שלום רב!

אני בונה בית פרטי - קראתי חלק ממפרטיכם, בטוח כי הדבר יעזור לי בהמשך, תודה!!

שלב: סיום שלד, כולל רצפות מרפסות ושבילים, לפני טיח.

תאור הבניה : הקירות החיצוניים כוללים קלקר 6.8 ס"מ בדופן החיצונית, במרכז חתך הקיר 13 ס"מ בטון ובלוק 6 ס"מ בחלק הפנימי. על גבי הקלקר ייושם בסיס + רשת לשכבות הטיח + שליכט צבעוני.

כרגע ישנם שבילי בטון ורצפות מרפסות (אשר ירוצפו בהמשך) וכן יסודות מבנה אשר - הקירות החיצוניים הניצבים אליהם כוללים קלקר.

שאלותי:

א. האם יש לכם / קיימים מפרטים פרטים מתאימים למצב זה?

ב. האם מומלץ להסיר גובה מסויים של קלקר כדי לאפשר הצמדות של שכבות  

    האיטום והרולקות לשכבת הבטון בחתך הקיר?

    או שכדאי לבצע האיטום על גבי שכבת הטיח?

    נא הציעו הנחיות ומפרט / פרטים.

ג. האם במעקה הגג (כאשר הינו בנוי מאותו חתך) יש לכם המלצה לטיפול ואיטום    

    לחלקו האופקי?

ד. כללי -האם ישנו אתר / מפרט כל שהוא הכולל פרטים נוספים המומלצים עלידכם?

אשמח לכל טיפ והנחיות נוספות

בתודה מראש

אילן יעקב

שלום אילן,

בעקרון שכבות האיטום צריכות להיות מיושמות על גבי התשתית עצמה ולא מעל הטיח, כך שיש להסיר את הקלקר במקומות הנחוצים.

לצערי אין באתרנו מפרט ספציפי למצב אותו תארת ולא ידוע לי על מפרטים מתאימים למצב זה ברשת האינטרנט. פרטי איטום מדוייקים עליך לקבל בשטח עצמו ממתכנן המבנה או איש / יועץ האיטום.  לא ניתן לתת מענה לשאלות פרטניות שכאלה מבלי לבדוק אותן בשטח.

גם לגבי מעקה הגג (שלא ברור מהו גובהו) יש לבדוק את הפרט האדריכלי. בראש המעקה אמור לבוא קופינג מאבן או שיש, מודבק ישירות על תשתית הבטון- לא על גבי קלקר או טיח שיש קלקר מאחוריו.

בברכה ובהצלחה עם הבניה,

גבי

.לגבי שלום רב!

ראשית תודה רבה על תשובתך , אל אף שנשארו סימני שאלה.

במאמר :איטום מרפסות או גגות מרוצפים

הנוסח הבא אינו ברור:

"יש לוודא שלא תהיינה קיימות נקודות של חדירת צנרות ישירות אל תוך שכבת האיטום. נושא זה יש לתכנן מלכתחילה, כך שלא תהיינה חדירות של צנרות מים, חשמל וכדומה תחת המשטח המרוצף. מעבר אלמנטים מסוג זה יש לבצע דרך קירות / מעקות בלבד". (במקרה שלא ניתן להמנע מבצוע שכזה, חובה לקבל פרט טכני מתאים).

הרי צנרת שעוברת דרך קירות , אם היא בריצוף, הינה עוברת כנראה גם דרך האיטום?

נא הבהר כיצד יש לאטום חדירות של צנרת דרך הקירות??!!

בתודה אילן

שלום אילן,

את תכנון נתיב הצנרות יש לבצע מלכתחילה כך שיעברו בתוך קירות. הכוונה במאמר היא שמתחת לשכבות ריצוף של מרפסות אין לאפשר בצוע של קדח בתוך שכבת האיטום על מנת להעביר דרכו את הצנרת. 

מלכתחילה מתכננים את מעבר הצנרת באופן מסודר, בדרך כלל דרך צינור מוביל שבתוכו נמצאות כל הצנרות.  התכנון כמובן שונה מבית לבית. בבניה חדשה תכנון מעברי הצנרת אמור להכלל כבר בתכניות הבית. דאג שהמצב אכן כזה כך שלא "יזכרו" פתאום שאין מאין להעביר את צנרת דוד השמש (או המזגן, וכדומה).

כאשר ישנו למשל חלק גג סמוך שאינו מרוצף, מעבירים את הצינור המוביל דרכו דרך קדח בתקרה שמתוכנן ואף מותקן מראש בעת היציקה של התקרה. לאחר מכן יוצקים קוביית בטון מסביבו.  צנרות מובילות שכאלו מסתיימות תמיד בצורת "מקל סבא" כך שמי הגשמים לא יוכלו לחדור לתוכן.

במקרים בהם אין מנוס מהעברת הצנרת תחת הריצוף מתקינים גם כן צינור מוביל ומסביבו יוצקים קוביית בטון שתהיה גבוהה יותר ממפלס הריצוף. שכבת האיטום מכסה כמובן את דפנות הקוביה. מצבים אלו  נדירים ואינם רצויים- מכל הבחינות. הם מתבצעים רק כתוצאה מתכנון לקוי או חסר.

כניסות צנרת אחרות אל קירות ומעקות נאטמות בנקודת הכניסה שלהן אל הקירות, עם מסטיק.

בברכה,

גבי

לגבי, שלל תודות.

הבנתי כי חדירה  דרך קיר המעטפת צריך להאטם ע"י מסטיק.

במידה וצנרת החודרת (ממרפסת חיצונית) הינה בשכבת המילוי תחת הריצוף ,האם מומלץ להכין שרוולים מבעוד מועד לפני הרולקות ושכבות האיטום?,

 אם כן מאיזה חומר עדיף שיהיה השרוול?

ומה מפרט האטימה?

ובמידה והחדירה תבוצע לאחר האיטום (רולקות וכו`), מה המפרט?

והאם גם במקרה זה מומלץ להשתמש בשרוול?

תודה אילן

שלום אילן,

ראשית יש להדגיש כי כלל לא מומלץ להתקין את נקודת חדירת הצנרת תחת שכבת המילוי. זו אמורה להיות מעליה, מעל שכבת הריצוף. התקנה מתחת לריצוף, דרך הרולקות, היא מתכון לצרות.

שנית- תמיד יש להתקין צינור מוביל ותמיד יש להתקין אותו לפני הבצוע של שכבת האיטום ובשום פנים לא לאחריה, על מנת שיבוטן היטב אל התשתית ושיווצר חיבור רציף בין שכבת האיטום הראשית לבין שכבת האיטום שסביב כניסת הצנרת.

פרט מדוייק לא ניתן לתת מבלי לראות הלכה למעשה במה מדובר. הצינור עצמו יכול להיות ממתכת (עדיף) או מפלסטיק (PVC או גיבריט) אך כאמו- מומלץ לבצע שינויים דרושים ולהתקינו מעל שכבת הריצוף.  אם תצרף צילום של האזור יתכן שנוכל לעזור יותר.

בברכה,

גבי

בהמשך להמלצתךלתמונות, ופנייתי המקורית:

בנושא א. - מצב תמונה 2037 לתאור חדירת צנרת דרך קיר המעטפת,

(כזכור העטפת בנויה קלקר בחלק החיצוני ,בטון מזויין בחלק המרכזי ובלוק איטונג בחלק הפנימי).

זהו אזור הכניסה לבית, רצפת הבטון מחוץ ופנים במפלס זהה, גובה המילוי לריצוף פנים כ- 14 ס"מ,בחוץ כ- 2 ס"מ פחות. 

בהמשך יושם סף הפרדה בין הריצופים. 

זהו שרוול 50 מ"מ p.e עבור צנרת מים 25 מ"מ לאזור זה.

מצב זה אמור לחזור בעוד שני מקרים דומים גם אם צנרת דוחין היוצאת מהמטבח.

נא המלצותיך!!!!?

נושא ב`.

להלן תמונות נוספות הממחישות את המצב בנושא הרולקות כאשר מדובר במעטפת המתוארת לעיל ורצפה / שביל האמורים להיות מרוצפים.

תמונה 2046: צד ימין מגע ישיר בין קלקר קיר לבטון שביל,

צד שמאל מרווח של כ-20 ס"מ .

תמונה 2043 : מצב בו יש לאטום קורת יסוד כך שמפלס הקרקע בסוף יהיה מעט מעל הקלקר (מפלסת הבטון הפנימי).

ג- תמונה 2051: עבור הנחת קופינג למעקה הגג גובה מטר + מהריצוף.

המעקה בנוי קיר בטון 8 ס"מ וקלקר 5 ס"מ בחלקו החיצוני.

-- נא המלצותך לפעולות עובודות נדרשות בהתאם לפנייתי המקורית ותגובותיך!!

בתודה מראש

אילן יעקב

שלום אילן,

מפרט ספציפי יש לקבל בשטח ולא ניתן להסתמך רק על התמונות ועל עצות בפורום.

מספר תשובות לשאלותיך, בהתאם לסדר התמונות...

1.  לאחר יציקת חגורת ההפרדה יש לאטום את כל המשטח בחומר ביטומני בשלוש שכבות + פריימר ביטומני. ראה מאמר על איטום מרפסות וגגות מרוצפים בחומרי איטום ביטומנים משחתיים.  האיטום חייב להגיע מעל למפלס הריצוף החיצוני ועילו לטפס על הקיר עצמו (לא על הקלקר), כפי שציינתי קודם. את מקום החיבור בין הצינור לקיר יש לאטום גם כן עם מסטיק ביטומני. יש להקפיד על איטום נוסף מעל חגורת ההפרדה, בינה לבין תחתית האריחים.  ראה שרטוט של חגורת הפרדה במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

2.  התייחס אל כל המשטים המרוצפים החיצונים כאילו היו "מרפסת" ואטום אותם עם חומר ביטומני משחתי.

3.  את קורת היסוד היה צריך לאטום לפני שמכסים אותה באדמה.כעת יהיה עליך לחפור על מנת לאטום אותה. האיטום כאמור- לא על הקלקר, כך שיהיה עליך לחתוך אותו לגובה הרצוי. כל חלקי הבית שמתחת לאדמה חייבים להיות אטומים.  ניתן גם לאטום עם חומר צימנטי את קורת היסוד.

4.  יש לקצץ ברזלים גלויים בראש המעקה, עד לעומק של כ 3 ס"מ. לאחר מכן לצפות את הקצוות הנותרים בחומר נגד חלודה ולבטן. התקנת הקופינג - ע"פ התכנית האדריכלית.   כדאי גם לאטום את ראש המעקה בחומר איטום צימנטי משחתי, על מנת למנוע מצב בו בעתיד תחדור רטיבות בין אבני הקופינג אל תוך הבטון, אך במקרה זה יש ליישם שכבת קישור בין חומר האיטום לבין חומר ההדבקה. לחילופין אפשר להשתמש בחומר הדבקה תואם (כגון סיקה "סראם" מעל גבי "סיקה טופ 107").  יש להקפיד על בצוע חיפוי והדבקה מקצועיים לגמרי. ראה לדוגמא מפרט להדבקה של סיקה / גילאר.

בהצלחה בבניה,

גבי

יש לי עובש חוזר וחורים קטנים באיטום בין האמבטיה לקרמיקה.

הבנתי שמומלץ לאטום בסיקה פלקס  11fc

האם תוכלו לפרט כיצד אמור להתבצע נכון תהליך האיטום?

בתודה מראש על תשובתכם

שלום דורית,

תחילה יש להסיר ממקומם את חומרי האטימה הישנים ולנקות לגמרי את השטח. 

את האיטום ניתן לבצע עם מגוון חומרים כאשר בחירת החומר תלויה בעקרון בשני גורמים:

1.  רוחב הסדק בין האמבטיה לקרמיקה.

2.  סוג החומר ממנו עשויה האמבטיה.

אם הרווח בין אותה אמבטיה לקירות הנו גדול ( 5 מ"מ למשל) מומלץ לעבוד עם מסטיקים כגון "סיקפלקס 11FC" , "סופר 7", "סופר 8". אלו חזקים יותר, נדבקים היטב לתשתית ועמידים בתזוזות.    אם אין רווח כלל בין השניים ניתן לעבוד גם עם חומרים סיליקונים מקובלים כאשר מומלץ להשתמש בסיליקונים המכילים חומרים נגד פטריות.

במקרה של אמבטיות פלסטיק שלא ברור מהו סוג הפלסטיק- מומלץ לעבוד עם "סופר 7" או עם סיליקונים נגד עובש.

עובש ופטריות:

אלו נוצרים תמיד רק כאשר קיימת רטיבות מתמשכת מעל אזור מסויים. על מנת להפחית מהסיכוי להיווצרות של רטיבות מתמדת יש לבצע את המסטיק (או את הסיליקון) בשיפוע. בנוסף- יש להחליק את החומר כך שלא יהיה "מחוספס".

החלקת החומר והידוקו למקומו מתבצעת באמצעות אצבע שטבולה במי סבון (כלים), מייד לאחר יישומו, כשהחומר עדיין טרי לגמרי. שאריות חומר ניתן לנקות עם מטלית מהולה בטינר או טרפנטין, בעוד החומר טרי.

השיטה הפשוטה ביותר היא לחתוך את פיית אקדח הסיליקון כך שיווצר חור קטן בלבד אשר יאפשר הוצאת מסטיק / סיליקון בכמות מדוייקת ככל האפשר, כלומר ברוחב קטן, כך שלא ישארו עודפים רבים.

שיטה שניה היא באמצעות הדבקת נייר דבק בצידי האזור. לאחר החלקת החומר עם האצבע מסירים את הנייר (כשהחומר טרי לגמרי) ומתקנים במקומות הנחוצים.

המלצה כללית: השתמשי במעט חומר. כל הבעיות מתרחשות כאשר הקוטר של פיית האקדח הנו גדול / רחב מדי. 

בהצלחה,

גבי

הבית נבנה  במקור ,כדו ,חד קומתי וצמוד קרקע.מאז שהשכנים בנו קומה נוספת,

אנו סובלים מצבע מתקלף בתקרה בחלק הקרוב לקיר המשותף,הסיד(פוליסיד)נושר

חתיכות חתיכות,קילפנו את כל הטיח  מרחנו מרק פולימרי,ושוב צבענו,כך כל שנתיים בערך ,וכבר הבנו שזה לא הפתרון.ולשם-כך נחוץ לדעת מה הבעיה.(?)....

השכנים מצידם טוענים שהם לא שוטפים הרצפה במיים.אלא רק בשואב ומטלית.

כך שהחול מתחת לריצוף אינו נרטב ולא אמור לחלחל דרך הקיר אלינו.על הגג בקטע של הקיר המשותף,קיימת רולקה מבטון,(מה שמצביעה על כך שהיתה התיחסות כל שהי לאטום ע``י הקבלן.)-מה הבעיה? ןמה הפתרון-?            תודה גדולה

                                                                                           מרים פלג. 

שלום מרים,

למתן מענה מדוייק יש לבדוק את הכל בשטח עצמו.

תיתכן חדירת רטיבות בתפר שבין שני המבנים ויש לבדוק זאת תחילה משום שבדרך כלל התפר הנו הגורם לחדירת רטיבות מסוג זה. לא לגמרי מובן ההסבר שלך לגבי הגג שבקירבת האזור. נשמח לעזור הלאה אם תצרפי תמונות של האזור מבחוץ אך אין מנוס מבדיקה בשטח.

בברכה,

גבי

שלום,

לביתי הבנוי מפנלית הוסף ממ"ד חיצוני. בחודשים האחרונים נוצר סדק מתרחב לכל אורך מסגרת התפר בין המבנים כולל ברצפה. האם יש לכם הצעות למניעת התזוזה של הממ"ד מהמבנה וכיצד ניתן לאטום את הרווח?

בתודה מראש,

אמיר

שלום אמיר,

לצערי אין סיכוי למנוע את תזוזתו של אותו ממד.   מלכתחילה היה על המתכנן לקחת בחשבון שיווצר סדק בין שני המבנים ולהתקין תפרי התפשטות כנדרש. מדובר בכשל שכיח (ומיותר).

חסרים נתונים בשאלתך לגבי רוחב הסדק בצדדים (בין הקירות) ובין גגות המבנים. אם תצרף תמונה של החיבורים הללו נוכל לסייע יותר.  יתכן שניתן לאטום את התפרים עם מסטיק וכיסוי פח / נחושת. במקרה של תפר רחב ניתן להדביק רצועת PVC או "הייפלון" לאטימה נוספת וגמישה יותר.

לגבי הרצפה- קיימים תפרי התפשטות מכנים יעודיים שניתן להתקין אותם תחת הריצוף.לאחר ההתקנה יראה פס אלומיניום או "גומי" מיושר לרוחב הרצפה. אם התפר קטן / צר ניתן גם להעלימו עוד יותר. אך הטוב ביותר יהיה כמובן לבדוק את הכל בשטח.  ראה לדוגמא  קישור אל Sika Joint 500 או אל Sika Joint 100.

בברכה,

גבי

גבי שלום ,

תודה רבה על תגובתך המהירה, רוחב הסדק הינו כ 100 מ"מ אך כיוון שנעשה ניסיון בעבר לאטום אותו עם מסטיק אפור, יכול להיות שהוא רחב יותר. כמו כן, קיים חיפוי של גבס על הפנלית ובגג כך שקשה לראות את מימדי הסדק האמיתיים בין גג הרעפים לגג הממ"ד.

האם חגורת בטון חובקת סביב שני המבנים תקטין את תזוזת הממ"ד?

שלום אמיר,

במקרים של סדק בין מבנים אין טעם בנסיונות חיזוק משום ששני המבנים עומדים על יסוד שונה. כמו כן צפויה תזוזה תרמית בינהם עקב הפרשי חום / קור, יום/ לילה, חורף / קיץ.

מקובל להתמודד עם מצבים שכאלו באמצעות תפרי התפשטות יעודיים ו/או באמצעות הסתרת הסדק משום שיש לקחת בחשבון שהעסק תמיד יזוז, מעט או הרבה.

ברצפה המצב אינו נראה כה חמור וכנראה שאפשר להשתמש בפרופיל ניתוק / הרפייה. ראה דוגמאות של פרופילי ניתוק / תפרי הרפייה - בקישור המצורף.

בקירות הפנימיים ובתקרה אפשר לבצע פתרון יצירתי כגון הדבקת פסי גבס כאשר את הגבס מדביקים רק בצד אחד של הסדק ו/או מדביקים אותו בחומר גמיש (מסטיק).

יתכן שניתן גם שם להתקין תפר יעודי לקירות, מאחורי שכבת הטיח / הגבס. אך יש להסיר את הטיח / הגבס ממקומו על מנת לראות אם הסדק שנפתח בתשתית הנו בקו ישר ואחיד לגמרי. אם הסדק פתלתל הטוב ביותר יהיה לכסות אותו עם לוח גבס או רצועת גבס.

בברכה ושב"ש,

גבי

כמה שאלות:

1. איך זה שלרוב לא אוטמים רצפה של בית, ובכל זאת לרוב אין בעיות. ואילו במרתף לרוב עושים את זה

2. בנינו מרתף קטן מהבית, כך שיש קירות של המרתף שחלקן החיצוני נמצא מתחת לרצפת הבית. איך אוטמים את החלק העליון של קיר המרתף שמתחבר לרצפת הבית?

3. יש לנו קטע קטן בבית שהוא כחצי מטר מתחת לפני האדמה, האם גם אותו נדרש לאטום כמו מרתף?

תודה

רן

שלום רן,

להלן מספר תשובות.

1.  כל חלקי המבנה התת קרקעיים חייבים להיות אטומים מצידם החיצוני, בין אם מדובר על מרתף ובין אם מדובר על חלק בלבד מבית שנמצא תחת פני הקרקע. הכללים זהים.

ישנם בתי קרקע רבים בהם יציקת הבטון של רצפת הבית אינה באה במגע ישיר עם האדמה. במקרים אלו לא אוטמים מתחת ליציקה מכיוון שממילא לא יהיה קיים מגע בינה לבין הקרקע.  בבניה מסוג זה אלו אוטמים רק את היסודות שתומכים ביציקה ומבצעים איטום בקירות החיצוניים התת קרקעיים הנושקים לאדמת הגינון.  (המתבונן מהצד אכן עלול לסבור בטעות שכל רצפת הבית "יושבת" על האדמה, אך לא כך הוא).

2.  את קירותיו של אותו מרתף הייתם אמורים לאטום מבחוץ. אם ישנו רווח בין קצה הקיר לבין הבית הקיים (הישן) ניתן לאטום אותו מבחוץ עם יריעה ביטומניות למשל, אך יש לבדוק בשטח מהו בדיוק המצב ואם ישנה כלל גישה לצורך בצוע העבודה. אם תצרף תמונה או הסבר נוסף- נשמח לעזור.

3.  יש כמובן לאטום גם את אותה תוספת בניה קטנה שהזכרת.

בהצלחה,

גבי

תודה על התשובה

לגבי 1: אם מדובר בקרקע תופחת שבונים על קלקרים האם גם שם נדרש איטום מתחת לרצפת המבנה?

לגבי 2: מדובר בבית בבניה, המרתף כבר בנוי ורצפת המרתף והבית אינם בנויים עדיין. המרתף קטן מהבית, כך שיש קירות למרתף שהחלק החיצוני שלהם אמור להיות מתחת לרצפת הבית שכאמור עוד לא נבנתה. עשינו איטום לקיר המרתף, וכבר מילינו. השאלה היא איך אוטמים את את הקצה העליון של קיר המרתף שאמור להתחבר לרצפה של המבנה, כך שהרצפה בולטת.

לגבי 3: השאלה אם קטע בניה קטן, שהוא חצי מטר מתחת לאדמה ונבנה מעל קלקר, האם אותו גם נדרש לאטום כמו מרתף. כלומר עם יריעות למטה ואיטום בצדדים.

תודה

רן 

שלום רן,

1.  כאשר רצפת הבית נמצאת מתחת למפלס האדמה יש לאטום אותה, כפי שמבצעים בעת איטום מקלטים, מרתפים וכדומה. 

כפי שציינתי בתקשורת הקודמת, יש לאטום את היסודות על מנת למנוע עלייה קפילארית של רטיבות מהיסודות אל תוך יציקת הרצפה.

2.  לא הבנתי כיצד יתכן שקירות המרתף בנויים והרצפה שלו עדיין לא. (אני מניח שמדובר בטעות כתיב). 

יש לראות את המצב בשטח על מנת לתת מענה מדוייק.  באופן כללי - אם יציקת הרצפה של הבית תהיה מתחת למפלס הקרקע ממילא יהיה צורך לבצע איטום ביריעות גם מתחתיה ולחבר את היריעות לאיטום של קיר המרתף.  אם כל אזור החיבור ימצא במגע ישיר עם האדמה יהיה גם צורך להשתמש בעצר מים כימי להפסקות יציקה, בחיבור בין היציקות של הקיר והרצפה. אך עליך לקבל מפרט מסודר ולא ניתן לתת מענה וירטואלי מבלי לבדוק בשטח.  העקרון הוא שאם הרצפה והקיר נמצאים תחת האדמה- יש לוודא שהם אטומים ושישנו רצף בשכבת האיטום במקום החיבור בינהם.

אם הרצפה תהיה מעל מפלס האדמה או אם אזור החיבור בינה לבין הקיר לא יבוא במגע ישיר עם הקרקע- אפשר לוותר על האיטום. הכלל הפשוט הוא שכל חלקי הבית שבאים במגע עם האדמה- חייבים להאטם.

3.  גם קטע בניה קטן, בהנחה שנמצא בעומק הקרקע- מחייב איטום לפני היציקה של אותה רצפה.    לעיתים ניתן להמנע מכך אם תוואי השטח משופעים למשל ומאפשרים ניקוז, אך יש לבדוק זאת בשטח והיה עליך לקבל מפרט לכך ממתכנן הבית.

בהצלחה בבניה,

גבי