שלום גרגורי,

צודק הקבלן : אין צורך ביריעות ביטומניות.

יריעות ביטומניות באופן כללי אינן מומלצות ליישום על גבי קירות אנכיים, במיוחד כאשר צפויה לבוא מעליהן שכבת טיח.  החומרים הצימנטים (סיקה טופ 107 או אחרים) טובים יותר כאשר אמורה לבוא מעליהם שכבת טיח, אם כי אפשר גם להשתמש בחומרים ביטומנים משחתיים, בשלוש שכבות.

ראה מאמר בנושא הצמדת טיח ותערובות צימנטיות אל חומרי איטום ומאמר נוסף בנושא על איטום בתים צמודי קרקע- מרפסות, שבילים מפתנים.

מכיוון שמדובר על קירות בעלי ציפוי שליכט מומלץ לסמן את אזור החיתוך באמצעות נייר דבק ויריעת ניילון מעל האזור.. בצורה שכזו תוכל לקבל קו מיושר בתחתית הבית והאבק מעבודות החיתוך והאיטום לא יפגע בשליכט שמעל.  לאחר סיום עבודות האיטום והטיח תוכל לבצע שליכט חדש בחלק התחתון כך שהאזור התחתון יראה נקי ומסודר אף על פי שהגוון שלו יהיה שונה מזה של שאר הקירות.

בהצלחה,

גבי

תודה רבה

דן

שלום רב,

לפני מספר שנים בנינו בית,כאשר גודל הבית החדש היווה את רוב הבניה עם חיבור לבית ישן שמהווה עשרה אחוז מהבית.לאחר שנה בערך החלו להופיע סדקים מבפנים ובתוך המבנה.כעיקרון ישנם שני סוגים של סדקים,סדקים שמופעים בתוך המבנה בלבד וסדקים שמופעים בתוך המבנה ומחוצה לו כך שניתן לראות בבירור את אותו סדק מבפנים ומבחוץ.

קראתי את המאמרים שיש באתר והם טובים,אך דבר איננו ברור לי באיזה חומרים ניתן להשתמש לסדקים מבפנים?והאם תוכל להמליץ על חומרים ספציפיים?בבקשה

תודה על העבודה הנפלא שאתם עושים באתר זה

בכבוד רב,

דן 

שלום דן,

בעקרון יש לבדוק את הסדקים בשטח על מנת לקבוע מה יש לבצע וכאשר קיימת בעיה של סדקים קונסטרוקטיבים רצוי להיוועץ עם מהנדס שלד (קונסטרוקטור).

לא ציינת בשאלתך אם אותם סדקים "עוברים" נמצאים בחיבור בין הבית הישן לחדש. בחיבורים בין בית ישן לחדש ש"יושב" על יסוד נפרד, נחוץ בד"כ לבצע מלכתחילה תפר התפשטות על מנת למנוע סדיקה אקראית ו"מפותלת" מאוחר יותר, בחיבור בין הבתים.   אם הדבר לא בוצע ונפתח שם סדק עובר רחב ומפותל יתכן שלא ניתן לטפל בו בצד הפנימי ובמקרה שכזה פשוט מכסים אותו עם לוח גבס או כיסוי דקורטיבי אחר. 

תיקון סדקים פנימיים:

יש לבדוק אם מדובר בסדקים בשכבת הטיח או בקיר עצמו. סדקים דקיקים בטיח ניתן לתקן עם מרק גמיש בלבד.

בסדקים נימיים רחבים יותר מומלץ לטפל באמצעות הסרת שכבת הטיח מצידי הסדק. לאחר מכן יש לבצע מעליהם חבישה עם רצועת רשת אינטרגלס. הדבקת הרשת מתבצעת באמצעות תערובת של מלט+חול (2:1) ודבק לטקס SBR בשעור 30-50 אחוז מכמות המים של התערובת.  מעל החבישה מבצעים אחר כך את שכבת הטיח הפנימית.    בנוסף ניתן לאטום את הסדק בעומק, לפני החבישה, עם מסטיק פוליאוריטני, אך איטום נגד חדירת מים יש לבצע כמובן מהצד החיצוני.

בהצלחה,

גבי

הי,

אתחיל מכך שעשיתי טעות ונתתי לקבלן הגמר שלי את עבודת האיטום ושלא למדתי לפני העבודה את פרטיה...

בכל אופן המצב הוא כזה:

בגג:

בוצע איטום של יריעה אחת 5 מ"מ על גבי בטקל. אני לא הייתי בשלב הבטקל ואני חושב שמתחתיו לא שמו שכבת בידוד (קלקר)

בבדיקת ההצפה התגלו כמה כשלים שיתוקנו.

בנושא הגג יש לי כמה שאלות:

1. האם כדאי לדרוש קידוח בבטקל להוכחת המצאות שכבת בידוד? או שלחלופין מספיק לי לדרוש שכבת איטום של יריעה נוספת (לא יודע אם זה מהווה תחליף בכלל)

2. האם נפוץ שמתגלות חדירות של מים בבדיקת הצפה?

לגבי המרפסות:

הקבלן שם בטקל (כנראה יותר מידי) ובגלל שהמרפסת צריכה מרוצפת הקבלן טוען שכמעט ואין לו מקום לעשות רולקות ולכן עשה אותן קטנות מאוד.

1. האם יש צורך לדרוש את פירוק הבטקל?

2. האם 2 יריעות ורולקות עדינות יעשו את העבודה?

לגבי קו התפר ביני לבין השכן:

צמוד לבית שבניתי, קיים מבנה ישן עם גג רעפים

1. כיצד עליי לדאוג שלא יחדרו מים לשני הצדדים?

- האם לשים פח בתוך הטיח יספיק?

- האם דרוש לשים יריעות?

- מה הכי נכון במקרה זה?

שלום שלומי,

עבודות איטום מומלץ לתת לידי קבלני איטום בלבד ואין להשאירן בידי קבלני בניה, כפי שבעצמך ציינת.  מתאור השתלשלות הענינים מומלץ מאוד לקבל יעוץ בשטח.

לבקשתך, להלן מספר תשובות והסברים:

1.  ניתן לחצוב מעט באזור נמוך בגג (בו שכבת השיפועים אינה עבה) ולראות אם ישנם לוחות בידוד מתחת לשכבת הבטקל.

אם אין שכבת בידוד ובמיוחד אם הבית נמצא באזור בעל אקלים קר- הטוב  והנכון ביותר יהיה לפרק את הבטקל ולבצע הכל מחדש.    במקרה שהבית נמצא באזור אקלימי שאינו קר ניתן לשקול ביצוע של בידוד מעל שכבת האיטום, בשיטת "גג הפוך".  ראה מאמר על "בידוד גגות בשיטת גג הפוך".   אך קח זאת כאלטרנטיבה של "אין ברירה" אשר אינה מהווה פתרון חליפי תקני לבידוד מתחת לשכבת הבטקל.  בעקרון בידוד מסוג זה מצויין לעונת הקיץ אך פחות טוב לעונת החורף. בקש את עצתו של מתכנן המבנה בנושא זה.

2.  לשכבת איטום נוספת אין כל ערך בידודי.

3.  ציינת שהיו מספר נקודות עם נזילות ועובדה זו מעלה את החשד שעבודת האיטום עם היריעות בוצעה באופן חובבני / בלתי מקצועי, אך לא ניתן לדעת זאת מבלי לבדוק בשטח.   בדיקת איטום באמצעות הצפה נועדה לגלות ליקויי איטום כאשר ברוב המקרים הבדיקה עוברת כשורה. כאשר היא אינה עוברת כשורה מתגלה בד"כ ליקוי אחד בודד ולא כמה ליקויים.   לתיקון האיטום במצבים חמורים מומלץ לבצע שכבת יריעות נוספת מעל הקיימת ולא להסתפק בנסיונות ומריחות מהירות של חומרים אחרים (כפי שבוודאי יציעו לך לבצע). 

איטום מרפסות ושיפועים:

ניתן להסתפק ברולקות קטנות אך יש לבדוק בשטח דברים נוספים שאולי לא בוצעו כשורה ובמיוחד את שכבת הבטקל ואת הגובה שנותר למילוי ולריצוף. יש לבדוק אם התשתית הקיימת מתאימה לריצוף.

קו התפר:

אם תצרף תמונות מוכל להבין בדיוק במה מדובר, הן בחיבור עם הקירות והן בחיבור בין הגגות.

לסיכום:

מתאור המצב הקיים ומהשאלות שהצגת, ההמלצה החד המשמעית היא שחובה עליך לקבל יעוץ בשטח ממפקח בניה או יועץ איטום.  תוכל גם לפנות אלינו באמצעות המדור צור קשר ונשמח לעזור, אם תרצה בכך.    לא מומלץ לנסות ולחסוך משום שכפי שראית, התוצאות עלולות לעלות הרבה יותר ביוקר.

בהצלחה ושבוע טוב,

גבי

שלום,

האם מומלץ לאחר שהגג טוטא משאריות הסיד הישן

לשטוף אותו בצינור, על מנת להסיר את שכבת האבק שנותרה על הגג?

תודה

שלום יצחק,

בעקרון טוב לשטוף, פשוט משום ש "כמה שיותר נקי- יותר טוב".

אלא ששטיפת הגג תותיר אותו רטוב ובמקרה שקיימים סדקים בזפת המים גם יחדרו לעומקם.  מהבחינה המעשית לא ניתן לבצע זיפות כאשר השטח רטוב והשארת שרידי רטיבות בעומק סדקים גם כן אינה רצויה. כך שמקובל לבצע נקיון יסודי שמבוצע על-יבש.  במקומות שבהם ישנו סיד ישן מורחים ממילא שכבת יסוד מעל הסיד, שמנטרלת את האבק.

בברכה,

גבי