לריצוף שלו ועלולה להמשיך לעבור למקומות אחרים בדירתו- תחת הריצוף.

בלית ברירה- תוכל פשוט לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות, עם צילומים ו/או עם דוח מהנדס או יועץ / חברת ביקורת מבנים.

בהצלחה,

גבי

שלום

החום בבית שלנו בקומה אחרונה( בית פרטי) מגיע ל 30 מעלות בלילה

ישנן חלקים בקומה זו שחמים יותר מאשר אחרים ( מדוע?)

האם שיטת גג הפוך תוריד בודאות חום וניתן לקבל זאת כהבטחה אשר ניתן למדד את התוצאתה בסוף שחלק מהתחייבות הספק? במידה ולא תהיה  ירידת חום כמתחייב בהסכם , החברה מתקינה תעשה הנחה מהותית?

שלום אלכס,

בידוד בשיטת גג הפוך מוכח כשיטת הבידוד היעילה ביותר לגגות שטוחים.  הבצוע פשוט יחסית ועליך לקבל מפרט טכני ולבדוק את ביצועו על ידי הקבלן. 

ראה נתונים במאמרים :

1.  בידוד גגות בשיטת גג "הפוך" (מתאר מפרט כללי לבצוע).

 ו"בידוד גגות" המביא נתונים מקצועיים למחקר מטעם משרד התשתיות הלאומי.

קבלני איטום לא יוכלו לתת לך את אותה התחייבות שעליה שאלת, או הנחה כלשהי עקב שינוי טמפרטורה שאינו מספק עבורך.  השאלה עצמה, אם מותר לי להעיר, תחשיד אותך כלקוח בעייתי ותרחיק קבלנים.  בעקרון - השיטה של גג הפוך מוכחת בשטח אך יתכנו גורמים נוספים שמשפיעים על הבידוד כגון מצב / כיוון / גודל הפתחים (חלונות) , הצללה או בידוד קירות למשל.  באופן כללי- אין שום ספק שבידוד הגג בשיטה זו יועיל וכנראה שיוכל לפתור את רוב הבעיה. מידת הפחתת הטמפרטורה בתקרה עצמה תלויה גם כן במצב הגג הנוכחי (אם הוא כעת שחור לגמרי, למשל, השינוי בטמפרטורה יהיה דרסטי).

בהצלחה,

גבי