גבי שלום,

איך אתה מציע לאטום את החיבור בין החלק האחורי של השיש במטבח לבין הקרמיקה שמעליו בכדי למנוע כניסת רטיבות לארונות המטבח התחתונים? האם סיליקון רגיל מספיק או שעדיף סיקהפלקס?. הבנתי ממתקין כיורים שלא כדאי להשתמש בסיקה פלקס כי היא כ"כ חזקה שאם ארצה להחליף שיש או קרמיקה או כיור בעתיד, זה פשוט לא יהיה ניתן כ"כ כי היא נדבקת מאוד חזק עד שהופכת לחלק מהכיור/שיש/קרמיקה.

תודה,

אורן

שלום אורן,

סיקפלקס 11FC או "סופר 7" הנם החומרים המתאימים ביותר והחזקים ביותר.  השיקול של קלות הפרוק בעתיד הרחוק כלל אינו רלוונטי. חומר חלש יותר (סיליקון) יתנתק ממקומו ויגרום לנזקי רטיבות. במקרה של פרוק בעתיד פשוט חותכים את החומר עם סכין חיתוך חזקה. החומר אינו הופך להיות "חלק מהשייש" וטענת הקבלן אינה נכונה. 

בהצלחה,

גבי  

גבי וגיורא, תודה.

מה עדיף באמת, לאטום אחרי הדבקת הקרמיקה או לפני כן בצמוד לטיח כמו בתמונה שגיורא צירף?

תודה

שלום אשר,

ההסבר של גיורא נכון.  

בנוסף לנ"ל יש לזכור שלאחר החיפוי עדיין יהיה צורך לאטום שוב עם מסטיק בין תחתית הקרמיקה לבין השיש. רובה אקרילית / צימנטית לא תחזיק מעמד באזור החיבור וחובה להשתמש במסטיק גמיש.

בהצלחה,

גבי

אם אני משפצת מטבח קיים כך שאני מוסיפה ארונות ולכן גם מחליפה שיש,

אני חייבת לפרק קרמיקה קיימת או שניתן לחבר את השיש החדש לקרמיקה הקיימת

ולאטום את החיבור החיצוני בינהם?

שלום מורן,

ניתן לפרק רק את שורת הקרמיקה התחתונה או לחתוך בדיסק את הקרמיקה במקום בו השיש יכנס אל הקיר. 

בהצלחה,

גבי

שלום רב,

ארחי בירורים ארוכים, החלטנו לבנות את ביתנו באמצעות שלד בטון, בלוק שחור ומעטפת קלקר חיצונית. קיבלנו את הרושם ששיטה זו תיתן את המענה הנכון מבחינת בידוד, מסה טרמית ונוחות שימוש של הבית (רצינו בית עם קירות חיצונים שאינם גבס בצידם הפנימי).

הבית באיזור ההר (650 מ`)

יש לנו עדיין כמה שאלות ונשמח אם תוכלו לעזור לנו:

1. האם מקובל לבנות ככה בתים חדשים או שזה פיתרון מקובל רק לבתים שכבר בנויים?

2. האם יש חשש של הפרדות הקלקר מהקיר או הטיח מהקלקר? כמה שנות ניסיון יש עם השיטה הזו ובאילו היקפים?

3. לא מצאנו בעמוד המפרטים מפרט ליישום השיטה הזו. האם יש לכם במקרה משהו?

4. ראינו בכל מני מקומות ברגים מיחודים שמחזיקים את הלוחות חוץ מההדבקה - ובמקומות אחרים אמרו שמיותר. מה דעתכם?

5. איך מטפלים במערכת הזו בגג? האם חובה לשים קופינג מלמעלה כדי שלא תיכנס רטיבות בין הלוח לקיר?

6. מה עם הצד התחתון? איך דואגים ששם לא יעלו מים בין הבידוד לקיר?

7. רנדופן, או קלקר F30 או קלקר F20?

8. איזה עובי?

9. מה עושים בחלונות ובפתחים? האם הקלקר צריך לכסות גם את המשקופים או שהוא נעצר במשטח החיצוני?

10. בהנחה שהקבלן לא מכיר את השיטה הזו (עדיין אין קבלן), איך מוודאים שהכל יעבוד? מפרט מפורט? להביא יועץ לשטח? משהו אחר?

יצא קצת מאסיבי...

נשמח אם תוכלו לעזור בכל זאת.

תודה רבה

אשר

שלום אשר,

שאלה  10 היא הטובה ביותר:  חובה להביא לשטח יועץ בידוד / מתכנן.  כל העסק חייב להתבצע ע"י קבלן מנוסה בעבודות עם קלקר ומול מפרט טכני שיוכן מראש ע"י המתכנן / היועץ.

מספר תשובות:

1.  הפתרון מקובל גם לבתים קיימים / ישנים.

2.  הקלקר אינו ניתק מהקיר. ישנו נסיון של עשרות שנים בתחום זה אך עליך לעבוד כאמור רק עם קבלנים בעלי נסיון בתחום ספציפי זה. עבודה בלתי מקצועית תגרום להיווצרות סדקים.

3.  ברגי החיזוק אינם מיותרים והנם חלק מהשיטה. ראה סדקים לעיל.

4.  איטום הגג הנו דבר נפרד כשלעצמו ואינו קשור למערכת הבידוד של הקירות. את הבידוד של הגג מבצעים מתחת לשכבת האיטום- כמקובל. את המעקות סביב הגג מכסים עם הלוחות כפי שמבצעים בכל הקירות החיצוניים ובהתאם לגובה של המעקות. קופינג הנו הכרחי בכל מעקה בלי קשר לשיטת הבידוד.

5.  הבידוד מתבצע עם לוחות קלקר. בד"כ בעובי של כ 2.5 ס"מ אך עליך לקבל מפרט מדוייק מהמתכנן.

6.  חלונות ופתחים דורשים תכנון והצללה על מנת שלא יווצר "אפקט החממה" בחלל הפנימי של הבית. הבידוד עצמו  מתבצע רק על גבי הקירות ולא על גבי המשקופים. בכל מקום בו יש טיח- יהיה קלקר מאחוריו.

באופן עקרוני הבידוד המתקבל הנו מעולה אך ממש חובה לקבל יעוץ ותכנון מקצועי בהתאם לאקלים המגורים, לתצורת המבנה ועוד. אנסה להשיג עבורך שם / כתובת של קבלן מומחה בתחום. תוכל לנסות גם ב פורום בניה ירוקה (חפש בגוגל).

בהצלחה,

גבי

שלום אשר,

לצערי איני מכיר. (בזמנו עבדתי מול צפריר מחברת פוליביד אך זה היה לפני שנים רבות). על כל פנים מכיוון ששני אלו עוסקים בתחום הם בהחלט יוכלו להפנות אותך אל קבלני בצוע.   מבחינת מפרט הבידוד עדין יש לקחת יועץ בידוד נפרד שיתייחס למגוון נושאים ולא רק לאופן היישום של הקלקר.

בהצלחה,

גבי

שלום וברכה,

הייתי מעוניין לדעת איזה מבודד הוא בעל יכולת בידוד טובה יותר..

פוליפאן או רנדופן, או איזה מבין שניהם עדיף לשימוש לשיטת גג הפוך... להקטנת    בעיית הקור בחורף בדירת גג. תודה אהוד.

לשאלתך , רנדופן מבודד טוב יותר.

לעומת זאת , שים לב כי , השיטה הטובה ביותר לבידוד גג הפוך היא דווקא לא באמצעות קלקר אלא באמצעות חצץ איטונג. הסיבה המרכזית לכך היא שהקלקר מתבלה יחסית במהירות. גשם , קור , שמש ישירה וחום גורמים להתבלות החומר ובעוד מספר שנים תיאלץ להחליף הכל(אלא אם יצקת בטקל מעל הקלקר). חצץ איטונג מיושם מעל האיטום והוא עמיד לשנים רבות. ניתן גם להסירו בקלות בעת הצורך.

בהצלחה.

שולם עודד,

אשמח אם תוכל להרכיב מהי כוונתך לבודד באמצעות חצץ איטונג ..

איך מבצעים את הבידוד? מפזרים על היריעות הביטומניות שעל הגג חצץ איטונג  בלבד וזהו?לא צריך משהו מתחת? ומה היכול הבידוד של חצץ איטונג לבד ללא לוחות בידוד .../ האם שיטה זאת יכולה לתת לי מענה ולהוות תחליף טוב לבידוד כמו רנדופן.

בהסתמך על תשובתך הקודמת שהקלקר מתבלה מהר יחסית.

תודה !!!

שלום אוהד / אהוד,

מספר הבהרות.

חצץ איטונג אינו יכול להשתוות לאיכות הבידוד של לוחות רנדופן (או קלקר, או פוליפאן) הן מבחינת כושר הבידוד של הלוחות והן מבחינת הכיסוי של הלוחות כאשר הם מחוברים זה לזה ומכסים את כל השטח באופן אחיד.    לוחות הבידוד מכוסים ומוגנים עם  בד גאוטכני ומעליו שכבת חצץ.  כל עוד הלוחות מוגנים מהשמש החומר אינו מתכלה / מתבלה.

כדברי עודד, ניתן אמנם לפזר חצץ איטונג מעל גבי הבד הגאוטכני, במקום החצץ,  אך עלולות להיות בעיות אחרות משום שחצץ איטונג מתפורר בקלות ויגרום לסתימות בבד הגאוטכני ולהיווצרות משקעים בתחתית.  מסיבה זו משתמשים תמיד בחצץ "שטוף".  החצץ גם כבד יותר ואינו יכול לזוז מקומו תחת רוחות חזקות.   לשיקולך ובהצלחה,

גבי

שלום אבי,

התשובות הקודמות - שגויות.

שני המוצרים הם אותו האחד. הראשון "רונדופאן" יוצר תחת חברת "רונדופלסט".  מאוחר יותר עבר הייצור לחברת פוליביד ומאז שמו בישראל "פוליפאן".

בברכה,

גבי

שלום רב.

יש לי בית שתי קומות. גג רעפים. קומה שניה עדיין לא בנויה. שמתי לב שבקיר שבצד שהגשם מכה בו, יש סימני רטיבות. הקירות עשויים מבטון ומצופים מבחוץ באבנים ירושלמיות. מה ניתן לעשות כדי להעלים את הרטיבות הזו?

תודה רבה מראש.

שחר

שלום שחר,

איטום קירות מתבצע לפני הנחת האבן. אם לא בוצע איטום - צפויות להיות בעיות.

ניתן לאטום בשתי צורות:

1.  איטום מבחוץ- באמצעות איטום פוגות בין האבנים והתזת חומר איטום שקוף. ראה מאמר על איטום קירות חיצוניים בחומר איטום שקוף מסוג סילוקסן. 

2.  אם בפנים הבית ישנו כעת בטון חשוף, ניתן בנוסף לאטום אותו גם מבפנים באמצעות חומר איטום צימנטי הידראולי, בשתי שכבות.  שים לב במקרה זה יהיה צורך בשכבת קישור לפני הבצוע של שכבת הטיח בעתיד. (נוכל לפרט בהמשך במקרה הצורך).

בברכה,

גבי

שלום גבי ותודה על תשובתך המהירה!

אכן עליתי על סולם גבוה וראיתי שעל הקיר החיצוני מספר סדקים  בעובי של כעשירית מ"מ בכוחלה בין האבנים.

א. שאֵלתי היא: האם כדאי לאטום אותם עם סיקהפלקס לפני התזת הסילוקסאן?

ב. כאמור, הקירות עשויים בטון (מחופים אבן ירושלמית). הקירות אינם מבודדים. כיצד כדאי לבודד אותם מבחינה טרמית לאור סימני הרטיבות? כלומר: האם כדאי לאטום אותם ואח"כ לבודד אותם?

ג. אני לא מעוניין לבנות בלוקים בקירות הפנימיים (הבלוקים המכסים את הבידוד). אלא לעשות חגורה ועליה לבנות מסלול ועליו לוחות צמנט בורד. האם כדאי הדבר?

ד. שמעתי שיש לשים ניילון או רדיד אלומיניום בין הקירות לבידוד. כיצד יש ליישם את זה? כלומר מה הסדר וכיצד אוכל לבצע זאת?

תודה רבה רבה מראש על תשובותיך המקצועיות (תרתי משמע..)

שחר.

שלום שחר,

ראשית יש להזכיר שהעסק אצלך נבנה "הפוך" : הן האיטום והן הבידוד אמורים להתבצע מהצד החיצוני של הקירות ולא מהצד הפנימי. בידוד חיצוני תמיד מועדף על מנת שהבטון לא יספוג אליו את החום מבחוץ במשך שעות היום ויפלוט אותו כלפי פנים המבנה בשעות הערב / הלילה.

במצב הנוכחי ולנוכח הבידוד המתוכנן מבפנים כלל לא הייתי מסתפק באיטום עם סילוקסן מעל גבי האבן אלא מבצע אותו בנוסף לאיטום בצד הפנימי של הקיר (בהנחה שהבטון עדיין חשוף ואינו מטוייח).  

לשאלתך- סדקים נימיים מהסוג שתארת לא כדאי לאטום עם סיקפלקס משום שהעסק פשוט יכער את המראה. עדיף להרחיב את הסדק עם דיסק ולמלא מחדש עם כוחלה / רובה. לאחר מכן- להתיז סילוקסן על כל השטח, על פי המאמר על איטום קירות חוץ בחומר איטום שקוף מסוג סילוקסן.

תוכל לבצע איטום פנימי בחומר צימנטי (3 ק"ג למ"ר) ואחר כך לבצע בידוד מבפנים עם יריעות בידוד רפלקטיבי. את כל העסק אפשר לכסות עם לוחות גבס ואפשר גם להשתמש בחומר אמין יותר כגון לוחות מסוג "מאסטר-קיר" (במקום צימנט-בורד). 

מפרט בידוד עליך לקבל מיועצי בידוד בהתאם לאקלים המגורים (ירושליים ?). האמור לעיל אינו מהווה תחליף לכך ויש לקבל יעוץ בשטח. סביר להניח שתידרש שכבת בידוד נוספת בנוסף ליריעות הרפלקטיביות.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי ותודה על תשובתך הקודמת.

הבית שלי ממוקם באיזור ההר ( לא "ההר הגבוה").

מבירור קצר שנעשה הבנתי שקירות הקומה הראשונה בנויים כך: אבן ירושלמית-בטון כ- 22 ס"מ - ניילוןן-קלקר 3 ס"מ - בלוק 7 - טיח.  האם אני יכול לעשות כך בקומה השנייה רק ללא בלוק 7? (אלא מאסטר-קיר או צמנט-בורד) ( איך להעמיד את הניילון?לפני הקלקר או לאחריו?)

ב. מהם יריעות רפלקטיביות? כיצד מיישמים אותם?

ג. האם כדי לאטום את הקיר מבפנים אוכל להשתמש בחומר כגון "סיקה טופ סיל"?

ד. בקומה שנייה אני מעוניין  לבנות מחיצות פנים מגבס. האם כדאי לבנות קירות כפולים? שמעתי שזה מבודד היטב מבחינה אקוסטית וגם הקיר חזק יותר. האם נכון הדבר?

תודה רבה מראש על תשובותיך.

שחר

שלום שחר,

את איטום קיר הבטון תוכל לבצע עם סיקה טופ 107, כפי שציינתי, בשתי שכבות לפחות (עובי 3 ק"ג למ"ר).

יריעות בידוד רפלקטיביות הנן יריעות בידוד מצמר סלעים / צמר זכוכית אשר מצופות ברדיד אלומיניום משני צידי היריעה. תפקיד רדידי האלומיניום הנו למנוע מעבר חום מוקרן מבחוץ (או שמירת הטמפרטורה בפנים).  היריעות מחליפות את הצורך בקלקר והנן עדיפות.

אפשר להשתמש בקירות גבס , מאסטרבורד וכדומה. קירות צמנט בורד אינם מומלצים לשימוש פנימי מהסוג המדובר ועלולים להיווצר סדקים בין הלוחות ועיוותים שונים בעתיד.

בקש יעוץ מיועץ בידוד מתאים או מחנויות מסחר למוצרי בידוד, כדוגמת "גולמט". תוכל לקבל מהם עזרה ומפרטים בנוגע לשיטות ההתקנה וגם בנוגע לבידוד האקוסטי במחיצות הגבס הפנימיות

בהצלחה,

גבי   

שלום גבי ותודה על תשובותיך הקודמות.

יש לי מספר שאלות לגבי הקומה השנייה שאני מתכנן לבנות.

1. הקירות החיצוניים העשויים מבטון, יש עליהם שכבה דקה של הרבצה צמנטית ש"סרקו אותה". האם במצב זה אפשר לבצע איטום בעזרת "סיקה טופ סיל 107"?

2. בידוד תרמי של הקירות החיצוניים מהצד הפנימי (במצב שלי). אמרו לי שהמבודד הטוב ביותר, מבחינה תרמית, הוא קלקר. האם היריעות הרפלקטיביות יותר טובות?

מדוע כל הקבלנים משתמשים בקלקר? (אם קלקר, איזה עובי מומלץ?)

3. בקומה השנייה עלי לבצע שינוי מתכנית האדריכל המקורית. לשם כך, עלי לשבור בטון כדי "להזיז" פתחים לחלונות ולאחר מכן להשלים את החסר. האם כדאי לבצע זאת ע"י הדבקת אבן ע"ג הבטון, יצירת טפסנות ויציקת בטון ביניהם? או אולי ע"י בלוקים מתאימים? ומה לגבי האיטום של הספים וקשירת האבנים?

4. באחד הקירות (קיר קטן) אני מעונין לכסות את הבידוד ע"י קיר בלוקים (7). האם יש בעיה לחבר קיר כזה לקיר גבס/מאסטרקיר כך שלא יווצרו סדקים ביניהם? אם כן, כיצד?

אשמח לתשובותיך המקצועיות.

בתודה מראש ובברכה,

שחר.

שלום שחר,

מספר תשובות:

1.  ניתן ליישם "סיקה טופ סיל 107" גם מעל השכבה הצימנטית המסורקת. אלא שלא ברור מה אמור להיות הגימור של אותו קיר בטון (טיח מיישר, חיפוי אבן ?). 

כאשר מיישמים סיקה טופ 107 יש לקחת בחשבון שמאוחר יותר יהיה צורך ליישם שכבת קישור צימנטית (שפריץ צימנטי מועשר בדבק לטקס SBR) מעליו, לפני הבצוע של שכבת טיח למשל.

2.  יריעות רפלקטיביות טובות יותר על מנת למנוע מעבר חום מהחוץ פנימה. קלקר מסייע גם כן ועוזר לשמור את הטמפרטורה של פנים המבנה. ביריעות רפלקטיביות הכוונה ליריעות דו צדדיות שבינהן חומר בידוד נוסף.  לקבלת מפרט בידוד מתאים עליך לפנות אל יועצי בידוד.  אגב  קלקר, ישנם מוצרי בידוד טובים ויקרים יותר, כגון פוליפאן או רנדופן. קלקר הנו פשוט זול יותר.

3.  סגירת פתחים על קיר בטון עדיף תמיד לבצע עם יציקת בטון וחיבור מתאים בין היציקות עם ברזלי בנין.  סגירה עם בלוקים עלולה ליצור בעיות סדיקה אך ניתנת לבצוע תחת מפרט מתאים. עדיף לסגור ביציקה. שיטת הבניה תלויה בשיטה הקיימת בה בנוי הקיר.   גם כאן עליך לקבל מפרט בשטח עצמו וחסרים נתונים / תמונה מלאה של המצב.  גם באשר לספים לא קיימת תמונה מלאה של המצב. בעקרון אוטמים את התשתית עם חומר צימנטי לפני שמניחים את הספים.

4.  ניתן לחבר בין קיר בלוקים לקיר מסטרקיר אם החיבור של הקירות הוא בניצב. אחרת כדאי להמשיך עם אותו החומר (בלוקים). בקש פרטי בצוע מנציגי מאסטרקיר (רוטנברג).

בהצלחה,

גבי

שלום גבי ותודה על תשובותיך המחכימות.

יש לי מספר שאלות על התקשורת הקודמת:

1. הקירות החיצוניים אצלי (שבקומה ב`) אינם מבודדים (מבחינה תרמית). לכן לאחר שכבת האיטום, אני צריך לשים חומר בידוד מהסוג שהזכרת בתקשורת הקודמת, ולאחר מכן, לכסות עם גבס/מאסטרקיר וכדו`. הכל מהצד הפנימי של הבית. בכל אופן, אם אני שם יריעת ניילון צמוד לקיר הבטון, האם אפשר/מומלץ להדביק את חומר הבידוד לניילון הזה?

תודה רבה מראש

שחר

שלום שחר,

כפי שציינתי בתקשורות הקודמות- עליך להפנות את השאלה ליועצי בידוד או לחברות המשווקות מערכות בידוד.

בברכה,

גבי

שבוע טוב גבי.

יש לי מס` שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן.

1. לגבי השלמת יציקות בקיר החיצוני של הבית. כפי שציינתי בתקשורות הקודמות, הקירות בביתי עשויים בטון באופן הבא: גב אבן (תלטיש) ובטון כ- 22 ס"מ. מה לדעתך, היחס בין החומרים לצורך הכנת הבטון (מלט-חול ים-חצץ)?

2. כאמור אני מעוניין לבנות את הקומה השנייה (מעטפת). שאלתי אדם העוסק בבנייה, והוא אמר לי שישנה תופעה נפוצה של רטיבות מעל הפנלים. הוא ייעץ לי שכדאי לקחת בלוק (7, לצורך עניין), להטביל אותו בזפת קר (כ- 10 כ"ס לצורך איטום) ולאחר שזה מתייבש, להדביק אותו לאורך הקיר החיצוני (וכמובן להשאיר מקום לשכבת הבידוד) וכך שורת בלוקים לאורך כל הקירות. הוא הדין לגבי המחיצות הפנימיות אלא שיש להשתמש בבלוק 10. מעל שורת הבלוקים להתקין מסלול ומעליו את המחיצות. האם ניתן להדביק בלוק כזה עם טיט לאור שכבת הזפת שעליו?

3. כל הספים לחלונות בבית עשויים שיש (כ- 4 ס"מ עובי). לאחר פתיחת/הזזת חלון אני צריך להתקין את הסף על הבטון? כיצד יש לעשות זאת? אני יודע שאמור להיות שיפוע (1%?) כלפי חוץ. כיצד ליצור את השיפוע? איטום: האם אפשר לאטום עם סיקה 107? כיצד ניתן להדביק לאחר האיטום? האם אפשר עם סיקה סראם 205?

4. לגבי טיח פנים. האם כשכבה ראשונה, יש לעשות שכבת הרבצה כמו טיח חוץ? אשמח אם תוכל לפרט בכל הנוגע לכך.

תודה רבה מראש,

שבוע טוב ומבורך

שחר

שלום שחר,

לצערי לא ניתן לספק תשובות לשאלות בניה מסוג זה. אלו דורשות תכנית מסודרת ממתכנן המבנה.

לשאר השאלות:

3.  תחת אדני חלונות אוטמים בחומר צימנטי כפי שציינת. סוג הדבק תלוי בעובי ההדקה והדבק אותו הזכרת מתאים להדבקות דקות בלבד. קיים דבק סיקה סראם להדבקות עבות יותר (סיקה סראם 120HB) ולחילופין ניתן להשתמש בתערובת צימנטית (מלט וחול) מועשרת בדבק לטקס SBR.

4.  לטיח פנים אין צורך בשכבת הרבצה. שכבת הרבצה מבצעים רק בקירות חדרים רטובים (מקלחות) ובקירות חיצוניים.

חובה עליך לקבל מפרט טכני לכל השאלות שהעלאת כולל לשאלות שכבר עניתי לך עליהן. ישנם עוד פרטים רבים נוספים שעליך לקבל מהמתכנן, גם בנוגע להתקנת אדני החלונות ולטיח הפנימי, בנוסף לדברים ששאלת.  כלל לא כדאי לנסות לחסוך בהוצאות התכנון.

בהצלחה,

גבי

גבי שלום,

איזה סוג חצץ כדאי למלא ברצועה שמסביב למרתף?

יש אפשרות למלות חצץ מספר 5 בעזרת משאבה, מה שיאפשר עבודה יותר מדויקת, האם זה מתאים?

מה ששמעתי זה את החצץ הכי גדול, האם באמת חצץ גדול עדיף על קטן?

תודה

רן

שלום רן,

ניתן להשתמש בחצץ 5 ללא בעיה. מקובל להשתמש בחצץ בגדלים 5-7.

(חצץ קטן רגיש יותר לסתימות מאשר חצץ גדול).

בהצלחה,

גבי

הכוונה שלי היתה שומשום שיכול לעבור במשאבה.

אמרו לי שהוא נקרא שושום גדול או 4,6

אמרו לי שזה בערך בגודל של גולה

האם זה מספיק?

תודה

רן

לום רן,

שומשום אינו מתאים. שומשום מתאים רק לצורך מילוי תחת ריצוף. יש להשתמש בחצץ גדול 5-7 ס"מ, שנקרא גם לעיתים "חצץ פסי רכבת".

גבי