שלום אסף,

הצפות מהסוג שתארת יכולות לגרום לנזקים שאינם נראים לעין, במיוחד כאשר חברות הביטוח "טיפלו" בבעיה באמצעות ייבוש והימנעות מהרמת הריצוף.

הצפות חמורות שאינן מטופלות בזמן או שנותרות כפי שהן בהנחה שתעלמנה מעצמן, עלולות בהמשך השנים לגרום לנזקים לריצוף, להתרופפות אריחים, לנזק למשקופים וכדומה.

מומלץ לבצע בדיקה בשטח באמצעות מיכשור מתאים על מנת לוודא שכבר לא קיימות היקוויות של רטיבויות מתחת לריצוף.   אפשר לבצע בדיקה באמצעות מצלמה תרמית וגם באמצעות מד לחות. במקרה הצורך ניתן אף לפרק מספר אריחים ולבדוק את מצב הרטיבות במיוחד באזורים הקרובים למקור הנזילה, אך לא רק.

בברכה,

גבי

  נושא זיפות גגות:

  1) איזה שיטה יותר טובה לאיטום גג בזפת חמה, שלא עשו בו זפת או סיד  יותר מ-3 שנים ושתחזיק 5 שנים? זיפות בשתי שכבות עם אריג פיברגלס בין השכבות+ הלבנה או זיפות בשתי שכבות עם רשת אינטרגלס  בין השכבות+הלבנה?.

 2) איזה סוג רצועת יוטה שמים בין 2 השכבות לאחר השמת שכבה 1 של זפת  חמה? ( בביצוע תיקונים מקומיים).

  3) באיטום הרולקות איזה סוג רצועת יוטה יש להשתמש בין השכבות?

  4) האם במאמר זיפות גגות , זיפות כל שטח הגג מתבצע אותו הדבר גם בזיפות עם מכונת שמן?

  5 כמה כמות דבק יש לשים בסיוד ע"י סיד למ"ר? ואיזה דבקים יש בשוק ע"י בסיס

  לטקס sbr? ואיזה סוג  בסיס לטקס sbr  עדיף בגג שלא טופל יותר מ-3 שנים?

  ומה עדיף לעשות בגג שלא טופל יותר מ-3 שנים,: ההלבנה המסורתית והזולה סיד ( אבקה בשקים) או להלבין את הגג באמצעות מלבין אקרילי או צבע אקרילי חיצוני?

  ואיזה סוג של חומר עדיף להשתמש?

  6)איך אני יודע שזפת חמה שבאה עם מכונת שמן היא תקינה מסוג 75/25?

  וכמה ק"ג זפת חם בא במכונת שמן? האם מחשבים את הכמות כמו שכתוב 

  במאמר זיפות גגות בקטגוריה זיפות כל שטח הגג?

  נושא סיוד או הלבנת גג:

  1) מה עדיף לגג שלא עשו בו סיוד בסיד או בהלבנת גג יותר מ-3 שנים, סיוד בסיד או הלבנת גג? 

 2)  איזה חומרים בסיוד סיד ובהלבנת גג יש כיום בשוק? ואיך אני יודע שהם 

  עמידים יותר? האם יש תו תקן או משהו אחר?  

  3) במאמר בהלבנת גג איך צריכים לעשות נכון את הלבנת הגג? (לא הבנתי את

  מה שכתוב במאמר שם?)

  4) ובאיזה חומרים יש להשתמש בגג שלא טיפלו בו יותר מ-3 שנים? ( הכוונה 

  לאיזה חומרים בסיוד בסיד או בהלבנת הגג?) 

שלום לירון,

הנתונים שבמאמר על זיפות גגות נכונים גם לגג שבו לא בוצע זיפות 3 שנים, כך שאין צורך להתייחס לכך בנפרד.

להלן מספר תשובות:

1.  בעבודה עם רשת אינטרגלס מתקבל חיבור טוב יותר בין שתי שכבות הזפת מכיוון שהשכבה העליונה חודרת בקלות דרך החורים של הרשת.  לעומת זאת- בעבודה עם אריג פיברגלס קשה יותר להשיג חיבור מלא ורציף בין שכבת הזפת העליונה לתחתונה מכיוון שיותר קשה לזפת לחלחל דרך האריג עד לשכבת הזפת התחתונה. (מסיבה זו נראות לפעמים בועות אויר בזיפות).   

בעקרון העבודה עם רשת אינטרגלס מעט קשה יותר לבצוע לקבלן מכיוון שלא ניתן לדרוך על הרשת בעת העבודה (הרגל נדבקת לזפת שמתחת לרשת).  כך שבאופן כללי יותר נוח לזפת גג עם פיברגלס בין השכבות מאשר עם אינטרגלס.  והמחיר יהיה גם הוא לטובת הפיברגלס.

שני סוגי הזיפות יחזיקו היטב מעמד 5 שנים ואף יותר מכך, בתנאי שהגג יהיה מולבן לגמרי וכל הזמן.

2.  רצועות יוטה סטנדרטיות נמכרות בחנויות לחומרי זיפות ולא קיימים מספר סוגים. ההבדל היחידי הוא ברוחב הרצועה. הרוחב האידיאלי והמינימלי יהיה בד"כ כ 15 ס"מ, אך הנתון משתנה מגג לגג ולעיתים (רחוקות) יש צורך להשתמש ברצועה רחבה יותר (20 ס"מ).

3.  שיטת הזיפות אינה משתנה כאשר מבצעים חימום זפת עם מכונת שמן. 

4.  דבק לטקס SBR ניתן לרכוש ממספר יצרנים / חנויות. לדוגמא: "סיקה לטקס סופר".   אם ברצונך לבצע את העבודה על פי המאמר על סיוד והלבנת גגות יהיה עליך לסכם זאת מראש עם הקבלן, כך שיגיע עם כמות דבק מספקת ועם כמות שקי סיד מספקת. (לא מספיק רק להוסיף יותר דבק). בקש מהקבלן להשתמש בכמות המפורטות במאמר, שהן הרבה יותר מכפי שקבלנים נוהגים ליישם. יחס הדבק הנו כ 20-30 אחוז מכמות המים שבתערובת ועל הסיד להיות סמיך וליצור שכבה עבה מעל כל שטח הגג.  יישום שכזה יהיה מצויין ואפילו טוב יותר מצבע אקרילי, בתנאי שיבוצע ללא קמצנות. העבודה איטית יותר והחומרים יקרים יותר- ויהיה עליך להסתדר עם הקבלן מהבחינה הכספית.

אפשר גם בהמשך השנים לבצע מעליו צבע אקרילי (וכל צבע אקרילי לשימוש חיצוני יתאים).

5.  לא ניתן להבחין בסוג הזפת כאשר היא חמה ולא ניתן לדעת במדוייק כמה זפת יש בתוך המכונה. הכמות מחושבת כמו במאמר.  באופן כללי שכבת זפת בכמות של 1 ק"ג למ"ר תיתן עובי של כ 1 מ"מ. וזיפות בשתי שכבות בכמות 2.5 ק"ג למ"ר יתן כ 2.5 מ"מ עובי.

בהצלחה,

גבי

שלום לירון,

בהצעת המחיר שתקבל מהקבלן יפורט המפרט הטכני שאותו סיכמתם לבצע.

(בעקרון המפרט יהיה זהה לזה שבמאמר על זיפות גגות). 

לאחר סיום העבודה תקבל מהקבלן תעודת אחריות שבה גם יצוין שהאחריות לא תהיה תקפה במקרה שלא תתבצע הלבנה (סיוד) שנתי של הגג. יצוין בתעודה שהקבלן לא יהיה אחראי לנזקים שיגרמו לזיפות ע"י צד שלישי ושבכל מקרה בו יתגלו נזילות יהיה עליו לתקן את שכבת האיטום שבגג בתוך פרק זמן סביר (כשבועיים ימים).

אם לא תפקח על הקבלן בשטח לא תוכל לדעת אם הוא ביצע את עבודתו ע"פ המפרט.

במקרה של בעיה מול הקבלן בהמשך תוכל תמיד להגיש כנגדו תביעה משפטית. לשם כך יהיה עליך להיות מצוייד בהסכם העבודה, בתעודת האחריות ובחשבונית מס.

בברכה,

גבי

  בוקר טוב גבי שוב תודה על המשוב. קבלן אחד כתב בהצעת המפרט הטכני שלו ככה:

 1) ניקוי כללי של הגג

 2) הרמת כל הצינורות והכבלים המונחים על הגג 

 3)  פתיחת נפיחויות בגג

 4) בדיקה וניקוי מרזבים

  וגם הרמת הקולטים והנחתם על גבי מרצפות

  שאלתי היא ככה האם צריך לעשות את השלבים 2-4 ואח"כ כמו שכתוב במאמר זיפות גגות?

  ועוד קבלן אמר לי שלא כדאי להרים את הקולטים כי על מה שהם עומדים זה ישן וגם הקולט עצמו שקוע בזפת. האם צריכים בכל זאת להרים את הקולטים אפילו על מה שתיארתי?

  בוקר טוב גבי,

נ.ב.

מה זה חול זיפזיף? אם זה סוג, איזה עוד סוגי חול טובים לחיזוק הזפת?

האם אני צריך לבצע את השלבים שכתובים במפרט הטכני של סיוד או הלבנת גגות כדי לנקות את הגג למרות שכבר ניקיתי את הגג בשלב לפני הזיפות?

שלום לירון,

השלבים שתוארו ע"י הקבלנים הם השלבים הנכונים. לאחר מכן מבצעים את המפרט הרשום במאמר.

הרמת קולטים מאוד מומלצת ויש לבצע אותה. אלא לעיתים תכופות ישנם דודי שמש עתיקים וחלודים אשר נמצאים שקועים עמוק בתוך שכבת הזפת ולא ניתן להרימם מבלי להסתכן בנזילות. במקרים אלו יש להזמין אינסטלטור שירים את הדודים / הקולטים בעצמו או לחילופין לזפת מבלי להרימם. לשיקולך...

בענין החול: חול לא משמש לחיזוק הזפת אלא לחיספוס השטח למען יצירת חיבור טוב יותר בין הזפת לשכבת ההלבנה (הסיד או הצבע).  

כמובן שאין צורך לנקות את הגג לאחר הזיפות ולפני ההלבנה. מבצעים את הנקיון לפני הזיפות.   כאשר מבצעים הלבנה או סיוד מעל זפת ישנה- כמובן שיש לנקות אותה קודם לכן.

בהצלחה,

גבי

שלום לירון,

לא הבנת נכון את נושא הסיוד. פשוט קרא מחדש את הנאמר במאמר המתאים והבהר מונחים שאינם ברורים לך.

שלבי הזיפות שתארת- נכונים.

גבי

שלום. לאחרונה החלו להופיע כתמים לבנים, מעין אבקה הין המרצפות, בקומת הקרקע. הריצוף הוא גרניט פורצלן, ולא ידוע לי על נזילת מים כלשהיא. התופעה לא ממוקדת ומפוסרת אקראית על פני כ 100 מ"ר.

מה זה יכול להיות ואיך מטפלים בזה?

תודה מראש.

דוד

שלום דוד,

בבתים חדשים התופעה מוכרת ושכיחה ואינה אמורה להוות מקור לדאגה. היא נוצרת כתוצאה משאריות לחות שנותרו בחומרי המליטה (הטיט / הדבק) שמתחת לריצוף. יש לנקות את האבקה מדי יום ביומו באמצעות מטלית יבשה (ללא חומרי ניקוי) עד שהיא תעלם בהדרגה.

בבתים ישנים התופעה עלולה להצביע על חדירת רטיבות אל מתחת לריצוף. במקרה שכזה יש לבדוק את כל המקומות החשודים כגון אפשרות של הצפה מתחת לרצפת חדר האמבטיה, חדירת מים מהקירות החיצוניים, ממרפסות ומפתני כניסה מרוצפים- וכדומה.   במקרים שכאלה תתגלה מרבית הרטיבות סמוך לאזור הבעייתי.

בברכה,

גבי

שלום אבי,

ההחלטה תלויה במצבן של היריעות הקיימות:

אם הן מנותקות מהתשתית במספר רב של מקומות יש להסיר אותן לגמרי.  אך אם הן מולחמות היטב אל רוב השטח אפשר וצריך להסתפק בבצוע תיקונים מקומיים בלבד ואח"כ לבצע שכבת יסוד (פריימר 120) ושכבת יריעות נוספת. 

לבצוע תיקונים ביריעות ראה הסבר במאמר על תיקון גגות.

קח בחשבון שיתכן גם מצב בו מחליטים על בצוע תיקונים בלבד, אלא שבמהלך התיקונים יתברר שהיריעות משוחררות / רופפות מדי מהתשתית ועדיף להסירן לגמרי.

בהצלחה,

גבי

ראשית ברצוני לדעת כמה זמן יש להמתין לאחר ההצפה?

שנית מה ניתן במקרה שעל פי תשובתכם קבלן השיפוצים לא ביצע את עבודתו כראוי? (אני חוששת לפי שינוי צבע השומשום כי זה מה שקרה)

תודה

שלום רוזי,

לא ניתן לקבוע זמן אחיד לייבוש.  זמן הייבוש תלוי בכמות הרטיבות שהספיקה לחדור אל מתחת לאריחים, בטמפרטורה ובתנאי האיוורור של החדר ותנאים אלו משתנים ממקום למקום. 

לעיתים - אין מנוס מפרוק הריצוף והחלפת המצע (השומשום) הרטוב (!).

כדאי להביא לשטח איש מקצוע בלתי תלוי שיבדוק את המצב בשטח.  בכל מקרה אין לסגור את הריצוף כל עוד המצע שמתחתיו רטוב.

בברכה,

גבי

שלום רוזי,

לאחר ריקון המים של בדיקת ההצפה ניתן לייבש את השלוליות הנותרות באמצעות מטליות ולהמשיך מייד אחר כך בעבודות המילוי והריצוף.  יש פשוט לדאוג לכך שהאזור יבש ואין צורך להמתין מספר ימים.

בברכה,

גבי