היי

עם מה עדיף לרצף את אריחי הפורצלן, עם צמנט לבן או שחור?

יש לי פורצלן איכותי שבטוח לא סופג

מה ההבדל בין צמנט לבן לשחור כשכבת הטיט ?

שלום פאדי,

לריצוף מסוג גרניט פורצלן אפשר להשתמש במלט שחור ללא חשש. נהוג לעבור למלט לבן כאשר מרצפים בחומר סופג, אבן, שיש וכדומה - וחוששים שמי הצימנט "יטפסו" לתוך הריצוף ויגרמו להכתמתו.   המלט הלבן חזק יותר מהשחור וגם יקר יותר.

בברכה,

גבי

שלום ידידים

רציתי לשאול האם ניתן לרצף פורצלן 60/60 על גבי שכבת חול מיוצב בעובי 2 ס"מ כאשר מתחתיה שכבת שומשום בעובי 7 ס"מ?

האם אין חשש שהחול יחדור עם הזמן לתוך שכבת השומשום (יחדור לחללים) ויגרום לנזקים בריצוף?

מאוד אודה לתשובתכם המקצועית

תשובתי הינה לא - לא תקני !!!

התקן מגדיר את השכבות בצורה מוחלטת או חול ( לא חייב להיות מיוצב אלא אם הנך מרצף חדרים רטובים ) או סומסום .

יתרה מזאת אינך יכול בשטח ליצור שכבת חול מיוצב אחידה בגובה של 2 ס"מ -

בהצלחה

אבי

תודה רבה לך,

אני עיינתי בתקנים, הם לא מציינים ריצוף על גבי סומסום, ראיתי דרישות אך ורק לחול...

מה יותר טוב, את האמת אני קצת חושש מהסומסום, אבל כמובן הוא יותר זול בהרבה

כשאומרים שסומסום חייב להיות שתוף ונקי למה מתכוונים? האם זה משמעותי?

שלום פאדי,

החול עדיף על פני השומשום מבחינת יציבותו ומבחינת כושר הבידוד האקוסטי שלו.  השימוש בשומשום החל רק משום המחסור בחול במחצבות. אך אין כל מניעה משימוש בשומשום.   יש להשתמש בשומשום שטוף ונקי ושאינו מעורבב עם "אבק / חול שומשום".

בהצלחה,

גבי

שלום ברי,

יש להמתין לפחות 24 שעות לפני שדורכים על הריצוף. את הרובה מבצעים 48 לאחר הריצוף ואפשר גם לדחות זאת למועד מאוחר יותר על מנת למנוע ממנה מלהתלכלך.

בהצלחה,

גבי

שלום

יש לי יחידת דיור השקועה מתחת לאדמה כמין מרתף גדול. 100 מטר. מידי חורף יש רטיבות בקירות ולעיתים מים חודרים לתוך היחידה. כמו כן בכל ימות השנה כ 40 ס"מ מהריצפה יש קילוף של הצבע. בארון מטבח יש ריח של עובש המקשה על איחסון סירים בארון.

אשמח מאוד למתן עזרה ולסיוע מקצועי.\תודה יורם

שלום יורם,

הבעיות שתארת יחייבו כנראה את ביצוען של עבודות איטום נרחבות למדי.

להלן הסבר כללי:

1.  רטיבויות במקומות גבוהים בקירות עדיף בד"כ לפתור באמצעות בצוע חפירה ואיטום על גבי הצד החיצוני של הקירות.   ניתן גם לאטום את הקירות מבפנים, ללא בצוע חפירה, אך ההעדפה העקרונית היא תמיד לאטום מבחוץ כאשר הדבר בר בצוע מבחינת הגישה, מבחינת עומק החפירה וכדומה.      

2.  עיקר הבעיה הנה הטיפול ברטיבות שנמצאת מתחת לריצוף ואשר גורמת לקילופי צבע ולהופעת רטיבויות בתחתית הקירות, בכל ימות השנה.  תופעה זו מעידה על כך שקיימת חדירת מים אל רצפת המרתף והיא תחייב כמעט בוודאות את ביצועו של איטום פנימי.   איטום פנימי שכזה (המכונה גם איטום "שלילי") יצריך את הסרת הריצוף כולו ואת הסרת שכבות הטיח מתחתית הקירות.

יתכן שיהיה גם צורך בבצוע עבודות לשיפור הניקוז העילי ו/או התת-קרקעי. אך בעקרון רק עבור בצוע איטום מבפנים אפשר לספק תעודת אחריות מלאה לפתרון הרטיבויות שמתחת לרצפה.

למרות האמור לעיל, יתכן שאפשר יהיה לגשת ולפתור את הבעיה בשלבים, על מנת לנסות ולהוזיל את העלויות. יש לבדוק זאת כמובן בשטח עצמו.

ראה מפרט כללי במאמר על איטום מרתף מבפנים. כמו כן ראה תמונות בקישור אל איטום קומות מרתף מבפנים- קומות מגורים.

אם משהו לא מובן- נשמח כמובן לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

גבי שבוע טוב,

בהמשך להמלצתך אנו שמים דגש עם איטום חדר רטוב.

בוצע איטום לחדר עצמו אך כשפורק ריצוף בדירה עקב רטיבות, הורידו גם חלקים מסף ההפרדה. רציתי לדעת איך נכון לבנות סף הפרדה בכניסה לחדר רטוב. יש מפרט?

תודה

שלום ברי,

מבלי להתייחס למצב הנוכחי הקיים בשטח, השלבים הכלליים הם כלהלן:

1.  יוצקים חגורת בטון שבתוכה שני ברזלי-בנין (8 מ"מ) אשר חודרים מעט גם אל הקירות בצידי הפתח.   

את החגורה יוצקים כמובן מבטון ובתוספת דבק לטקס SBR. רצוי לצקת אותה מעל גבי שכבת קישור צימנטית ("פריימר צימנטי") אם כי יתכן ששלב זה אינו רלוונטי למצב הקיים אצלך.  (ראה הסבר במאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה- יסודות איטום / שיקום מבנים).

יוצקים את החגורה עד לגובה של כ 2-3 ס"מ מתחת לתחתית האריחים.

2.  כשאוטמים את רצפת החדר הרטוב מטפסים עם חומר האיטום גם על החגורה.

3.  אוטמים גם את הרווח שנוצר בין תחתית האריחים לבין קצה חגורת הבטון. ניתן לאטום עם מסטיק ביטומני למשל או עם מסטיק פוליאוריטני. יש להבטיח שקיים שם איטום מלא ממש עד לאריח, כך שגם במקרה של הצפה והיווצרות "בריכת מים" מתחת לריצוף של החדר הרטוב, המים לא יוכלו בשום אופן לעבור אל מתחת לריצוף של החדר הסמוך / המסדרון.

בהצלחה,

גבי

בוקר טוב ברי,

החגורה שבתמונה היא  אכן סף ההפרדה.

אלא שלא ניתן לראות את שכבת האיטום של חדר הרחצה מכיוון שהיא מכוסה בריצוף.   גם התמונה אינה כה ברורה. יש לבדוק מקרוב ולראות אם שכבת האיטום הביטומנית של רצפת חדר הרחצה מטפסת ומגיעה עד לקצה החגורה.

אם לא ניתן לראות- עדיף לפרק מרצפת ולהסתכל.

אם ניתן לראות את שכבת האיטום מבצבצת שם, יש להניח שהאיטום תקין והשלמות עם מסטיק ביטומני כלשהו יכולות להספיק.

בהצלחה,

גבי