שלום ששון,

אין כל צורך בבצוע טיח. תוכל לבצע שפריץ צימנטי עם שכבת קישור מתאימה מעל הצימנט בורד.

שפריץ לבן ניתן להכין באמצעות ערבוב חול מחצבה עם מלט לבן (ומעט דבק לטקס SBR).  לחילופין תוכל פשוט לרכוש תערובת שפריץ מוכנה, כגון "שפריץ 420" של חברת מיסטר פיקס.

במקרה של שימוש עם "שפריץ 420" יש למרוח תחילה שכבת קישור מסוג "פריימר 113" וליישם מעליה את השפריץ כאשר החומר עדיין טרי.

במקרה של שימוש בחול מחצבה ומלט לבן ניתן לבצע שכבת קישור עם דבק לטקס SBR , וליישם מעליו את השפריץ כאשר הדבק עדיין טרי / לח.   אפשרות נוספת : מערבבים מלט (לבן)  נקי עם 50 אחוז מים ו 50 אחוז דבק לטקס SBR. מורחים את התערובת הדלילה באמצעות מברשת וממתינים לייבוש. למחרת- מתיחזים את השפריץ כאשר יש להקפיד ולהשתמש בדבק לטקס SBR גם בתערובת של השפריץ.

שים לב שאין כל סיכוי שתצליח לטשטש את ההבדלים בין השפריץ הישן לחדש. הן הגוון ןהן הטקסטורה של השפריץ החדש יהיו שונים לגמרי מהישן.  

בנוסף קיימת בעית סדיקה בהיקף, בחיבור בין הצימנט בורד לבין הקיר הקיים. על מנת להפחית מסיכויי הסדיקה יש לעגן היטב את הצימנט בורד אל הקיר ולבצע מריחה צימנטית שבתוכה מוטבעת רצועה של רשת אינטרגלס. 

בברכה,

גבי

שלום אבירן,

שתי השיטות טובות בתנאי שמיישמים אותן כראוי. יריעות ניקוז ("תבנית ביצים") עדיפה מבחינת ניקוז מי הגשמים והזרמתן כלפי מטה, בד"כ אל צינור ניקוז שרשורי.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי,

במקור, לא תכנן האדריכל צינור שרשורי עם המהנדס ואני התעקשתי עליו. המגרש הוא סלעי. כעת אומר לי גם המפקח, כי צינור שרשורי הוא מיותר וכי אם אמלא את כל השטח סביב המרתף בחצץ, המים יחלחלו דרכו בשיפוע למקום הנמוך ביותר ללא צורך בצינור שרשורי. יש לי תעלה חפורה בגובה היסוד אותה אני יכולה למלא בחצץ עד לגובה האדמה. מה דעתך? האם להתעקש על צינור שרשורי או לוותר בגלל כאב הראש המיותר ליצור לו שיפועים , ההוצאה המיותרת וכו`...

תודה, דפנה.

שלום דפנה,

את התכנון אמורים לבצע המתכנן והמהנדס בשטח כך שעליך להפנות אליהם את השאלה.

בעקרון, קרקע סלעית אכן יכולה לגרום לבעיות כאשר אין למים לאן להתנקז (שיפוע) או לאן לחלחל ובמיוחד כאשר מים נפלטים מהסלע עצמו, לעיתים למשך תקופות ארוכות.   יש לבחון מהו המצב בשטח עצמו בהתאם לתנאי הקרקע ועומק החפירה. במקרה של ספק מומלץ כמובן להחמיר ולבצע שיפועים וצינור ניקוז שרשורי. אך את ההחלטה הסופית עליך לקבל מהמהנדס.  

בברכה,

גבי

שלום רב,

בחורפים האחרונים סבלנו מהתנפחות טיח בסלון מעל הפנלים. זהו קיר חיצוני מערבי הגובל באדמת הגינה. בקיר זה לא נעשה מעולם שום איטום משום סוג.

לאחרונה פעלנו לתיקון המצב בדרך זו:

אורך הקיר המטופל כ15 מטר רץ. חפרנו לאורך הקיר עד לעומק של כ 70 ס"מ (תחתית היציקה), פירקנו עם קונגו את כל הטיח מעומק תחתית החפירה ועד גובה של 50 ס"מ מעל גובה הרצפה. ביצענו שכבת הרבצה, 2 שכבות של סיקה טופ 107, מעל שכבת הרבצה נוספת, שכבת טיח שחור ושליכט צבעוני. כל זה כבר נעשה.

ולשאלותיי:

1. האם יש צורך אמיתי להניח קלקר בסמוך לקיר (אם כן, באיזה עובי הקלקר? והאם רק מניחים אותו צמוד לקיר או שיש צורך להדביק?)

2.בנוגע לצינור השרשורי: האם בכלל יש צורך? אם כן, האם יש צורך להניח חצץ, מעליו צינור שרשורי ומעליו עוד שכבת חצץ? האם זוהי המלצה רק למהדרין או שזה ממש נדרש? - אם נדרש ואתם ממליצים לא לוותר, האם תוכלו להפנות אותי למפרט מתאים? בגדול ממה שהבנתי מקריאה בפורום זה שיש צורך לפזר חצץ בגודל 5-7 בגובה של כ 20 ס"מ ומעליו להניח את הצינור השרשורי בסמוך לקיר (בשיפוע? איזה?) ומעליו עוד כ 20 ס"מ חצץ. באיזה עומק להניח את הצינור השרשורי? (כאמור החפירה בעומק 70 ס"מ). ולבסוף, אם הצינור השרשורי מתחיל בגובה מסוים ויש שיפוע זה אומר שהוא מעמיק יותר ויותר - אז מה עושים בסוף? מתרחקים עם הצינור מהקיר לכיוון החומה? האם צריך לחפור בור ולמלא עם חצץ?

האם אני בכלל בכיוון או שאין לי מושג מה אני צריך לעשות???

תודה רבה מראש,

אבי

שלום אבי,

אתה בהחלט "בכיוון" והדברים שביצעתם טובים.

לשאלותיך:

1.  קלקר נחוץ לשם הגנה על שכבת האיטום מפני פגיעה מכנית (אבנים מאדמת הקרקע).  רצוי להדביק אותו למקומו עם דבק קלקר או משחת איטום ביטומנית, אך ניתן גם להצמידו לקיר ולדאוג שלא יחדרו אבנים בינו לבין הקיר. הקלקר גם מסייע לבידוד התרמי של הקיר.

1.  צינור ניקוז שרשורי משמש רק לצורך ניקוז מי תהום מהמקומות בהם המים "עומדים" ואינם יכולים לחלחל.  הצינור מנתב את עודפי המים במקום בו הוא טמון ומוביל אותם בשפוע, הרחק מהמבנה, או אל עבר בור ניקוז. 

את בור הניקוז מבצעים בקידוח או בחפירה עד שמגיעים אל קרקע חולית (מחלחלת). במקומות בהם אין קרקע חולית ניתן גם להתקין משאבה בתוך הבור.

כאשר אין בעיית ניקוז של מי הגשמים או כאשר הבית עצמו יושב על קרקע חולית מחלחלת אין צורך בסילוק המים באמצעות צינור שרשורי וניתן גם למלא חצץ בחפירה שבסמוך לקיר ולעטוף אותו בבד גאוטכני.

בהצלחה,

גבי

גבי שלום,

ראשית תרשה לי להחמיא על העבודה המדהימה שאתה עושה כאן! הפורום והמאמרים הינם מקור מדהים של ידע, ותשובותיך המפורטות פעם אחר פעם בסבלנות פשוט מדהימות.

הבהרה ושאלה:

אנו גרים בגן יבנה והאדמה הינה אדמה חקלאית כבדה אך אין באזור שום בעיה של ניקוז מי הגשמים. למעשה לא ראיתי לעולם אפילו שלולית קטנה גם בגשמים כבדים אף על פי שגם מרזב מהגג יוצא לאזור זה.

ברור שאיני רוצה להוציא כספים נוספים אם אין צורך אמיתי.

אין אפשרות להכניס לאזור כלי כבד לחפירת בור ניקוז ולמיטב זכרוני אדמה חולית קיימת בעומק של כ 8-9 מטרים עומק.

האם לדעתך המקצועית, לאור הנתונים מעלה ניתן להסתפק בקלקר כהגנה מכנית אחרונה ואז למלא את החפירה עם אדמה (ובא לציון גואל?)  או שאתה ממליץ כן להשקיע בצינור שרשורי וחצץ (או רק חצץ?).

תודה,

אבי

שלום אבי,

תודה על המחמאות לאתר !

אנא קבל את התנצלותי על העיכוב בתשובה, עקב חופשת החג, חול המועד סוכות / שליט, וכולי.

לענין כיסוי החפירה- השיקול / הסיכון הוא כמובן שלך. תוכל לקחת סיכון מחושב ולהסתפק בלוחות הקלקר.  מילוי החפירה בחצץ עטוף בבד גאוטכני גם כן יוכל לעזור לשיפור חילחול המים אל עומק הקרקע. בנוסף יש לבצע שיפוע באדמת הגינון על מנת למנוע היקוות מים בסמוך לקירות.

בהצלחה,

גבי

שלום מירי,

תוכלי להשאיר את פרטיך באמצעות המדור צור קשר ונשמח לעזור או להפנות אותך לאיש מקצוע מתאים. אנא צייני בפנייתך את אזור המגורים.

כהערה- על פי חוק זכותך גם לתבוע את הקבלן / החברה שממנה רכשת את הדירה. תיקוני איטום שכאלה הם לעתים ענין פשוט אך ישנם מקרים בהם הבעיה יכולה להיות קשה יותר שאף תדרוש את פרוק או החלפת החלון עצמו. כך שכדאי מלכתחילה לתבוע את חברת הבניה.

בברכה,

גבי

שלום גבי, שכחתי לשאול.

אני צריכה לאטום גם את העמודים. העמודים יוצאים מפלטות שנוצקו בקרקע. העמודים אינם נמצאים המגע ישיר עם קירות הבית אלא מעליהם מרפסת שתחת רצפתה לאחר מילוי הקרקע ישאר שטח לא ממולא בגובה מטר ושבעים.

אינני יכולה להגיע עד לפלטה כדי לאטום גם אנכי וגם אופקי כיוון שהקבלן זרק סביב העמודים בטון שהתקשה ופסולת אחרת ואיני יכולה לאטום את כל היקף העמוד אלא 3/4 היקף . האם יספיק שאאטום היכן שאני יכולה או עליי לשבור את הבטון לפנות אותו ולאטום אנכית ואופקית? אני מדגישה שגם אם תהיה עלייה קפילרית לגובה 80 סנטימטר היא עדיין לא תגיע למרפסת שמעל העמודים שהם עמודים תוצכים. תודה ושבת שלום, דפנה 

שלום דפנה,

יש לאטום את החלק התת קרקעי של העמוד מכל צדדיו ולהגן עליו מפני חדירת רטיבות. 

מטבע הדברים אין טעם באיטום שלוש צלעות והשארת צלע רביעית בלתי אטומה. מלבד חשיבות ההגנה על העמוד עצמו יש גם לקחת בחשבון עלייה קפילארית של רטיבות אשר תטפס ותופיע בחלקי העמוד החשופים שיהיו מעל לפני הקרקע (מתחת למרפסת).  רטיבות שכזו בתורה תגרום לקילופי צבע וטיח בעמודים תחת המרפסת.

בהצלחה,

גבי

תודה רבה, רבה.

השאלה על העמודים הייתה כמעט רטורית. לגבי הרולקה, ראיתי גם שיש מוצר גרמני של רולקה טרפזית על סרט שמדביקים תוך חימום. נמכר על ידי מלגול. שמעת על המוצר? הרשתות מפחידות אותי מעט בשל יכולתן לחרוץ באיטום. הרעיון ליצור רולקה מהחומר מוצא חן בעיני אם לא ייצא יקר מידי. כל טוב ושנה קסומה, דפנה.

שלום דפנה,

אם מישוריות השטח מאפשרת זאת, אפשר בהחלט להשתמש עם רולקה ביטומנית (של "מלגול" או "`דבטק", למשל). אין כל בעיה להשתמש גם עם רצועת רשת אינטרגלס או במסטיק ביטומני סמיך מועשר בתערובת צימנטית.   יש לבחון בשטח מה עדיף לבצוע.

בהצלחה בבניה,

גבי

תודה רבה, גבי.

ושוב שאלה בקשר לעמודים. כאשר בקשתי מהקבלן לנקות את המלט שזרק ליד העמודים כדי שתהיה לי גישה הוא אמר שאין צורך לאטום את העמודים כיוון שאם היה צורך בכך הרי שהיו אוטמים את המיקרופיילים שבאים במגע עם האדמה את הפלטות וכו`... אני רוצה לציין שעל העמודים יהיו טיט ואבן, כך שלא ייראו קילופים. האם אכן חיוני לאטום את העמודים אם לאחר המפגש עם האדמה יש עוד 170 סנטימטרים חשופים. האם יכולה להיות עלייה קפילרית לגובה כזה? תודה מקרב לב, דפנה. כמו כן, שאלה בנושא איטם הגג. המפקח שלי אמר לי לשים פוליפאן ולא קלקר כי הפוליפאן אינו מתכלה והקלקר מתכלה. יש לציין שהבידוד הטרמי יהיה תחת הבטקל. אני יודעת כי הפוליפאן מבודד יותר וקשיח יותר אך גם יקר הרבה יותר. מה האמת באשר להתכלות החומרים או לאי התכלותם עם השנים. כמו כן, האם יש צורך בטרוסיל תחת הבידוד התרמי או שזה מיותר. תודה וחג שמח.

שלום דפנה,

את העמודים יש לאטום בכל מקרה, כפי שמבצעיםפ בכל בניה חדשה. אין קשר לסוגי החיפוי החיצוני ולכך שהמרפסת גבוהה יותר. העקרון הנו שכל חלקי המבנה התת קרקעיים חייבים להיות אטומים.

לענין לוחות הבידוד:  רנדופן עדיף כמובן על פני הקרקר ולהערכתי שווה את ההשקעה.  אך הקלקר אינו מתכלה כאשר הוא מכוסה עם שכבת השיפועים ומוגן מהשמש.  אין כל חובה ליישם טורוסיל מתחת ללוחות הבידוד וזה נתון לשיקולו של המתכנן.

בהצלחה,

גבי