הבנתי שבמרפסת פתוחה, כשצריך לשים רשת בטיח (למשל אם הקיר אטום ביריעות), משתמשים ברשת מתכת שלא מחלידה. אבל בפנים הבית, במפגש בין קיר בלוקים לקיר בטון משתמשים ברשת אינטרגלס. מדוע ההבדל הזה? למה לא משתמשים בשני המקרים באותה רשת?

ואיזה רשת יש ממתכת שלא מחלידה (למרפסת)?

שלום אורי,

לרשתות בשני היישומים שהזכרת  ישנם שני תיפקודים שונים:

לגישור מעל סדקים משתמשים ברשת "אינטרגלס" גמישה על מנת להפחית מהסיכוי לסדיקת הטיח במעבר על פני אזורים רגישים (בחיבורים בין בלוקים ליציקות בטון). הרשצ מיושמת לפני שכבת הטיח, ומוטבעת בתוך שכבת ההרבצה הצימנטית.

כאשר מבצעים טיח מעל יריעות איטום ביטומניות או מעל חומר ביטומני משחתי, מחזקים את כל שכבת הטיח שמיושמת מעל החומר, בכל שטחה (לא רק מעל סדקים) כך שהשכבה כולה תהפך למיקשה אחת. במקרה של הינתקות הטיח מחומר האיטום הרשת המתכתית תחזיק את כל הטיח כיחידה אחת רציפה וע"י כך תמנע את סדיקתו ונשירתו.

ניתן להשיג רשתות ורשתות "אקספנדד" ממתכת מגולוונת.

בברכה,

גבי

תודה על התשובה המהירה.

עדיין לא הבנתי מהי הסיבה שבין בלוקים לקיר בטון משתמשים באינטרגלס, ועל יריעות משתמשים באקספנדד. הרי כמו שאינטרגלס יכול לחזק טיח בבית כך הוא יוכל לעשות על יריעות בחוץ. וכן אם אקספנדד טובה על יריעות, מדוע שלא תהיה טובה בין בלוקים לבטון?

שלום אורי,

ראשית יש להבין את ההבדל בין סדיקה לבין נתק כולל של שכבת הטיח.

סדיקה - מחייבת חומר שישפר את הגמישות כך שהחומר הצימנטי שמאחורי הטיח "ימתח" מעט והטיח מעליו לא יסדק. משום כך משתמשים ברשת גמישה, שהיא רשת אינטרגלס.

נתק של שכבת הטיח -כמו שקורה מעל יריעות או חומרים ביטומנים משחתיים, מחייב חיזוק עם רשת חזקה יותר שמסוגלת לשאת את כל משקל הטיח שמעל השכבה הביטומנית. רשת אינטרגלס אינה מסוגלת להחזיק עומס כזה.

אם תיישם רשת חזקה מדי וגמישה פחות (ממתכת), לגישור על פני סדיקה, עלול אף להיווצר מצב בו תתרחש סדיקה בטיח במקום בו הרשת מסתיימת,  (עלול : יכול לקרות ויכול שלא לקרות). אך פשוט אין בה צורך וזהו איננו היעוד שלה.

בברכה,

גבי

במאמר "הצמדת טיח ותערובות צימנטיות אל חומרי איטום" מתוארת הפעולה ב3 שכבות, שהם 1)הרבצה בריכוז גבוה של מלט ודבק, 2)הרבצה נוספת מרוכזת פחות ועם רשת, 3)טיח מיישר.

למה דרושות 2 שכבות הרבצה? למה לא לעשות את הרשת בשכבה הראשונה, ואז לטייח את הטיח המיישר על השכבה הראשונה?

וביחס אלי, אם אני לא מחפש לעשות פה טיח חלק כמו בבית, אלא משהו סביר למרפסת. האם לא מספיק לעשות רק שכבת הרבצה על היריעות, ועליה רשת עם גלנץ  המורכב מהיחסים של השכבה השניה, ומוחלק רק במידת האפשר?

שלום אורי,

ב"רשת מתכת לטיח", הכוונה אכן לרשת אקספנדד.

באשר לענין בצוע טיח במרפסת ללא טיח מיישר- אתה יכול לבצע אך זה יראה גרוע. בנוסף, שכבת ההרבצה עצמה הינה רק בת מספר מילימטרים (כ 5 מ"מ).

ראה שוב את המאמר על הצמדת טיח ותערובות צימנטיות אל חומרי איטום. נראה שמשהו לא הובן כהלכה:   

שכבת יסוד (ולא שכבת "הרבצה") מבצעים רק על יציקות בטון. על גבי בלוקים אין צורך בכך. שכבת היסוד היא מאוד דלילה, מיושמת במברשת, ומשמשת לקישור בין הבטון לבין שכבת ההרבצה שתבוא מייד לאחריה. העבודה מתבצעת תמיד בשיטת רטוב-על-רטוב ומבלי לתת לשכבת היסוד להתייבש.

שכבת ההרבצה מתבצעת מייד אח"כ עם רשת "בין השכבות". מורחים שכבה אחת, מצמידים מעליה את הרשת ומייד מבצעים את השכבה השניה, על מנת לכסות את הרשת. אפשר לבצע הכל כביכול בשכבה אחת בודדה: מורחים את החומר על הקיר מטביעים את הרשת בתוכו ואחר כך מעבירים על הכל מלג" מספר פעמים עד שהרשת מכוסה לגמרי. לסיום- מחספסים מעט את השטח ומשאירים אותו לייבוש ואשפרה.

כך שאין הרבה הבדל ביישום ב"שכבה אחת" לבין "שתי שכבות".

לאחר הייבוש והאשפרה מבצעים את הטיח המיישר.

לא תוכל לקבל מראה קיר סביר ללא שכבה נוספת של טיח מעל לשכבת ההרבצה. העסק עלול להראות מאוד מכוער.

בברכה,

גבי

במאמר מובן שלא עושים את שכבת ההרבצה רטוב על רטוב, אלא ממתינים 24 שעות, שהשכבה הראשונה תתייבש, ואז עושים את ההרבצה.

הנה ציטוט מהקטע הרלוונטי (איך לטייח על יריעות):

"ב.    מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום ביטומנים –

1.  חיספוס השטח כמתואר בשלב 1 שלעיל."

ב"שלב 1 שלעיל" הכוונה כנראה למה שמוזכר במפרט להצמדת טיח לחומרי איטום צמנטיים. ולכן אני מצטט כעת משם (צבעתי בכחול את המשפט העיקרי):

"א.   מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום צימנטים –

יש להמתין להתקשותו ולהתייבשותו המלאה של חומר האיטום.

1.  חיספוס פני השטח ע"י התזת תערובת צימנטית מועשרת בתוסף הדבקה מסוג לטקס SBR.

התערובת תהייה מרכבת ממלט וחול נקי, ביחסי נפח של 1:1. מי התערובת יכילו 50 אחוז דבק לטקס SBR ויעורבבו בנפרד בטרם הוספתם אל החומר היבש, שיעורבב אף הוא בנפרד.

התזת התערובת על כל השטח, מעל לשכבת האיטום, תתבצע במכונת שפריץ ידנית. לחילופין ניתן למרוח את החומר באמצעות מלג` ולחספסו באמצעים שונים כגון בעזרת מלג` משונן.  

לאחר סיום העבודה יש להניח לחומר להתייבש למשך כ 24 שעות ולבצע אשפרה כנדרש."

בהמשך ה"מפרט להצמדת טיח מעל גבי חומרי איטום ביטומנים"  מובן שם שבעצם המפרט זהה למפרט הקודם (של הצמדת טיח לחומרי איטום צמנטיים) וכל ההבדל הוא שעל חומרי איטום ביטומים דרוש רשת טיח. לכן הבנתי שצריך 2 שכבות יבשות וכמו על איטום צמנטי.

אך ממך אני מבין כעת שזה רטוב על רטוב (ואולי אף בטיח על חומרי איטום צמנטיים כך?). אז אודה לך אם תוכל להבהיר היטב את הדברים  (ובפרט חשוב לי להבין את ההיגיון  שמאחורי כל זה).

רשת האקספנדד שהזכרת, זהה ל"רשת אקספנדיט" שאמרו לי בחנות (ושסימניה שנמכרת רק בחבילה של 25 מטר, ושהיא עבה בסביבות 3 מ"מ)?

אם כן, איך ניתן לרכוש ממנה כמות קטנה?

שלום אורי,

התאור שלי בתקשורת הקודמת התייחס (בטעות) לבצוע מעל גבי בלוקים או בטון ולא לבצוע מעל גבי יריעות ביטומניות.

הבצוע מעל יריעות ביטומניות הוא כפי שכתוב במאמר. שכבת יסוד , השארה לייבוש והמשך עם שכבת ההרבצה כאשר הרשת טבועה בתוכה.  לאחר מכן חיספוס- השארה לייבוש ובצוע טיח מיישר.    כמו שכתוב במאמר.  כך שפשוט תתעלם מהתקשורת האחרונה בנושא.

רשת אקספנדד = רשת "אקספנדיט".  מקור השם מאנגלית-

Expanded Metal Mesh.

פשוט חפש חנויות אחרות שמוכרות את הרשת. עובי 3 מ"מ "בערך" כדבריך, אינו נתון מדוייק ולא ניתן להתייחס אליו. הרשת מגיעה בעובי דק יותר. פשוט גש לחנויות אחרות.

כאמור- לא תצליח לקבל מראה סביר אם לא תבצע טיח מיישר.

בהצלחה,

גבי

תודה גבי.

הייתי בכמה חנויות, והוסבר לי שלא ימכרו רשת זו לפי מידה, מכיון שהיא פוצעת מאוד ולא שווה לאף אחד לחתוך ולהתעסק איתה. הם גם הזהירו אותי שוודאי אפצע ממנה, ואפילו אם אשתמש בכפפות.

אחרי אזהרה זו, אולי ניתן להשתמש בדיעבד ברשת אינטרגלס כפולה/משולשת (2-3 שכבות מחוברות) שביחד הן תהיינה חזקות מספיק? וכמובן שאעגן אותם במספיק ברגים עם שייבות מגולוונות רחבות וכו`

ובמידה ודרוש אקספנדד, ראיתי באינטרנט כדבריך, שהרשת מופיעה בעוביים שונים ובגדלים שונים של חורים. איזה סוגים מתאימים לבעיה שלי (מעקה מרפסת אטום ביריעות, גובה 38 ס"מ, אורך 4 מטר)?

שלום אורי,

כבר עניתי לך על השאלה..

רק רשת אקספנדד מתאימה, לא רשת אינטרגלס.  חורים 5 עד 8 מ"מ, כפי שכתוב במאמר.

גבי

לגבי שלום רב,

אני מתגורר בבית פרטי על,בגג עצמו (אין דבר מעליו) ישנם שתי נקודות ניקוז-מרזבים, הנמצאים בתוך העמודים של המבנה (לא חשופות) שתיהן פעלות היטב כלומר הם אינן סתומות,באחד הפעמים שעשו לנו זפת על הגג לפועלים הנחמדים נשארה זפת את מה שנשאר הם שפכו אותה דרך הצינור של המרזב (4 צול),כתוצאה מכך המרזב לא נסתם אלא,בתוך המרזב שנאכל על ידי בזפת החמה נעשו חורים.התוצאה הבולטת ביותר שניתן לראות שפתקופת החורף התקרה והקירות שדרכם עובר המרזב מתקלפים בגלל המים דבר שחוזר על עצמו שוב ושוב מדי שנה .

גבי,שאלתי האם ניתן לאטום את המרזב באמצעות משהו (אין גישה עם היד) או האם ניתן לעשות כל דבר אחר

בכבוד רב

דן

שלום דן,

ברוב המקרים הפתרון הוא להתקין מרזבים חדשים חיצוניים, במקום המרזבים הפנימיים. עבודה זו כרוכה גם בתיקון השיפועים, חציבות, תיקון שכבת האיטום וכדומה.

תיקון מרזבים מבפנים לא ניתן לבצע בצורה יעילה.  ניתן לחילופין להתקין צינור פנימי בתוך הצינור הקיים. פתרונות מסוג זה ניתנים לבצוע אך יש לבדוק אותם בשטח ולהזמין חלקי צנרת מתאימים , בהתאם לזוית הכניסה של פתח הקולטן. ניתן להכניס צנרת קשיחה או גמישה אך יש להדגיש כי גם פתרונות אלו הנם בגדר אלתור ברמה זו או אחרת, וכי הבצוע עצמו מקטין את קוטר פתח הכניסה של אותם מרזבים.

בברכה,

גבי

שלום :]

לצערי חפץ נפל מהמדף מעל הכיור אצלנו וסדק אותו..

אני שוקל 2 אפשרויות מעניינות שבכל מקרה אבצע אותן בעצמי:

- האחת, איטום הסדק בצורה יפה וטובה עד כמה שניתן..

אני שקלתי שימוש ברובה אפוקסית, אולם הוצע לי דבק שיש..

או שימוש באמייל עם פיגמנט לבן ועליו אפוקסי..

מן הסתם הייתי רוצה להגיע למרקם חלק ואחיד עד כמה שניתן הן מבחינת הגוון המשחיר של הסדק והן מבחינת טקסטורת הסדק עם הגובה הטבעי של הכיור..

-השנייה, מפעם לפעם אני עוסק בפסיפס לאחרונה..ושקלתי לעשות עבודת פסיפס פנימית לכיור..במידה ואבחר בביצוע שכזה.. איזה חומר הכי יתאים להדביק את הפסיפס לכיור (סרמיד?).. לגבי רובה אני מניח שאפוקסית.. והאם יש צורך/כדאיות

לאחר פסיפס שכזה לעשות עליו ציפוי כלשהוא ואיזה חומרים עשויים להתאים כגלזורה..כדוגמת אמייל קר..

אשמח להתייחסותכ/ם לגבי שתי האפשרויות :]

אני מקווה שלא העמסתי במילים, אם יש צורך אוסיף פרטים, דרור.

שלום דרור,

איננו עוסקים בתחום כך שעדיף שתפנה אל בעלי מקצוע בתחום ציפוי אמבטיות.

להערכתי רק אמייל רק יקנה מראה דומה לזה שקיים בכיור אך אם מדובר על סדק נימי קטן החומר יצור גבעה מעליו וספק אם יחדור לעומקו.  ניתן גם לצות את כל שטח הכיור- כפי שמבצעים בעת חידוש אמבטיות.

במקרה של פסיפס אכן רק רובה אפוקסית מתאימה. אפשר להדביק את הפסיפס גם כן עם דבק אפוקסי. אין להערכתי כל צורך לצפות את הפסיפס בציפוי נוסף. אם תבצע פסיפס בצע אותו מפסיפס מתאים כך שגובה הפוגות יהיה זהה למישור האריחים, אחרת העסק יצבור לכלוך בפוגות.

בהצלחה,

גבי 

שלום רב,

אנו מתגוררים קומה אחת מעל הקרקע בבניין דירות.

יש לנו חדירת מים (כנראה מי גשמים) מקיר חיצוני. הרטיבות ניכרת על הקיר החיצוני, ועל תיקרת החדר בטווח של עד 70 ס"מ מן הקיר.

אל הקיר החיצוני אין סימנים לחורים או סדקים, ולמעשה, יתכן שמקור הרטיבות הוא הדירה שמעלינו.

כיצד ניתן לוודא מה מקור הרטיבות?

כיצד מומלץ לתקן ליקוי כנ"ל?

האם ניתן לקבל המלצות על בעלי מקצוע באזור י-ם שיכולים לתקן ליקוי כנ"ל?

תודה,

רונן

שלום רונן,

ראשית,  יש לזכור כי העקרון הוא פשוט :

אם הרטיבות הופיעה לאחר ימי גשם- הבעיה היא בקיר החיצוני. אם היא ממשיכה להופיע גם בקיץ או בהפוגות בין הגשמים, ואינה מראה סימני יבוש - הבעיה תימצא כנראה בצנרת של השכן.

מבחינת איטום הקיר יש להעיר כי לא תמיד ניתן לראות בקלות את הסדקים. לעיתים הסדק מתגלה רק כשמביטים על האזור ממש ממול הסדק ולא ניתן לראות אותו כאשר מביטים מתחתית הבנין.     סדקים בחיבורים בין הקומות הם דבר שכיח יחסית כך שיש לבדוק זאת באופן יותר יסודי.

לשאלתך: אם יש ספק באשר למקור הרטיבות מומלץ להשתמש במצלמה תרמית. מצלמה תרמית תאתר מצבורי רטיבות סמויים מן העין ותגלה גם אם ישנה נזילה מצנרת או היקוות מים גדולה תחת הרצפה של השכן.

אם תשלח את פרטיך באמצעות המדור צור-קשר נשמח להעביר לידך שמות של קבלני איטום או בודקים מומלצים מאזור ירושליים.  אנא ציין בהודעתך את הפרטים הנחוצים.

בברכה,

גבי

שלום רב,

הנני מתגורר בבית משותף עם גג בעל שטח של 250 מ"ר מכוסה יריעות   בטומניות הקיימות 15 שנה.

לאחר החורף האחרון התגלו מספר נקודות רטיבות במקומות שונים בבית, בדירות הגובלות בגג.

לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע קיבלתי 2 אפשרויות :

1.טיפול נקודתי ותחזוקתי ביריעות ולאחר מכן מריחתן בפוליגג מדולל (50% מים).

2.קילוף כל היריעות על הגג ואז למרוח את הפוליגג.

רציתי לדעת מה היא האפשרות העדיפה: כספית ואפקטיבית.

בתודה מראש

דורון

שלום דורון,

איטום גג עם יריעות ביטומניות נותן את הפתרון הטוב ביותר. כך שאין טעם להסיר מהגג יריעות ביטומניות ולבצע במקומן פוליגג. פוליגג, (וחומרים אקרילים דומים) הנו פחות טוב מהיריעות, מחזיק מעמד פחות זמן, אינו מחזיק מעמד תחת שלוליות ולא ניתן יהיה לבצע מעליו בעתיד יריעות ביטומניות.

כמו כן אין כל טעם במריחת שכבת פוליגג מדוללת על היריעות. שכבה מדוללת שכזו אינה אפקטיבית כלל מבחינת איטום והיא מועילה רק במעט מבחינת בידוד (הלבנה) גג נגד השמש.

יתכן שאותם קבלני איטום שביקשת את עצתם פשוט אינם ערוכים לבצע עבודות הלחמה של יריעות, הדורשת מיומנות וכוח אדם מקצועי בתחום. (ראה מאמר על סוגים של קבלני איטום).

תוכל לבצע מספר דברים:

1.  תיקונים בלבד, במידה והמצב של היריעות הקיימות מצדיק זאת ובמידה שקיים סיכוי סביר שהתיקונים יפתרו את הבעיה. לבצוע תיקוני איטום מקצועיים ביריעות (לא עם פוליגג) ראה את המאמר על תיקון גגות.

2.  להסיר את שכבת היריעות הקיימת- במידה והיא מנותקת ברובה מהגג, ולבצע איטום מחדש עם יריעות. ניתן גם לבצע שכבה נוספת של יריעות על גבי השכבה הקיימת, בהנחה שהשכבה הנוכחית צמודה היטב אל הגג.  גם כאן- יש תחילה לבצע תיקונים ורק אחר כך את האיטום עצמו.

3.  לבצע תיקונים ביריעות הקיימות ומעליהן לבצע פוליגג סופר M (לא פוליגג מסוג אחר) או חומרים דומים כגון מולטיגג או מאסטרגג.   שים לב שבצוע איטום מקצועי עם חומרים אלו מצריך בצוע של שכבת יסוד ומעליה שתי שכבות נוספות. בצוע שכזה יעלה בערך כמו שכבת יריעות חדשה. כך שאם תקבל הצעות זולות מדי אתה עלול לקבל עבודה זולה יותר ולא מקצועית מספיק.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בברכה,

גבי