שלום יהודה,

ניתן לקלף חלקים רופפים, למרוח שכבת בונדרול על כל השטח ואחר כך לבצע צביעה מחדש או תיקונים תחילה, על פי הצורך.

בהצלחה,

גבי

תודה רבה על מהירות התגובה.

רציתי שוב לחדד את שאלתי. הבועות שנוצרו אינם תוצאה של רטיבות. הם מהשפכטל אמריקאי,  כעין חורים קטנים שרק  מקרוב רואים אותם .

השאלה אם יש טכניקה לכסות חורים אלו??? 

שלום יהודה,

בועות שכאלו יכולות להיווצר כאשר לא נעשה שימוש בבונדרול לפני הבצוע של השפכטל.

תיקונים קטנים ומקומיים פשוט החלק בשנית עם השפכטל האמריקאי. אם כל השטח רצוף חיורים תוכל למרוח תחילה בונדרול ואחר כך שפכטל אמריקאי. וניתן לשוב ולמרוח בונדרול גם לפני הצבע, על גבי השפכטל.

גבי

1.היתה  לי  מרפסת שסגרתי ועשיתי ממנה מטבח בתקופת החורף  לאחר שיורד גשם חזק זמן מה  מטפטף לי מים למטבח  דרך האבנים של הקיר החיצוני -אני גר בירושלים ואצלנו יש קיר אבנים ועליו  אבן ירושלמי  מתחת לאבן הירושלמית  כאילו מתוך האבנים מטפטפים המים  למטבח  -זו גם לא בעייה  של הגג שעשיתי מעל  המרפסת שסגרתי איך אני פותר את הבעייה  ??

2. יש  לי  קילוף  בצד הפנימי של הקיר  החיצוני  בחלק העליון שקרוב  לגג  איך  אני  מתקן  את  הקילוף . אני  רוצה  לציין  שבקטע  הזה  בגג  יש  מרזב  אם  משפך  של המים  שנמצאים  בגג  .  איך  מתקנים  את  הקילוף  וצובעים  מידש .

שלום אלי,

על מנת לתת מענה נכון יש לבדוק את המצב בשטח.

איטום קירות אבן יכול להתבצע על פי המאמר על איטום קירות עם חומר מסוג סילוקסן.  ברוב המקרים החדירה היא דרך הפוגות שבין האבנים ולא דרך האבן עצמה. אם היתה מתבצעת שכבת אטימה לפני הבצוע של החיפוי לא היתה מתרחשת חדירה של רטיבות פנימה. 

כעת יהיה כנראה צורך בבצוע תיקונים או החלפה של הכוחלה בין האבנים, עם תערובת צימנטית מועשרת בדבק לטקס SBR. בנוסף - התזת סילוקסן.   (יתכנו גם מקומות חדירה נוספים שיש לבדוק אותם בשטח כמובן).

לגבי תיקון הקיר ליד המרזב - יש לקלף את הטיח הרופף ולבצע במקומו שכבת טיח חדשה מועשרת בדבק כנ"ל. לאחר מכן- ציפוי חיצוני.     יש להאריך את המרזב כך שמי הגשמים לא ינגרו על הקיר.

אם תצרף תמונה או הסבר נוסף נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

שלום  גבי

היכן  ניתן  להשיג  את  הסילוקסן  בירושלים  ? 

לרוב  האנשים  אין  מדחס  להתזה  אזי  האפשרות  השניה  היא   במברשת עם  ידית ארוכה   האם  זה  נכון  ?

שלום אלי,

תוכל לרכוש את החומר ברוב החנויות לחומרי בנין, תחת שמות מסחריים של של יצרנים שונים. פשוט בקש חומר איטום שקוף על בסיס סילוקסן.

ניתן להספיג את החומר לקיר גם באמצעות מברשת , אלא שאם אתה מתכוון למרוח אותו עם מברשת ומקל , משמע שאינך מתכוון לאטום את הפוגות בין האבנים. לא מומלץ כלל לוותר על איטום הפוגות ולנסות את הדרך הקלה עם הסילוקסן בלבד. זה עלול שלא להספיק, במיוחד על קירות שיש בהם חדירת מים רבה, ובנוסף- חומר האיטום השקוף יפריע בעתיד להדבקת כוחלה במקומות הנחוצים ויפגע בכושר ההידבקות של הכוחלה החדשה.

בברכה,

גבי

שלום

האגנית לניקוז מים במזגן מיני מרכזי שברשותנו נסדקה. היא עשויה מקלקר ומצופה בחומר איטום כלשהו.

האם יש חומר מתאים שניתן לעשות אתו איטום לסדק שנוצר?

אודה לערתכם

אורית

שלום אורי,

ניתן לתקן אך תחילה יש לדעת איזה חומר אטימה קיים כעת באגנית, על גבי הקלקר. תיקון חייב להתבצע עם חומר מאותה משפחת חומרים. אנא ציין אם ישנו חומר צימנטי, ביטומני או אקרילי (תוכל גם לשלוח תמונה).

בברכה,

גבי

שלום רב,

בסלון ביתי נפלה חתיכת טיח מהתיקרה בגודל 1.5X2 מ` שחשפה את תיקרת הבטון.

חלק מהטיח הוא גובל בדלת ההזזה לגינה והוא מעל למשקוף של הדלת(עומק של 3 ס"מ) .

הטיח הקיים הוא בן 18 שנה וחוויתי עוד 2 מקרים של נפילת טיח לפני כ 5/10 שנים.

שלגביהם בוצעו תיקונים מקומיים שבבדיקה שערכתי היום הם תקינים.

אבקש לדעת:

1. איך כדאי לתקן את המקום שנפל (כולל מעל המשקוף)?

2. האם אפשר לבצע טיפול מונע על הטיח הקיים שימנע נפילות עתידיות?

שלום ארז,

לא ניתן לחזק טיח קיים בתקרה. פתרונות מסוג זה אינם יעילים לטווח ארוך, במיחד בתקרות. הפתרון הוא לקלף כעת את החלקים החשודים / החלשים / ה"חלולים" כך שלא יפלו בעתיד.

לגבי תיקון הטיח- ראשית יש לבדוק את הסיבה לנשירה. במקרים רבים נגרמת נשירת טיח כתוצאה מחלודה שפגעה בברזלי הזיון אשר ביציקת התקרה. בתרחיש שכזה הברזלים תופחים ודוחפים את שכבת הטיח החוצה.   אם זה המצב בתקרה אצלך אז יהיה צורך לבצע תחילה עבודות תיקון עם חומר לשיקום מבנים ועם חומר ציפוי נוסף להגנה על הברזלים הפגועים והחשופים. (אנא פרט, ותמונה תעזור יותר).

לפני בצוע שכבת הטיח החדשה יש לנקות היטב את האזור מאבק ולכלוך ורצוי להתיז עליו שכבת קישור צימנטית - "שפריץ צימנטי" (מלט וחול 2:1 ודבק לטקס SBR בתערובת).  לשכבת הטיח יש להוסיף גם כן, את אותו הדבק.     בעקרון ההחלטה על בצוע שכזה תלויה במצב התשתית: אם התשתית היא בטון חלק יהיה קשה להצמיד אליו את שכבת הטיח ולכן עדיף לבצע תחילה שכבת קישור כמתואר לעיל. במקרה של בלוקים אין צורך בכך, אלא רק על גבי חגורות בטון או תקרה שכולה יצוקה מבטון.

ליד אזור המשקוף מבצעים את אותה הפעולה (עם או ללא שכבת קישור) כאשר מומלץ להשאיר רווח של כ 2 מ"מ בין קצה שכבת הטיח לבין המשקוף העליון, על מנת למנוע מצב בו תזוזות ורעידות של המשקוף יעברו אל שכבת הטיח. ניתן פשוט לעבור ולחרוץ את החיבור עם שפכטל , בעוד החומר טרי. (את הרווח הזעיר שנותר ניתן למלא אח"כ עם שכבת השפכטל והצבע או עם חומר גמיש).

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור.

בהצלחה,

גבי

עשו אצלי יריעות במרפסת. אחרי בדיקת ההצפה וריקון המים, עברתי על היריעות וראיתי בכמה מקומות שהן נפוחות מקומית (דומני שזה מקסימום 6*6 ס"מ), ואני מניח שזה לא נורא. אבל לאורך הזוית בין בטון הרצפה לקירות, כמעט בכל המרפסת יש אויר.  אי אפשר לתאר דרך הפורום את מידת הנפיחות, ועכ"פ לאורך הזוית בין בטון הרצפה לקירות היריעות לא דבוקות - כשאני לוחץ באצבע היריעה נלחצת מעט אחורה. ואינני יודע למה העובד עשה כך, כי השטח היה מוכן  עם רולקות טובות באופן שלא היתה כל בעיה להצמיד את היריעות לבטון.

ואני מניח שהקבלן יאמר שזה לא בעיה, כי יש מתחת זפת, וכי זה הכל תחת הריצוף, ושכך זה בכל המקומות שהוא עשה ואין בעיות.  מה האמת בזה?

ואם חשוב לתקן, מה האופן הנכון לכך? האם לחתוך בסכין יפנית לאורך הזוית בשני צידי היריעות שבאויר, ולהדביק יריעה חדשה על כל המקום החשוף עם חפיפה? או שעדיף לקלף את היריעות מהמקום שהן לא דבוקות עד הקצה שעל הצלע האופקית של הקיר,  ולהדביקן מחדש (מדובר על כ70 ס"מ, כי הקיר פה הוא רק מעקה נמוך)?

בנוסף ראיתי שגם בקירות מעל לריצוף, היריעות נפוחות לפעמים בשטח גדול יחסית (כפי שכתבתי. האם זה לא יפריע לפנלים? והאם זה לא יגרום לקילוף היריעות?

 ואני מבין שאם לא היה רולקות, העובד היה מעדיף להעביר דרך האויר כדי למנוע כיפוף חד במעבר מהרצפה לקירות. אבל כשיש רולקות טובות, הרי עדיף שהיריעות ילכו צמודות לרולקות גם מהבחינה של מניעת כיפוף היריעות (מחוץ למטרה העיקרית שחשוב תמיד שהיריעות יצמדו לתשתית)

ושאלתי לפני כמה ימים שהיריעות נפוחות במעבר בין המרפסת לחגורת ההפרדה. ושם הקבלן נימק שזה כדי למנוע כיפוף. ואמנם שם נכון שכשהיריעות צמודות לרולקות, נוצרת זוית במעבר לחגורה האופקית אם קצה הרולקה עולה אנכית תלול. אבל כשהרולקות הן לפני קיר (שהוא אנכי, ולא המשטח האופקי של החגורה), הרי ברור שהיצמדות לרולקה מונעת כיפוף ולא הפוך.

שלום אוריה,

למעשה כבר קיבלת מענה מלא לכל השאלות, בתקשורת הקודמת.

על היריעות להיות צמודות לכל השטח, במיוחד בחיבורים עם הקירות.  הפינה העליונה של חגורת ההפרדה גם כן אמורה להיות בשיפוע קל כך שיהיה אפשר לטפס על הצלע האפקית שלה עם היריעות ללא "שבירה".

אין שום תרוץ ליריעות שאינן צמודות לשטח. לא "זוית קשה" ולא "שבירת היריעות". מדובר על עבודה בלתי מקצועית של הקבלן, וזה הכל.

אם היריעות בקירות המרפסת רופפות- יש להסיר אותן מכל השטח ולא להסתפק בתיקון הרולקות.  זכור שחדירת רטיבות אל מאחורי היריעות בקירות תגרום לרטיבות לגלוש מטה אל מתחת לשכבת האיטום של הרצפה.  במקומות אחרים- אם מתקנים את הרולקות בלבד- חותכים פס בסכין מעל לרולקה ומלחימים תחילה את היריעה החופשית חזרה למקומה. לאחר מכן מלחימים טלאי נוסף מעל האזור המתוקן, מעל החיתוך.     צריך לבדוק את כל זה בשטח ויתכנו כמובן שינויים בהתאם למצב לאחר הקילוף וכולי.

ראה גם מפרט כללי של איטום מרפסות או גגות מרוצפים עם יריעות ביטומניות.

בהצלחה,

גבי

הגיע אתמול עובד לתקן, והראתי לו את המקומות הנפוחים יותר ונפוחים פחות. הוא צחק עלי, ואמר שעובד בזה כבר 30 שנה, ושהרמה שעשה אצלי היא מהגבוהות ביותר מפני דרישותי. ושבלתי אפשרי לעשות שהיריעה תצמד בכל השטח, כי הבטון לא מאפשר את זה. ושלא יקרה כלום, כי ברוב המקומות בקושי מצמידים, ואצלי הרוב מוצמד חזק.  ושבגגות יש שטחים רבים נפוחים.. ועכ"פ הוא הכריז שהוא לא מוכן לעשות זאת, ושהוא רוצה לראות "את כל אלה שאומרים לי שצריך צמוד" שיבואו הם ויעשו, ושהכל דיבורים בלי להתחשב בתנאי השטח,  ושהקבלן יחפש עובד אחר לזה, שהוא לא מוכן.

הוא הוסיף שאי אפשר לתקן ע"י חיתוך היריעה והדבקת היריעה החופשית, ואח"כ הדבקת טלאי על מקום החתך. כי אפשר להדביק טוב  יריעה על יריעה רק בקצה היריעה, שיש שם חומר מיוחד המאפשר את זה.

ועכ"פ הוא תיקן חלק מהמקומות הבעייתיים ביותר, והשאיר את רוב המקומות, ובעיקר נשארו המקומות הנפוחים רק מעט.

מנהל העבודה אמר לי בצד, שחבל לי לדרוש זאת, כי זה רק יהרוס. שכעת יש לי עבודה מצוינת, ואף אחד לא מצמיד כמו אצלי. והחיתוך והתיקון לא יהיו טובים כ"כ. ושהקבלן שלי הוא מומחה לאיטום, ומעולם לא הקפיד עד כדי כך, ולא קורה כלום. לכן לא התמקחתי יותר מדי, שחששתי שבאמת אולי רובם לא מקפידים כך, ושאכן באמת החיתוך והתיקון יהיו פחות טובים. ובפרט שהעובד לא היה מוכן לעשות זאת, ואין לקבלן עובד מקצועי ודייקן ברמה שלו.  ומניסיוני שכאשר מבקשים רמה גבוהה יותר ממה שהקבלן רגיל לתת, לפעמים ההפסד יותר מהרווח.

והקבלן נחשב לקבלן טוב מאוד בבניה ובאיטום (אך ראיתי שאמנם הוא מכיר יותר את החומרים החדשים, והוא מעמיק בנושא האיטום, ומקפיד על רמה גבוהה, אך הוא לא מכיר היטב את הכללים הרשמיים) . גם הקבלן אמר לי שברוב המקומות שהוא מגיע, היריעות בקושי דבוקות, ואין פריימר וזפת ושאין לי מה לחשוש.

השאלה היא מה המשמעות של איטום זה לעומת הקפדה על הצמדה מלאה. האם זה מבטל את עיקר האיטום? מוריד במשהו משמעותי? מוריד מעט? או שזה רק "חומרה יתירה"?

כי לפי תשובתך, אשקול אם שוה לי לקחת חברת איטום רצינית, שיעשו הכל מחדש (הבעיה גם שאינני יודע איזה חברת איטום ירושלמית מבצעת עבודה ברמה שאתה מדבר עליה)

גם לא הבנתי את ההבדל שכתבת, שברולקות ניתן לחתוך ולתקן וכו`, ובקירות לא ניתן, אלא דרוש להסיר את היריעה. שהרי גם בקירות לכאורה ניתן לחתוך ולהדביק את היריעות החופשיות, ולהדביק על מקום החתך טלאי.

מה האמת במה שאמר לי העובד, שלא ניתן לשים טלאי על חתך ביריעות כשאין שם את החומר שנמצא בקצה היריעה ושמיועד לחפיפה? ולי זה לא נשמע הגיוני, שהרי עושים גם 2 שכבות יריעות - אז איך שם מדביקים את העליונה לתחתונה? ואולי כוונתו שהדבקה כזו אפשרית אך לא ניתן לסמוך עליה ב100%.

מכיון שגם ספק גדול אם אשתי תאפשר לי לאטום שוב עם חברה איכותית, אני מנסה למזער סיכונים. עשיתי ניקוז תחתון, ורק שיש מקומות עם שלוליות. האם ניתן להדביק על השלוליות יריעות כדי להגביהן?

בקיר אני מתלבט אם לעשות חיפוי עד תחת השיש שמעל למעקה, או פנלים רגילים (7 ס"מ). ובמצב שיש נפיחויות, האם חיפוי ידבק טוב? ואם לא חיפוי, איך לטייח את הקיר טוב באופן שהיריעות לא ימשיכו להתקלף?

ומה ביחס לפנלים בקיר במקום שיש יריעה נפוחה

כי הקבלן אדם הגון, וכשהוא מבין שזה דרוש מתאים לו לבצע אם יוכל. כי הוא טיפוס יסודי (אלא שהוא לא למד את זה במקומות הרשמיים).

השאלה למה דרוש שהיריעות יהיו צמודות. ולמה זה דרוש במיוחד ברולקות. ככל שאוכל להסביר לו את הנושא טוב יותר, כך מסתבר יותר שהוא ידרוש מעצמו לבצע זאת היטב, ואף ישכור חברת איטום אם יראה שהעובד הדייקן שלו לא מתאים לכך.

אגב הקבלן אמר לי שמבחינה מסוימת, כשהיריעות נפוחות ברצפה, יש לזה גם היבט חיובי. שזה מאפשר להתגבר על בעיית ההתמתחות וההתכווצות בשינויי הטמרפרטורות. כי יש פה עודף של יריעה ולא חוסר (זה לא מתייחס למצב ברולקות ששם היריעות הם בשטח מעט פחות משטח הבטון, כי הם מעט מדלגות על קטעים).

תודה לך מאוד!

הקילוף לא יפגע באיכותן?

והזפת לא ינזק? (יש פריימר וזפת 75/25).

שלום אוריה,

האמת שפשוט אין הרבה מה להוסיף על התשובות הקודמות שנתתי לך והענין מתחיל להראות כמו "פינג פונג" כאשר השאלות שבות וחוזרות על עצמן.

יריעות ביטומניות חייבות להיות צמודות לכל השטח. נקודה - סוף.

אין אפשרות לראות את העבודה שבצע הקבלן מכאן כך שלא אוכל לקבוע, אך מתאורך- העבודה שבוצעה אצלך פשוט בוצעה "חפיף" כולל הכנת השטח ותרוצים נוספים. הסברי הקבלן על ש "ככה עושים כולם תמיד" וכולי, רק ממחישים את ה"חפיפיות".

ראה מפרטי בצוע באתרים של חברות פזקר וביטום. ראה גם בקישור הבא העתק של הרצאה מאת מהנדס מיכאל מרטון ,במרכז הבניה.

http://www.itum.org.il/article.asp?id=112

אם אינך בטוח- בקש בדיקה נוספת מיועץ איטום בשטח עצמו.  לגבי כל שאר השאלות- התשובה כבר ניתנו מספר פעמים ואין הרבה טעם לשוב ולחזור עליהן כדי שתעלה אותן בפני הקבלן. הוא ממילא יציג טיעונים אחרים והגלגל יחזור על עצמו.

בהצלחה,

גבי

תבין גבי, באופן כללי זה באמת מעולה. היריעות צמודות מצוין בכ 99% משטח הרצפה,  ובכ 85% משטח הקיר/מעקה. ברולקות אני מעריך שהבעיה בכ25% מהשטח, וגם בהם זה לא נפיחות אלא שהן לא צמודות.  הקבלן לא אמר ש"ככה עושים כולם תמיד", אלא שכולם עושים גרוע בהרבה ובד"כ לא קורה כלום, ואצלי שיש לי עבודה טובה מאוד, וגם זפת, וגם מדה עם הרבה לטקס, הסיכון אפסי.

הוא אמר לי שעבודה ברמה נמוכה בהרבה מחזיקה 10 שנים, ואצלי יחזיק הרבה יותר שזה הרבה יותר איכותי. עניתי שיתכן, אבל הרי גם הוא מסכים שהאיטום שלו לא מחזיק 30 שנה (בזה הוא חד משמעי. הוא לא מאמין שיש כיום איטום לאורך כל חיי המבנה), אז אני מבקש שיעשה כפי שסוכם בינינו (שהכל יהיה צמוד. כך סוכם במפורש בחוזה כפי שראיתי כעת), כי כך זה אמור להחזיק יותר שנים (ולכן לא משנה לי שזה טוב ושיחזיק ודאי אף 20 שנה). והוא ענה שהעובד הקודם לא מסכים, והוא יכול לשלוח עובד אחר, אבל הוא חושש שיהיה מזה יותר נזק מתועלת. וכשעבודה בסוף נעשית ע"י מישהו אחר, העובד השני לא חושש מבעיות, כי בכל בעיה הוא יוכל להאשים את הקודם. ואמר שאם אני בכ"ז חושש, הוא מציע לשים במקומות אלו מסטיגום (? כמדומני שזה מה שהציע) על היריעות.

ובקיצור הוא דיבר איתי מאוד יפה, והוא באמת אדם רציני ולא חאפר.

יועץ איטום - אתה מכיר יועץ טוב בירושלים?

ההסברים (מדוע זה אכן לא טוב) עוד לא ניתנו לי על ידך כמדומני. ואולי כתבת את זה למישהו אחר.  ונראה לי שזה יעזור, כי כך הקבלן ישתכנע יותר ויתייחס אחרת לגמרי. 

אגב, הוא סיפר לי שעבד בזמנו אצל מהנדס איטום בשם מרט וולפרט, שנחשב למחמיר ביותר. ואף הוא לא דרש זאת.

שלום אוריה,

כבר הסברתי לך כשלוש פעמים שהיריעות צריכות להיות צמודות בכל השטח. אחרת- המים שיחדרו במקום אחד יעברו הלאה למקומות אחרים. זו לא המלצה- זו עובדה ידועה שאין טעם לחזור עליה.

בתקשורות הקודמות על יריעות איטום הסברת שהיריעות ברולקות, בחגורת ההפרדה ובקירות הינן חופשיות / אינן צמודות / יש מאחוריהן חללים (אין הבדל בין התאורים). כעת תאורך שונה, שכביכול 95 אחוז או 85 אחוז מהשטח הנו תקין. 

מטבע הדברים אינני צד בויכוח וממילא לא ניתן לדעת מכאן אם הקבלן מחפף, או אם הלקוח מגזים, או עם שתי האפשרויות נכונות או אם אף אחת מהן נכונה.  לכן המלצתי לך ליתר בטחון, לבדוק זאת בשטח באמצעות צד שלישי - יועץ איטום.

נסה לפנות אל אבי גנח, יועץ בתחום , בטלפון 8461313 - 052. 

אני מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום ושעבודת האיטום בוצעה היטב.

בהצלחה,

גבי