שלום,

הבית בו אנו גרים נבנה לפני כ- 20 שנים.

מאז, לא נעשה כל טיפול בגג, והחומר שהיה במקור בשלבי התקלפות מתקדמים...

החומר נראה שחור מלמטה עם סיבים ולבן בחלקו העליון.

אין נזילות בחורף, אין שלוליות בגג והמרזבים פתוחים.

מישהו אמר לנו שנראה שהגג נעשה ביציקה אחת כולל החלקה, ולכן אינו דורש ציפוי אוטם. יש בזה משהו?

הבעיה היא דווקא עם החום של הקיץ. הטמפרטורה בבית בלתי נסבלת.

קיבלנו הצעות שונות, ואנחנו מתלבטים בקשר לפעולות והעלויות.

אנחנו צריכים פיתרון יעיל ולא יקר...

מבחינת בידוד, נאמר לנו שהיעיל ביותר יהיה פיתרון של קלקר (5-7 ס"מ)+שמיכה+חץץ (5 ס"מ).

השאלה מה עושים עם החומר המתקלף על הגג (איך ואם להוריד). והאם כדאי/צריך למרוח שכבה אוטמת אחרת? אם כן- איזה חומר (פוליגג/טופגג/אחר)?

תודה

שלום דן,

תמונה היתה עוזרת להבין מה יש על הגג כעת, אך אם מדובר על גג בן 20 שנה, כנראה שמדובר על זיפות ישן מאוד שבו שכבת הזפת התקלפה ורואים את הפיברגלס שנמצא בין השכבות.

אם ברצונך לבצע בידוד גג בצורה הטובה ביותר, יהיה עליך לאטום את הגג תחילה עם יריעות ביטומניות ורק לאחר מכן להניח את הקלקר והחצץ. ראה מאמר על בידוד גגות בשיטת גג הפוך.    בכל מקרה- אין לבודד את הגג בשיטה זו ללא איטום מקדים.

שיטה שניה, זולה הרבה יותר אך גם יעילה הרבה פחות- היא באמצעות הלבנת הגג. בשיטה זו ניתן להשתמש בחומרי אטימה משחתיים לבנים, כגון פוליגג סופר M, מאסטר-גג, מולטיגג.  אין ליישם שיטה זו במידה וישנם שלוליות מים הגג.  (ראה מאמר על איטום גגות בחומרי איטום אקרילים).

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה ותמונה - תעזור מאוד.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי,

תודה על המענה המהיר.

כאמור, לאחר 20 שנה אין רטיבות מהגג, כך שאני מאמין שאין צורך באיטום מסיבי. בנוסף, יש בגג מרזבי ניקוז שעד היום עשו את עבודתם נאמנה.

ראה תמונות להמחשה.

ולכן, ממה שאני מבין, הפיתרון יכול להיות:

טיפול בציפוי הקיים- כן/לא? האם יש צורך להוריד, ואם כן אז איך?

מריחת שכבת איטום פשוטה וזולה. מה מומלץ?

הנחת קלקר+שמיכה (?)+חצץ. מה נותן החצץ, ןהאם זה רק כדי להחזיק את הקלקר במקום?

מכיוון שאנחנו חסרים בתקציב..., נרצה לדעת אם אפשר לבצע לבד.

תודה,

דן

שלום דן,

מהתמונה מסתבר שכנראה ישנה שכבת זפת ישנה שחלקה התקלף לגמרי.

לצערי לא ניתן / לא מומלץ, לבצע בידוד גג באמצעות קלקר וחצץ ישירות על גבי זיפות.  מטבע הדברים, אם ברצונך את הפתרון הטוב ביותר אין זה הגיוני לבקש גם את המחיר הזול ביותר...

לפיכך ישנן מספר אפשרויות:

1.  בידוד גג עם קלקר וחצץ, על גבי יריעות איטום ביטומניות.  לא ניתן לבצע לבד את האיטום עם היריעות וגם פזור החצץ על הגג הנו עסק שעלול להיות מייגע, (אם כי ניתן לבצוע עצמי).

2.  איטום הגג עם חומר אטימה פולימרי / אקרילי בגוון לבן.  חומרים מועדפים: מולטיגג, מאסטר גג, פוליגג סופר M. ניתן לבצע לבד, אך יש לבצע הכנות של השטח. אין ליישם את החומרים על גבי גג שיש בו שלוליות, דהיינו  גג שאינו משופע היטב.

3.  זיפות חדש והלבנה עם סיד מועשר בדבק או עם צבע אקרילי.

האפשרות הראשונה היא כמובן העדיפה. האפשרות השניה פחות מועדפת מהסיבות שהוזכרו לעיל ומכיוון שלא יהיה ניתן בעתיד ליישם יריעות ביטומניות על גבי החומרים הפולימרים / אקרילים.

לשאלתך- החצץ אכן משמש למניעת התעופפות הלוחות ברוח, ויש בו גם משום עזר לבידוד ושבירת קרני השמש.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בהצלחה,

גבי

גבי תודה,

מכיוון שהבעיה העיקרית היא חום, אנחנו צריכים להתרכז בנושא הבידוד.

אתה כותב שמאוד לא מומלץ להניח את הקלקר על שכבת הזפת המתקלפת. מה הדרך הפשוטה והזולה ביותר (שנוכל לבצע עצמאית) להורדת שכבה זו?

לאחר מכן, אני מבין שכדאי לנו למרוח שכבת איטום בסיסית (כמו מולטיגג שהמלצת). אני מבין שזיפות והלבנה זו אפשרות פחות טובה, ובעייתית לבצע עצמאית? אני צודק? כפי שכתבתי, אין לנו בעיות של שלוליות.

ולבסוף, להניח קלקר וחצץ לטובת פיתרון נושא הבידוד.

תוכל להעריך עלויות לכל שלב בפיתרון עבור גג של כ- 120 מ"ר?

תודה

שלום דן,

לא ניתן להניח לוחות בידוד וחצץ מעל גבי זיפות או מעל גבי מולטיגג, או כל חומר אחר. בידוד תרמי שכזה ניתן להניח רק מעל גבי יריעות ביטומניות (או יריעות PVC). כך שעליך לרדת מהרעיון של בידוד שכזה.

אין טעם לנסות ולהוריד את הזפת ממקומה. מדובר בעבודה סיזיפית קשה של חציבה שלאחריה יהיה צורך בבצוע תיקוני בטון בכל השטח. וממילא היא אינה נחוצה.

הפתרון היחיד שהנו בר בצוע עבורך ושניתן לבצע זאת לבד, הנו באמצעות המולטיגג או החומרים הדומים לו (פוליגג סופר M ומאסטרגג). מורחים שכבת יסוד ולאחריה שתי שכבות נוספות , רצוי עם רשת אינטרגלס בין השכבות.   תקבל גג אטום ומולבן שיחזיר את קרני השמש בקיץ. איכות הבידוד כנגד קרני השמש תלך ותרד במרוצת השנים ככל שהגוון של האיטום יתיישן / יתלכלך, אך עדיין יורגש שיפור מאוד משמעותי מהמצב הנוכחי.

כאמור- ללא יריעות ביטומניות, אין להניח חצץ וקלקר על הגג.

כהערה : בעבר הרחוק היו נוהגים לעיתים לבצע זיפות שלאחריו היו מניחים את הקלקר והחצץ, אך פתרון זה אינו מומלץ וממילא אינך רוצה לבצע זיפות).

בהצלחה,

גבי

גבי,

מה הסיבה שאי אפשר להניח את הקלקר והחצץ ישירות על שכבת האיטום?

זה פיתרון שהומלץ לנו מכמה וכמה גורמים.

מה זו רשת אינטרגלס? פעם ראשונה שאני שומע על זה.

מה כל כך מיוחד ביריעות הביטומניות, ומה עלותם?

מה לגבי עלויות הפיתרונות השונים?

בכמה מעלות נוכל להוריד את הטמפרטורה?

תודה,

דן

שלום דן,

מתנצל על העיכוב בתשובה ("פוספסה" משום מה).

בעקרון- אם ברצונך בפתרון מקצועי- הרי שכבר קיבלת מענה מספר פעמים:

חצץ וקלקר מניחים רק על גבי יריעות איטום ביטומניות (או יריעות PVC / EPDM). אם תניח אותו על גבי חומר איטום אחר כגון זיפות- הוא ישקע לתוכו.  אם תניח אותו על גבי חומר פולימרי או אקרילי (פוליגג או מולטיגג למשל) החומר ינמס במהלך הזמן משום שאינו עמיד בתנאי רטיבות ממושכת והחצץ אף ישקע לתוכו ויגרום לו נזק.

אם לא תבצע איטום כלל- תאלץ להסיר הכל לאחר הופעת הנזילות ובסופו של דבר תשלם פי כמה.

רשת אינטרגלס : ראה בחנויות חומרי בנין, נראית דומה לרשת "פיברגלס".

מחירים כלליים :  איטום ביריעות עולה בין 60 ל 70 ש"ח למ"ר. לא תוכל לבצע בעצמך.   הנחת חצץ וקלקר- בערך אותו המחיר.  המחירים ממש כלליים מאוד ולא מחייבים כלל. יש לבדוק את הגג תחילה, בשטח.

הפרשי טמפרטורה: לא ניתן לתת תשובה מדוייקת. השיפור מאוד משמעותי (כ 8-10 מעלות בפנים הבית) אך כל זה תלוי במצב הקיים כעת ולא ניתן לתת מספר מדוייק. הטמפרטורה בבית עצמו תלויה גם בגורמי בידוד אחרים (קירות, חלונות וכדומה).

לסיכום : 

בחר באחת מהאפשרויות שפרטתי בתקשורות הקודמות.

אין קיצורי דרך.   "קנית בזול- שילמת ביוקר" כמו שאומרים...

קיצורי דרך "מקצועיים" לא קיימים. "פתרונות" חובבניים יש כמובן בשפע. לשיקולך.

בהצלחה,

גבי

 גבי,

אני מאוד מודה לך על התשובות וההסברים המקצועיים שנתת.

תודה רבה,

דן

שלום,

 אשמח לדעת איפה בסגולה (פ"ת) קונים איטומט 501, מסטיגום 110 ופריימר?

תודה.

שלום דנה,

באזור סגולה ניתן לרכוש חומרים תוצרת חברת ביטום, במרכז ההפצה של החברה

ברחוב נחשון 22. טלפון 03-6227123.  תוכלי לרכוש שם את המסטיגום וגם חומרי איטום צימנטים של החברה, המקבילים ל"איטומט" , כגון חומר מסוג "ביטומסיל".

את ה"איטומט" (של מיסטר-פיקס) ניתן לרכוש במירב החנויות לחומרי בנין, באזור פ"ת והסביבה.

בהצלחה,

גבי

1. איטום אדניות- האדניות אינם בשימוש אולם כיון שהאיטום לא בוצע כיאות יש חדירת מים. האם עדיף לסתום אותם בבטון או חומר דומה ומעל לבצע איטום או לנסות תחילה לבצע איטום בחומר משחתי או ביריעות(הן צרות וארוכות).

2.איטום חצרות אנגלים- הזפת הקיים כיום שבור וסדוק ולא ברור לאן מוביל צינור הניקוז. האם לצורך איטום לשים יריעות ביטומניות או שכבת בטון ועליה זיפות

שלום רונן,

לא סביר שניתן יהיה למלא את האדניות עם בטון עקב בעיית המשקל, מה גם שמדובר על כמויות גדולות מדי (עבודה קשה).  ניתן לכסות את האדנית עם לוחות צימנט בורד, למשל, אך אם יחדרו מים מעבר לכיסוי ממילא תחזור הרטיבות. כך  שמומלץ פשוט לאטום אותן ולדאוג לניקוז ולשיפוע (במידה ולא קיים). חומר האיטום הנכון לשימוש תלוי בחומר שנמצא כעת באדניות. אנא פרט מהו (ביטומני או צימנטי, או אחר).

חצרות אנגליות -

על גבי זפת ניתן להלחים יריעות ביטומניות או לאטום עם חומרי איטום ביטומנים משחתיים, במריחה. כך שאין צורך או טעם לבצע שכבת בטון על גבי הזפת. אם מדובר על רצפה חשופה לשמש - יריעות ביטומניות עדיפות.

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

האדניות-מרוחות בזפת שכנראה אינו יעיל במיוחד כי צומחים דרכו עשבים.

בחצר אנגלית- גם כן זפת שהתחוררה ממי גשמים מצינור ניקוז. כמו כן לא ברור לאן יוצאים המים. מתחת לזפת יש אדמת מילוי. חצר אנגלית אחרת נמצאת מחוץ לחלון ממ"ד שם כנראה יש בטון מתחת לזפת.

שלום רונן,

הטוב ביותר, אך גם היקר ביותר- יהיה לאטום את כל האזורים עם יריעות ביטומניות. אלו יחזיקו מעמד זמן רב יותר.

אם ברצונך לחסוך בהוצאה של איטום האדניות , ובהנחה שלא תשתמש בהן כלל- תוכל לאטום אותן עם חומר ביטומני משחתי בשתיים-שלוש שכבות, רצוי עם רשת אינטרגלס בין השכבות.

לאחר הייבוש יהיה צורך להלבין את החומר הביטומני עם צבע אקרילי. לכן, לאחר מריחת השכבה הסופית של חומר האיטום, יש לפזר מעט חול על גבי החומר הביטומני, בעודו טרי. החול יעזור לצבע להאחז על גבי האיטום.  

כאמור- יריעות עדיפות מכל הבחינות, בכל המקומות.

גבי

יש לי חדירה של מים למרתף מחצרות אנגלים הבאתי מספר בעלי מקצוע שהמלצו לי להתחבר לביוף כי אין ניקוז שמתחבר למשהו ? האם ניתן להתחבר לביוף נראה לי מנוגד לחוק האם הינך מכיר מומחה הטוב ביותר לביצוע עבודה ל- 5 חצרות אנגלים.

אודה.

שלום נורית,

אנא השאירי את פרטיך במדור צור-קשר ואוכל להפנות אותך לאיש מקצוע מתאים.

בהצלחה,

גבי

בהמשך לשאלתי הקודמת:

במאמר מבואר שחגורת ההפרדה היא בבית ולא במרפסת, ושיש לעלות עם היריעות גם על הצלע האופקית שלה.   ישנה לכאורה בעיה טכנית בזה. כי את המרפסת לכאורה רצוי לרצף רק לאחר ריצוף הבית (לשם התאמת הגובה הנמוך של ריצוף המרפסת לפי גובה ריצוף הבית. וגם כי המנוף מכניס את חומרי הבנין למרפסת, ולא רצוי שכל זה ייעשה אחרי שנעשה בה הריצוף). והרי אין טעם ליישם את היריעות הרבה לפני שלב ריצוף המרפסת, כי אז הן עלולות להנזק בנתיים. וממילא לפי התוכנית הרגילה יש לרצף קודם את הבית, ואח"כ לאטום את המרפסת ולרצף אותה מיד. ואם כן, איך ניתן לעלות באיטום על חגורת ההפרדה שבבית, שהרי הבית כבר מרוצף?

וכן מתי נכון לעשות את פס האלומיניום, האם הסדר הנכון הוא אחרי ריצוף הבית ולפני ריצוף המרפסת (כך שהחלק החשוף בעת עשיית הפס הוא המרפסת, והאטימה היא במרפסת), או שעדיף הפוך, או שזה לא משנה?

שלום רוני,

את הסרגל עדיף לקבע לאחר סיום הריצוף הפנימי או לחילופין כשמגיעים לנקודת המפגש בין המפלסים. יש לאטום משני צידיו , בינו לבין האריחים, עם מסטיק פוליאוריטני (או מסטיק מפולימר MS). הבצוע יהיה יותר נוח כאשר צד אחד של הסרגל כבר מודבק (ויבש).

הגנת שכבת האיטום מפגיעות מכניות נחוצה ברוב המקרים, מהסיבות שאותן ציינת.

רצוי כמובן לתזמן זאת כך שרוב עבודות הריצוף הפנימי תסתיימנה קודם או לגמרי.

את החלק העליון של החגורה ניתן להשאיר חשוף ולאטום אותו רק לקראת הסיום של הריצוף הפנימי.    ניתן גם לאטום את החלק העליון (האפקי) עם מסטיק ביטומני ולטפס עם היריעות רק על גבי הצלע האנכית, אך הפתרון הקודם טוב יותר ונותן גישה חופשית לאיטום.  לאחריה- ממשיכים עם סיום הריצוף הפנימי  -ועוברים לחיצוני.

בברכה,

גבי

תודה

הבעיה שאם מרצפים את האריחים שמעל לחגורה (הסמוכים למרפסת) בסוף הריצוף, הטיט שלהם לא ידבק טוב לטיט שתחת האריחים הסמוכים להם, שכבר הספיק להתייבש. והרי הריצוף לא מודבק על בטון אלא על מילוי, וממילא עיקר ההדבקה שלו זה שהטיט שתחת כל האריחים מחבר את כולם יחד. ופה שהאריחים האחרונים לא ידבקו לאריחים שלידם, הם יהיו רופפים לכאורה.

ובכלל מדוע יש לאטום מעל לצלע האופקית של החגורה. שהרי לא תהיה  כניסת מים לשם, שזה יאטם עם פס האלומיניום. ואם כבר נחשוש שכן יחדרו מים באיזושהי דרך, הרי לזה כבר לא יעזור האיטום מעל לצלע האופקית של החגורה. כי המים ימשיכו הלאה ויחלחלו במקום שמסתיים האיטום שמעל לחגורה?

שלום רוני,

לא אמורה להיות בעיה עם הריצוף. ממילא הרצף לא מבצע ריצוף בכל הבית בבת אחת כך שהפסקות מסוג זה הנן צפויות.

לגבי סף ההפרדה היצוק ופס האלומיניום :

כפי שציינתי בתקשורת התחתונה, התרשימים במאמר הם כלליים / עקרוניים. נראה לי שחל בלבול בהקשר של השרטוט התחתון.   פס האלומיניום יכול להיות נפרד לגמרי מחגורת ההפרדה ואין הכרח לחבר בינהם.  הענין העקרוני שהמאמר מדגיש הוא שעל הויטרינה לשבת בצד החיצוני של חגורת ההפרדה, ולא מעבר לה- פנימה.

האם השרטוט הבא מבהיר את המצב ?

שים לב שלסף האלומיניום בתרשים זה אין כל תפקיד איטום אלא תפקידו להגנה בלבד על שפת הריצוף, בחיבור בין הריצוף החיצוני לפנימי.

להערתך : אכן אין כל תפקיד לאטימת החלק העליון של החגורה, במקרה שכזה.

גבי

תודה

ראשית לעיקר: כתבת שבמקרה שתיארת אין משמעות לאיטום שמעל לחגורה. ופה לא הבנתי, שהרי תמיד אוטמים בין החגורה למרפסת (עם מסטיק או פס אלומיניום ייעודי וכדו`), אז מתי כן יש משמעות לאיטום מעל לחגורה? ומה האיטום הזה עושה בכלל, אם המים יכולים לחדור במקום שהאיטום הזה מסתיים?

ביחס להפסקות בריצוף - כך אמרו לי רצפים, שטיט לא נדבק טוב לטיט יבש, ושאפשר להמתין רק מקסימום 1 ימים בין ריצוף שטח לריצוף ההמשך, ובפרט באריחים בודדים. ואמנם גם כשמדביקים אריח צמוד לקיר, הטיט לא נדבק טוב כ"כ לקיר, אבל לפחות בצדדים האחרים של האריח הטיט נדבק טוב לטיט שתחת האריחים הסמוכים, וכך הוא תפוס עם האריחים הסמוכים. אך אם למשל נוציא אריח בודד מתוך אריחים (שהודבקו לפני זמן רב), ונדביק אותו חזרה על החול, אז מכיון שהטיט החדש לא ידבק טוב לטיט הישן שתחת האריחים שמסביב, האריח לא ידבק טוב (שהרי אין משמעות להדבקה על החול, שאם נדביק סתם אריח על חול, נוכל להרים אותו בקלות עם הטיט הדבוק בו). והעיקרון שכשזה הרבה אריחים שנהפכים לכאילו מקשה אחת כשהטיט שתחת כולם נעשה בזמן סמוך, אז קשה להם להתנתק. שאי אפשר להזיז את כולם יחד מחמת כובדם.

וממילא גם כאן, שמדובר בשורת אריחים אחת בלבד שמעל לחגורה, אם הטיט שתחתיה לא ידבק טוב לאריחים הסמוכים, על מה השורה תתפס?

שלום רוני,

בוודאי שחובה לאטום מעל לחגורה, בינה לבין האריחים. כוונתי היתה לחלק העליון האפקי של החגורה- שעליו שאלת בשאלה הקודמת. חובה לאטום מעל לחגורה, בינה לבין הריצוף.

לא תהייה בעיה עם הריצוף כאשר האריחים יושבים על תשתית יציבה. אך תוכל לתזמן את העבודה כך שהאיטום של האזור יתבצע קודם ואחר כך הריצוף כולו. לחילופין תוכל גם לבצע כמו בשרטוט האחרון כאשר לאחר התקשות הטיט של הריצוף אוטמים עם היריעות את הצלע האנכית של החגורה ועם מסטיק תחת האריח, בינו לבין החגורה.       את הכל צריך לתאם בשטח על פי הקיים.

ראה גם תרשים דומה בקשור המצורף של סף הפרדה (אתר חברת ביטום).

בהצלחה,

גבי

תודה.

במאמר על איטום מרפסות, כתוב שיש לאטום גם את הצלע האופקית של החגורה (וזאת מחוץ לאיטום שבקצה החגורה למעלה, בינה לבין האריחים). וכלומר שהיריעה צריכה להמשיך לתוך הבית על חגורת ההפרדה. והרי תמיד אוטמים עם אלומיניום או מסטיק וכדו` בין חגורת ההפרדה למרפסת, וכמו שכתוב במאמר.. אז לשם מה לאטום את הצלע האופקית הממשיכה לתוך הבית?

שלום רוני,

הטיפוס עם היריעה על גבי הצלע העליונה האפקית נועד ליצור הלחמה והיצמדות טובה יותר של היריעה והימנעות מ"חיתוך" היריעה בצלע האנכית. (אותו חיתוך עלול ליצור נקודת תרפה).

ניתן ליישם חומר ביטומני משחתי מעל היריעה, בינה לבין האריחים. כמו כן ניתן להלחים את היריעה רק על הקיר האנכי ובמקרה זה אפשר להשתמש במסטיק פוליאוריטני בין הבטון העליון לבין האריחים. (אין להשתמש במסטיק פוליאוריטני על גבי היריעה הביטומנית או על גבי חומר ביטומני אחר/ משחתי, ולכן יותר פשוט מבחינת הקבלן המבצע, להשתמש בחומר ביטומני משחתי מעל היריעה ועד לאריחים). 

גבי

בוקר טוב

אני בבניית קומה נוספת, והגעתי לריצוף. קראתי  את המאמר באתר על איטום מרפסות, וכמה נקודות לא ברורות לי. לשם הסדר הטוב, אחלק את שאלותי למספר הודעות.

מיקום חגורת ההפרדה לפי המאמר, הוא בין הקירות שמצידי הפתח. והויטרינה (הכוונה כנראה לדלת האלומיניום?) נמצאת בין חגורת ההפרדה לבין המרפסת, ולא בין חגורת ההפרדה לבית.  יוצא אם כן  שדלת האלומיניום שבין הקירות נמצאת בקצה שקרוב למרפסת, והשטח שבין הקירות שייך לבית ולא למרפסת (שהרי מקום החגורה הוא בין הקירות, והחגורה נמצאת בבית אחרי הויטרינה). וזה לא מסתדר לי כ"כ, כי תמיד מקובל שדלת האלומיניום נמצאת בין הקירות קרוב לבית. ובעיקר שאם כן, יהיה צורך לרצף את השטח שבין הקירות ב2 מפלסים: א - המפלס של הבית שמעל לחגורה. ב - המפלס של המרפסת, שהרי הויטרינה נמצאת גם כן בין הקירות, והיא במפלס של המרפסת.      האם אכן הבנתי נכון, שדלת האלומיניום נמצאת בין הקירות בצד שקרוב למרפסת, ובין הקירות מרצפים ב2 מפלסים?

תודה.

בוקר טוב רוני,

המאמר על איטום מרפסות מתווה קווים כלליים. כל שעליך לעשות הוא "להזיז" את חגורת ההפרדה פנימה, בהתאם למיקום של הדלת. חגורת ההפרדה יכולה להיות גם מעט פנימה יותר ואפשר לחבר אותה גם אל הצד הפנימי של הקירות שבצידי הפתח.

אני מניח שהבעיה במאמר נעוצה במילים "בין הקירות" (?)..

האם זה עונה על שאלתך ?

יום טוב,

גבי

אם כבר דיברנו על הנושא, האם באמת כוונתך במאמר שמקום דלת האלומיניום בבין הקירות הוא בקצה שקרוב למרפסת? והאם זה מקובל?

והרי אם כן, הרצף יצטרך לחתוך באריחים רצועות צרות ובהם לרצף תחת דלת האלומיניום. האם טוב שמשקל הדלת יונח על אריחים צרים כ"כ? ולחילופין,  אם האריחים שמול הפתח יכנסו תחת דלת האלומיניום, יווצר מצב שהאריחים במרפסת מ2 צידי הפתח (מימין ומשמאל לפתח) לא יהיו שלמים.

מענין אותי אם כך מקובל, ומה הפתרונות לשאלתי.

תודה

שלום רוני,

שים לב שהשרטוט במאמר הנו כללי. כוונת המשורר היא שהסף חייב להיות ממוקם מאחורי הויטרינה, כך שמי הגשמים שזולגים עליה ובתוך המסילה התחתונה, יהיו מוגנים (מעל לשכבת האיטום).   זו המטרה היחידה.  ניתן "להזיז" את חגורת ההפרדה יותר פנימה אך אין זה אומר שהקצה החיצוני של חגורת ההפרדה מסמן את נקודת החיבור בין הריצוף הפנימי לחיצוני. החיבור בין הריצופים יכול להיות מרוחק יותר מחגורת ההפרדה, כלפי חוץ.

(האם השרטוט התחתון במאמר על איטום מרפסות הוא זה שגורם לבלבול ?.. 

המאמר המדובר עודכן לפני כשבועיים ולכן ברצוני להבין מה לא מובן בו, על מנת לתקנו בהתאם).

בברכה,

גבי