שלום,

בבדיקה הנדסית לבית קרקע, שבנייתו (ע"י אדם פרטי בפיקוח) הסתיימה לפני ארבעה חודשים ועמד לא מאוכלס עד לחודש האחרון, המהנדס מצא כי קיימת לחות בתחתית הקיר (כולל בממ"ד) באזור הפנלים (בממ"ד קצת יותר גבוה אפילו).

אין סימני רטיבות על הקירות.

רציתי לדעת מה יכולה להיות הסיבה ללחות?

בזמן שהבית היה סגור במשך 4 חודשים, הייתה נזילה מהדוד, באזור הקרוב שהמהנדס הצביע על הלחות, האם זו יכולה להיות הסיבה?

האם בבית (באזור השפלה) שעומד סגור ולא מאוורר במשך כמה חודשים יכולה להתפתח לחות בגלל הבדלי טמפ` גדולות בין יום ללילה?

האם יתכן שבגלל איטום לקוי, הלחות היא תוצאה של גשמי החורף (אנחנו עכשיו ביולי)?

תודה, אלון.

שלום אלון,

לחות בתחתית קירות, מעל אזור הפנלים, מעידה בד"כ על קיום רטיבות מתחת לשכבת הריצוף.    לחות שנמצאת מתחת לריצוף יכולה להגרם כתוצאה ממספר דברים:

א.  נזילה מאותו דוד שהזכרת.

ב.  שימוש במצע חול רטוב או לח מידי בעת הבניה (במיוחד כשהיא מתבצעת בחורף).

ג.  נזילה מצנרת מים או דלוחין הנמצאת מתחת לריצוף של חדרים רטובים.

ד.  חדירת רטיבות מן החוץ דרך קירות חוץ או דרך מפתני כניסה, מרפסות, משטחים מרוצפים חשופים- וכדומה.

ראשית יש לבדוק בשטח היכן קיימת רוב הרטיבות. אם היא קיימת למשל ליד מרפסת, או ליד חדר האמבטיה- החשש הוא ששם המקור לבעיה.  במקרה שבו רוב הלחות נמצאת בתחתיתן של קירות המעטפת, החשש הוא מבעיות איטום בקירות החיצוניים (או במרפסות סמוכות למשל).  

בכל מקרה של אי ודאות כדאי פשוט לפתוח מספר מרצפות במקומות נקודתיים על מנת לראות מהי כמות הרטיבות שנמצאת מתחת לאריחים.

בענין העיבוי וההזעה: התופעה מעידה על חוסר בידוד תרמי אך היא גם יכולה להעלם כליל לאחר שהבית יאוכלס ויאוורר בקביעות. בעיות הזעה ועיבוי נפוצות יותר בחדרי ממ"ד מאשר בשאר חלקי הבית, מכיוון שהממ"ד עשוי מיציקות בטון שמתקררות יותר מקירות בלוקים. (יש לבדוק אם בוצע בידוד תרמי בקירות החיצוניים של הממ"ד).

לשאלתך: בית סגור אכן יכול כאמור לפתח עובש והזעות ואלו מתגברות כאשר קיימת רטיבות בפנים הבית הגורמת לעליה באחוזי הלחות שבאויר.  

בברכה,

גבי

המקרה: קיר שהיה קיים מתחת לפני הכביש (שנים רבות... משנת 99 לערך) בצמוד לקיר הוגבהה האדמה והוקמה גינה. כיום אתרנו רטיבות בקיר זה בגובה ההגבה...
האם היתה חובת בידוד לפני ההגבהה והקמת הגינה? במידה וכן, כיצד נוכל להשיג אסמכתא שכזו... ועל מי חלה האחריות לכך?
אודה על תשובתכם
יסמין

שלום יסמין,

קיימת חובה עקרונית לאטום את כל חלקי המבנה הנמצאים מתחת לפני הקרקע. כך שהיה על המבצע לאטום את הקיר היטב לפני המילוי באדמה.  כמו כן היה עליו לטפל בנושא הניקוז על מנת למנוע ממי הגשמים מלהצטבר בצמוד אל הקיר.

האחריות לאי הבצוע נופלת כמובן על מי שהיה אמור לבצע... אך בנושא המשפטי עליך לפנות לעו"ד מתאים.

לאיטום קירות תת קרקעיים ראי גם מאמר על איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע.

יש כמובן לבדוק בשטח מה בדיוק יש לבצע מבחינת האיטום והניקוז.

בברכה ושב"ש,

גבי

שלם עזי,

סיד משמש רק להלבנת גגות עם זיפות. אין להשתמש בו לצורך הלבנת יריעות איטום ביטומניות.

יריעות ביטומניות אפשר לצבוע עם צבעים אקריליים המיועדים לשימוש חיצוני ואפשר גם לצפות ולהלבין אותן עם חומרי אטימה אקרילים או פוליאוריטנים משחתיים.

ראה מאמר על סיוד או הלבנת גגות.

בברכה,

גבי

שלום גבי

בעונת הגשמים הופיע כתם רטיבות בתקרה באמבטיה. כיום כל שנותר ממנו זה פס לבן, נראה כמו סיד-מלח. הקיר החיצוני הוא קיר בו פוגע הגשם (צפ` מע`). בתמונה שצרפתי נראה מבחוץ הקיר והאיזור בו הופיע הכתם בתקרה מוקף באדום. למעשה גובה התקרה הוא בערך בקו שמעל האבן השניה מעל החלון.

האם ניתן לבצע בדיקה באמצעות השפרצה מצינור מים על האבן והמישקים (לא על החלון) כדי לראות אם תהיה רטיבות. זאת כדי להמנע מהמתנה מיותרת לעונת החורף. האם בדיקה כזו איננה מעבר למה שגשם (ואף בסערה) עושה.

אגב, מעל החדר - יש אמבטיה של השכנים.

שלום יעקב,

ניתן כדבריך לבצע בדיקת "המטרה".

הבדיקה מתבצעת ע"י צינור מתכת שמונח בצורה אפקית מעל האזור הבעייתי, כאשר לאורכו של הצינור ישנם חרירים ליציאת המים. בדיקה זו שווה פחות או יותר למצב שבו ניגר גשם על הקיר, אך גשמים בליווי רוחות חזקות יכולים לגרום למצבים קיצוניים יותר ולזויות חדירה אחרות.  על כל פנים, בדיקת המטרה שכזו היא הבדיקה התיקנית שמבצעים בעת בדיקות איטום של קירות חוץ בבתים חדשים.

כהערת אגב- עדיף להערכתי להשקיע את הכספים בבצוע איטום של כל האזור הנ"ל וגם של חלקי הקיר שמעליו, ולא להשקיע כספים בבדיקת ההמטרה. האיטום צריך להתבצע באמצעות חבלי גלישה (סנפלינג) על מנת שתהיה גישה נוחה לסגירת סדקים ומירווחים שלא ניתן לראותם מזוית ראיה נמוכה או גבוהה מדי. ראה גם מאמר על איטום קיר עם חומר איטום שקוף.

בברכה,

גבי

כיצד נכון לאטום סדקים בקוחלה, האם יש אפשרות לאטום מבלי להסיר הישן.

איזור שבהם סיליקון לאטום עם איזה סוג של סיליקון.

אני לא יודע אם ניקח קבלן ובכל מקרה אני לא סומך עליהם ורצוי לדעת מה החומר האידאלי.

אני מתכוון לבצע הבדיקה בעצמי באמצעות התזה עם צינור גינה רגיל, האם גם זה קביל?

שלום יעקב,

מכיוון שסדקי=השערה שלצידי הכוחלה הנם מאוד זעירים, לא ניתן להחדיר לתוכם בקלות חומר צימנטי או כוחלה. עדיף להסיר את הכוחלה הישנה ולמלא חדשה בחומר כוחלה יעודי שאינו מתכווץ בעת הייבוש. אותוה התכווצות היא שגורמת לסדקי השערה רשר מופיעים בצידי הכוחלה, בינה לבין הדפנות.

תוכל לנסות להחדיר בכוח צימנט מהול בדבק לטקס SBR ובנוסף להתיז סילוקסן על כל השטח ולהשתדל להחדיר אותו כמה שיותר לעומק הכוחלה.

בענין הסיליקון:  לצורך איטום חיבורים שונים עדיף להשתמש במסטיק גמיש כגון "סופר 7", "סופר 8" או "סיקפלקס 11FC".

לא ברור למה כוונתך בבדיקה "קבילה" אם תוכל להשאיר את המים זורמים על הקיר למשך 24 שעות הרי שהבדיקה תהיה אמינה לגבי אותו האזור שעליו המים זרמו.

בהצלחה ושב"ש,

גבי

האם די במלט לבן + דבק מהול ב-50% מים. או שהדבק צריך להיות נקי.

יש לי מלט לבן ישן (שנתיים, בשק המקורי פתוח) האם ראוי לשימוש?

יישום הסילוקסן צריך להתבצע רק אחרי הייבוש של הכוחלה, נכון?

האם אפשר להתיז סילוקסן באיזור של סיליקון, האם לא יפגע בו?

שלום יעקב,

סיקפלקס אינו "נסדק" אך הוא יכול לקבל סדקי=שערה דקיקים. אלו אינם עוברים לכל עומקו / עוביו של החומר אלא נמצאים רק על פני השטח העליונים.  על כל מקרה, סיקפלקס יש ליישם בעובי מסויים ושכבה דקיקה אינה טובה.

לשאלתך:

1.  אין להשתמש במלט לבן ישן. פשוט רכוש שקית חדשה (ולא שק שלם).

2.  סילוקסן מיישמים רק לאחר הייבוש המלא של הכוחלה ושל הקיר.

3.  ניתן להתיזו על סיליקון שהתייבש ולא יגרם נזק לסיליקון.

4.  עדיף להשתמש בדבק נקי. אפשר גם 50/50.

בהצלחה,

גבי

שלום חיים,

ניתן לצבוע עם צבעי פוליאוריטן או צבעי אפוקסי שעמידים בשחיקה. לחילופין אפשר גם להוסיף אבקת צבע לגיוון סילר מאותו הסוג.

נסה גם לפנות אל אורי בנייד 050-5441107.