בוקר טוב

מדובר בבית ישן עם חיבורים רבים ובעיתיים בין שיפועי גג רעפים, קימת תקרת רביץ.

התוצאה, צורך בתחזוקה רבה בסתימות עקב הצטברות עלים בתעלות הפח  בין החיבורים, תזוזת רעפים וכ"כ בידוד תרמי גרוע.

אני מעונין להחליף את הגג.

לאור ריבוי השיפועים הומלץ בפני על גג מרעפי שינגלס שיונחו על משטח עץ הבנוי על הקונסטרוקציה הקימת ועל אטימה ביריעה. 

הבידוד יושג ע"י "שמיכות" שיונחו על הרביץ.

שאלתי:

האם רעפי שינדלס הינו הפתרון האופטימלי?

איזה בידוד אני יכול להכניס מתקת לשכבת העץ במקום על תקרת הרביץ ומי מהם עדיף?

תודה

עודד

שלום עודד,

הפתרון של רעפי שינגלס הנו סביר בתנאי ששיפועי גג הרעפים סבירים. מבחינת איטום- ניתן להשתמש גם עם יריעות איטום דביקות על בסיס גומי בוטילי ולוודא רצף באיטום באמצעות חיבורן אל תעלות הניקוז.

בידוד טוב הנו שילוב של מזרוני צמר סלעים במשקל 80 ק"ג/ מ"ק כאשר המזרונים עטופים ברדיד אלומיניום. ראה לדוגמא מוצרים של חברת "גולמט". מומלץ גם לאפשר תחלופת אויר בחלל הגג באמצעות מאוורר יעודי.

עליך לקבל יעוץ בשטח מאנשי רעפים - בהתאם למצב הגג. ניתן לבדוק חלופות במקום השינגלס, בתנאי שישנו מספיק מקום (גובה).

בברכה,

גבי

אני בונה בית פרטי ונמצא לפני שלב האיטום. קיבלתי שתי הצעות בהן שכבה ראשונה הינה בידוד - זו השכבה אליה אני מפנה השאלה, מעליה שכבת בטקל ולבסוף יריעות ביטומניות.

מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאופציות מבחינת עמידות, יכולת בידוד, היצמדות הבטקל, ועוד דברים שלא חשבתי עליהם

שלום גלעד,

בנושא סוג שכבת הבידוד אתה אמור לקבל דעות לכאן ולכאן ועדיף לקבל יעוץ בשטח ממתכנן המבנה בהתאם לאקלים המגורים.  על כל פנים, להלן מספר הבהרות.

פוליאוריטן הנו חומר בידוד טוב יותר מקלקר. בהתזה הוא נדבק מצויין אל תשתית הגג ומתקבלת שכבת בידוד רציפה ואחידה. אין חיבורים ומירווחים בין הלוחות (גשרי קור) כפי שעלול להתרחש במקרה של שימוש בלוחות קלקר, והאחיזה לתשתית מצויינת. בשימוש עם קלקר כושר ההידבקות מוגבל והיצמדות הלוחות לשטח תלויה במישוריות של הגג (שקעים ובליטות).

כך שמבחינת בידוד גג- פוליאוריטן עדיף, וככל שהאקלים באזור יותר קר- העדיפות גוברת.

לגבי מגרעות הפוליאוריטן אוכל לאמר לך רק את דעתי האישית וכפי שציינתי בתחילה- אתה אמור לקבל דעות לכאן לכאן:

בעצמי נוכחתי במספר מקומות שהפוליאוריטן מאבד מכושרו ומנפחו כאשר הוא שרוי תחת תנאי רטיבות מתמדת.  למשל - כאשר ישנם מים כלואים תחת שכבת האיטום או בחדרי קרור שונים.  כך שמבחינת יציבותה של שכבת הבטקל העליונה- עדיף קלקר, בתנאי שהוא מודבק היטב על גבי שטח מיושר.

בברכה,

גבי

שלום

נתגלה אצלנו בדירה לפני כשנתיים רטיבות באחד הקירות וקילופים של צבע מעל הפנלים.

הבעיה טופלה ע"י חב` הביטוח של המשכנתא אך הקילופים  על הקירות מעל הפנלים חזרו

בבדיקה האחרונה נתגלה נזילה בצינור המים החמים מתחת לריצוף וכאשר הורמו מס` בלטות נתגלה רטיבות בחול

הצנרת הוחלפה

כמו כן ברובע בין הבלטות יש כמו אבקה והרובע עצמה שחורה ברוב המקומות 

 כיצד פועלים ע"מ לטפל בבעיה

שלום הראל,

עליך לפנות לשמאי פרטי חיצוני אשר אינו מטעם חברת הביטוח. על השמאי להוציא דוח שעמו תוכל להגיש תביעה נגד הביטוח. לחילופין תוכל לפנות למהנדס או לחברה לביקורת מבנים.

יש לבדוק את מצב הרטיבות שקיימת מתחת לריצוף, בכל האזורים הסמוכים, ולא רק באזור הנזילה במקלחת. תוכל לדרוש / לתבוע את החלפת הריצוף בכל המקומות הדרושים בדירה והחלפת המילוי הרטוב.  חברת הביטוח ואנשים מטעמה כמובן שינסו למנוע אותך מכך ולתקן רק את האזור בו התרחש הפיצוץ בצינור. כמו כן ינסו לשכנע אותך להמתין לייבוש ו/או להשתמש בציוד לייבוש הרטיבות. אך הפתרון המקצועי ביותר הנו להחליף את החול הרטוב ואת הריצוף במקומות שנפגעו- כפוף כמובן לממצאי הבדיקה בשטח ולכמות הרטיבות שתתגלה. 

הכלל המנחה הוא שעליך להיוועץ רק עם יועץ חיצוני ולעולם לא עם מישהו מטעם חברת הביטוח (שמאי או חברה שנשלחה מטעמם לבצע את התיקון).

בהצלחה,

גבי

שלום רב .

לאחר בניית הממד בביתי  ויום לאחר הצפת הגג ישנה תופעה של לחות בתיקרת החדר עד כדי טיפטוף יש לציין שריצפת התיקרה מתחת ליריעות יבשה

הנושא מאד קריטי מאחר ואנו בשלבים מאד מתקדמים עם הממד האם ישנו פיתרון

למנעת הלחות .

שלום אבי,

אנא הסבר למה כוונתך "רצפת התקרה מתחת ליריעות יבשה".

בעקרון - אם בוצעה הצפה של גג הממד וישנו טיפטוף כעת בתקרת החדר- המשמעות היא שישנו כשל באיטום. אין קשר , במקרה זה, לפתרון בעיית לחות.

אנא הסבר / פרט.

בברכה,

גבי

שלום יוסי,

תיקון השיפוע צריך להתבצע מתחת לשכבת האיטום, כך שבמקרה ויגיעו מים אל היריעות הם יזרמו לכיוון המרזב הדו-מפלסי. תיקון עם בטון מעל גבי היריעות אינו יכול להבטיח זאת.  

יחד עם זאת שים לב , שאם אין מרזב דו מפלסי אשר מנקז גם את הרטיבות שחודרת אל מתחת לריצוף, אין משמעות לתיקון השיפוע.

בהצלחה,

גבי

תודה גבי,

אני מבין שהדבר הנכון הוא להסיר את היריעות, לתקן את השיפועים ולשים יריעות חדשות. בגלל מגבלות תקציב, כנראה שלא אוכל לעשות זאת. שאלתי, האם יש פיתרון ביניים ליצירת שיפוע מעל היריעות בנוסף לשיפוע בריצוף (יש ניקוז כפול)?

תודה!

שלום יוסי,

מן ההגדרה של "פתרון ביניים" מחובתי להסתייג משום שישנה רק דרך אחת נכונה (וגם משום שזה תלוי מי השואל : אם קבלן היה מבצע זאת כך, הלקוח היה קורא לזה "חיפוף").

על כל פנים, ניתן לתקן שקעים, בהתאם לעומקם:

בשקע עמוק מאוד אין מנוס מבצוע תיקון באמצעות בטון. התערובת המתאימה היא מלט וחול 2:1 מועשר בדבק לטקס SBR בשעור של כ 25 אחוז מכמות המים של התערובת. לפני כן- מריחת שכבת יסוד צימנטית (מלט ומים, ללא חול + דבק לטקס בשעור 50 אחוז מהמים) ובצוע בשיטת "רטוב-על-רטוב".   ראה מאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה - יסודות איטום | שיקום מבנים.

לאחר הייבוש ניתן למרוח פריימר ביטומני ומעליו שתי שכבות של חומר ביטומני משחתי כגון מסטיגום או שוה-ערך.

שים לב שבעת הבצוע של התיקון הצימנטי יש להשאיר מקום (מספר מילימטרים) עבור המסטיגום כדי שהתיקון לא יצא מוגבה יותר ממפלס הגג.

שקעים קטנים יותר ניתן למלא  בקלות עם חומר ביטומני משחתי סמיך יותר, כגון "ביטומצמנט 222" (ביטום), "פלקספז V אנכי" (פזקר), מסטיק 244 (ביטום).  לתיקונים עבים תוכל גם לאלתר ולהוסיף מעט מלט לתוך החומר הראשון- ולערבב.

ראה הסברים על חומרים אלו בקישור המצורף אל חומרי איטום - עבור תיקוני איטום.

הבעיה עם חומרים סמיכים / עבים אלו הוא זמן הייבוש הארוך במיוחד (שבוע לפחות).

כאמור - יש ליישם פריימר ביטומני לפני השימוש.

יום טוב ובהצלחה,

גבי