שלום,

אני בתהליכים של שיפוצים בבית. אני כל הזמן נתקלת בשמות של חומרים וטכנולוגיות שהקבלנים זורקים, לכן אני נאלצת להיעזר באינטרנט רבות. מצאתי באתר הזה - http://www.frp.co.il/index.aspx?id=3935 מספר סילרים שונים. אני לא מבינה בזה כלום, האם תוכלו להמליץ לי מה טוב לאיזה שימוש?

שלום ג`ני,

לכל יצרן ישנם סילרים משלו (על בסיס מים או מדללים, סילרים שקופים, סילרים מכהים, ועוד. עליך לפנות אל היצרן ולבקש סילר שמתאים לתשתית (אבן, בטון, וכדומה).

בהצלחה,

גבי

שלום ברי,

הדרך היחידה לראות אם ישנה רטיבות מתחת לריצוף היא פשוט להרים אריחים במספר מקומות- ולראות.  בדרך כלל ממילא יתברר שהרטיבות הספיקה להתפשט אל מתחת לריצוף במקומות מרוחקים יותר. אך אפשר לפעמים לבדוק עד להיכן היא בערך הגיעה ולמנוע את המשך התפשטותה.

בכל מקרה, מרצפות מסוג טרצו ניזקות לחלוטין כתוצאה מרטיבות שנספגת לתוכן מלמטה. לאחר מספר ימים או שבועות מתחילים להיווצר "כתמי טלויזיה" בהיקף האריח אשר לא ניתן ללטש או להסיר אותם. בהמשך, מתפשטים הכתמים לשטח רחב יותר, ככל שעובר הזמן.

הדבר הנכון שעליך לעשות הוא להודיע לחברת הביטוח על ההצפה. חברת הביטוח תשלח נציג "ממש נחמד" מטעמה אשר ינסה לבטל את היקף הנזקים ולהמעיט מחשיבותם.

לפיכך, במקביל חובה עליך להביא למקום שמאי פרטי מטעמך על מנת שיוציא דוח על הנזקים שיתגלו ובו יצויין בפרוש הצורך בהחלפת הריצוף.  יש להדגיש את הצורך בהחלפת הריצוף בכל החלל שנפגע ולא רק בקטע קטן ממנו, שאחרת יתקבל חדר בעל שני סוגים של ריצופים.

כאמור, חברת הבטוח מצידה תנסה בכל מחיר להתנער מאחריותה , לשכנע אותך שאפשר לייבש את החול, ואף להאשים אותך שאת משתמשת בארוע על מנת לנצל אותו לטובתך. עליך להתעלם מכל טענות חברת הביטוח ולפעול על פי דוח השמאי הפרטי שלך, כולל תביעה לבית המשפט.

(אם אין בידך ביטוח או/אם ברצונך לנסות ולייבש את הרטיבות למרות כל מה שנאמר לעיל, הרי שאפשר להרים מספר אריחים במספר מקומות ולהשתמש בתנור ובסופג לחות אותם ניתן להשכיר למשל אצל "רוטנברג").  

בהצלחה,

גבי

שלום ברי,

ניתן גם לייבש את החול הקיים ולסנן אותו לפני השימוש, על מנת להוציא ממנו את חלקי הטיט והאריחים שישברו במהלך הפרוק.

חול עדיף על פני שומשום. הוא גם יוצר יציב וגם פחות "מהדהד" רעשים לקומה שמתחת. הסיבה היחידה לשימוש בשומשום היא מחסור בחול במחצבות.

מבחינת סוג האריחים- אריחים מסוג גרניט פורצלן הם העמידים ביותר. 

באופן עקרוני אם היתה קיימת נקודת ניקוז ברצפת השרותים ואם הרצפה היתה מונמכת מעט משאר הבית (כמו שעושים בחדרי רחצה), כל הטרגדיה היתה נמנעת. לצערי התרחשויות של הצפות שכאלה שבות וחוזרות על עצמן ועדיין אדריכלים ומתכננים אינם מחייבים נקודת ניקוז ברצפות של חדרי שרותים...

בהצלחה,

גבי

שלום ברי,

הכל תלוי בכמות הרטיבות שקיימת מתחת לבלטות.

אם ישנה רק מעט לחות שווה יהיה כנראה לנסות ולייבש. אך אם יש רטיבות של ממש יקח לה שבועות וכנראה אפילו מספר חודשים להתייבש בשיטה שהצעת, ובזמן הזה המרצפות כבר יתחילו לקבל כתמים בלתי-הפיכים.

מנסיוני, בכמות הרטיבות שתארת, תתחיל לראות כתמים באריחים ממש בימים הקרובים, לפחות באזור הרטוב ביותר. בהמשך הזמן הכתמים יתרחבו לשטח גדול יותר ויותר.  אם החול ספוג במים- לא שווה לנסות ולייבש.

בהצלחה,

גבי

שלום עובד,

חומר אטימה מסוג "היפרדסמו LV" מתאים לשימוש מעל יריעות איטום ביטומניות. יש להשתמש תחילה בחומר יסוד מסוג "פריימר אקוודור" ולאחר מכן ליישם את ההיפרדסמו.  ראה גם מפרט באתר היבואן עבור יישום היפרדסמו LV מעל יריעות או זפת.

בהצלחה,

גבי

שלום,

הופיעו לנו כתמים חומים מעל הפנל בקיר הסלון.

חצבנו באותו האזור בקיר ייבשנו אותו , בבדיקה ידנית החלק יבש לגמרי, שמנו טיט שחור ואח"כ קליסימו, יבשנו עם פן וצבענו.

תוך שעה הכתם החום חוזר.

מדוע? וכיצד ניתן לפתור הבעיה?

שלום אלה,

אם הסרתם לחלוטין את הכתם החום מהקיר בתחילת התהליך- הוא לא אמור לשוב ולהופיע.

כנראה שהכתם החדש שהופיע נובע מכך שניסיתם לייבש את התיקון עם פן חשמלי. יש לאפשר לחומרים הצימנטים להתייבש בקצב הטבעי ולא לנסות ולייבש אותם עם פן.

בברכה,

גבי

שלום גבי,

קראתי את תשובותיך על איטום מאגר מים ותודה.

המליצו לנו על סופרסיל של וולך. רציתי לשאול האם הוא מאושר למאגרי מים ומה ההבדל באיכות בינו לבין סיקה טופ 107. סיבת ההמלצה הייתה שהוא ידידותי יותר למבצע העבודה. אם הוא חומר מאושר וטוב האם גם אותו צריך למרוח בשלוש שכבות ובינהן אינטרגלס?

כמו כן, אם מאגר המים נבנה כיציקה אחת, האם צריכים רולקה בפנים אם רצפת המאגר נוצקה בשיפוע? תודה רבה,

דפנה.

שלום דפנה,

מבין השניים הייתי בוחר בסיקה טופ 107, שהוא דו-קומפוננטי, לעומת הסופר סיל שמעורבב עם מים בלבד (ומחירו בהתאם יותר "ידידותי למשתמש"...).  אין בידי את פרטיו הטכנים של המוצר אך סביר להניח שהחומר מתאים לשימוש לצורך איטום מאגרי מי שתיה ובכל מקרה אין לפסול את השימוש בו.

לגבי היישום עם רשת אינטרגלס:

מומלץ לבצע שכבה+רשת+שכבה נוספת ולבסוף שכבה עליונה סופית לקבלת כיסוי מושלם. ביישום שכזה עובי החומר יהיה כ 5.0 ק"ג למ"ר. יחד עם זאת עלי להעיר כי מפרט שכזה אינו מקובל לבצוע ע"י קבלנים, מטעמי חסכון בחומר ובעבודה. עקב תחרות בענף נוטים לעיתים גם משווקי החומרים עצמם להמליץ על מפרטים חסכוניים יותר מהנ"ל, על מנת להשתוות לעלות הבצוע של המתחרים. 

בכל מקרה- יישום שלוש שכבות + רשת אינטרגלס בינהן יתן את המענה הטוב ביותר. אם תהיי "חייבת" לחסוך תוכלי לרדת ל 4 ק"ג למ"ר ולהשתמש ברשת אינטרגלס רק במעברים מעל פני סדקים ומעל אזורי הרולקות.   

לגבי הרולקות: אם יש זוית חדה (משופעת או ישרה)  יש לבטל אותה באמצעות יציקת רולקות. את הרולקות מומלץ לצקת מעל שכבת קישור צימנטית בשיטת רטוב-על רטוב. (ראי מאמר על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה יסודות איטום / שיקום מבנים").

בהצלחה,

גבי