שלום ליז,

הנזילה לאורך החיבור בין הגג לקיר היא אופיינית למדי ויכולה להגרם למשל גם כתוצאה מבעיה בקיר עצמו כאשר המים מחלחלים לעומקו ואח"כ חודרים מטה אל מתחת לשכבת האיטום של הגג.

כמו כן תיתכן חדירת מים דרך המקומות שבהם הצינורות חודרים לקיר / לגג, או עקב כשלים אחרים בשכבת האיטום, בחיבור שלה אל הקיר- ובכלל.

מכיוון שהתמונה /שצרפת מצולמת מרחוק אי אפשר להבחין בפרטים "הקטנים" ויש לבדוק מקרוב במה בדיוק מדובר.

אין אגב כל תפר התפשטות באזור זה.

אם ברצונך בהצעת מחיר תוכלי להשאיר את פרטיך במדור צור קשר ונוכל גם להפנות אותך אל קבלני איטום אחרים / נוספים.

בברכה,

גבי

מיכאל שלום,

הנחתך התאורטית נכונה, אך למעשה אין הדבר קורה, מכמה סיבות.

1. האלסטומרים הפוליאוריתאנים על בסיס ממיסים( כגון "היפרדסמו lv, סופרסיל, מאריס 250 ועוד מותגים)אטומים למים אך מעבירים אדים, כך שאדי מים יכולים להשתחרר במשך הזמן דרך שכבת האיטום היבשה.

2. כח ההדבקה של החומרים האלה כאשר מכינים את השטח כראוי ומשתמשים בפריימר נכון הוא גבוה מאד, כך שגם אם קיים לחץ אדים מסויים, הרי שהוא חלש מאד יחסית ולא יצליח להפריד את חומר האיטום מהתשתית.

אם בכל אופן מתעורר אצלך חשש, התקנת נשם (שאפשר להסירו בהמשך הזמן) תבטיח שחרור של לחצים אם אכן יווצרו.

באשר לשאלתך לגבי פתרון של איטום חריצים בעזרת מסטיק פוליאוריתאני או רובה אפוקסית- כאן רמת הביטחון בהצלחת האיטום נמוכה יותר שכן קיימת תלות קיצונית ביכולת היד המבצעת.

ככל שהמרפסת גדולה יותר צפויה תזוזה רבה יותר והסיכוי לכשל גבוה יותר.

שכבת מסטיק דקה כפי שהצעת, עלולה להסדק במהרה- רק פתיחת החריצים ומילוי מוקפד עשויה להניב תוצאה ראויה אם רמת הביצוע מתאימה.

על פי מספר מקרים שבדקתי ,איטום ברובה אפוקסית החזיק בסביבות 4 שנים בממוצע.ידועים לי גם מקרים שבהם הביצוע נכשל.

לפיכך בשורה התחתונה לדעתי ועל סמך נסיון, מערכת איטום המבוססת על משחות פוליאוריתאניות היא אופציה מצויינת לאיטום על גבי הריצוף.

יתרון נוסף של מערכת איטום כזו הוא האפשרות לבדיקת איכות האיטום במשך עונת גשמים אחת לפחות לפני המשך הגימור בריצוף או דק עץ וכו, או אף להשאירה חשופה לאורך שנים באין תקציב או צורך בגימור.

בהצלחה

שלום עופר,

לא הזכרת בשאלתך אם הונחו לוחות בידוד מתחת לשכבת השיפועים של הגג ומהו אזור האקלים המדובר.

באופן כללי אפשר לאמר שבידוד גם בשיטת "גג הפוך" הנה שיטת הבידוד הטובה ביותר לימי הקיץ. בימי החורף השיטה כמובן משפרת גם כן את הבידוד התרמי ויכולה למנוע את בעיות העיבוי שתארת, אך אי אפשר להבטיח זאת במאת האחוזים (מה גם שחסרים נתונים).

בנוסף לבידוד התרמי אפשר גם לצבוע את התקרה בצבע נגד עובש / נגד עיבוי. ראה לדוגמא צבע מונע עיבוי מסוג KEFA.

בברכה,

גבי

שלום מיכאל,

תודה על המחמאה לפורום.

האבחנה שלך נכונה: המים שמתחת למרצפות יכולים לצאת דרך הסדק שבקיר החיצוני. לחילופין הם גם יכולים לחדור דרך הסדק שבקיר, לעקוף את האיטום של הגג ולחדור פנימה לתקרה.

אם הנך רואה נזילות מים מהסדק כלפי מטה- כנראה שאופציה הראשונה היא הנכונה.

אלא שמהבחינה המקצועית כל סדק גלוי ממילא יכול להחדיר רטיבות כך שבכל מקרה חובה לתקן אותו על מנת למנוע ממי הגשמים לחדור לתוכו. פעולה זו חייבת להתבצע בכל מצב. אם אינך רוצה לבצע איטום של כל הגג המרוצף בצע עבודה זו תחילה אך קח בחשבון שיתכן שהרטיבות תימשך.

בנוסף אפשר לבצע בדיקת הצפה של השטח המרוצף ולראות אם האיטום תקין (ואם אין נגירת מים דרך הסדק החוצה).

בברכה,

גבי

ריבה שלום.

החלופה המודרנית לתקרת רביץ היא תקרת גבס.

בידוד תרמי ואקוסטי מבצעים בדרך כלל באמצעות חומרים בסיסיים ומוכרים כגון

צמר סלעים או צמר זכוכית.

חומרים אלה מותרים לשימוש על פי החוק ואין כל מידע הקובע כי הם מסרטנים.

בכל מקרה רצוי להשתמש בחומרים אלה כשהם ארוזים ביחידות סגורות ("מזרנים") עטופי פוליאתילן בלתי דליק או אחר,שמונעות את פיזור החומר.

מבחינת אזורי אקלים והגדרות ההתנגדות התרמית -לא ידוע לי.

מומלץ להתקין מערכת אוורור מאולץ בגג הרעפים שתשחרר את עודפי החום.

בהצלחה

שלום ריבה,

לוחות גבס הן כאמור התחליף המקובל לתקרות רביץ.

על פי תקן ישראלי 1045 חלק 10 (סיווג ישובים לפי אזורי אקלים) מדורגת העיר מודיעין באזור אקלים ב`. דרישות הבידוד התרמי ושיטת החישוב של האלמנטים השונים ושל חומרי הבניה המשתנים מפורטים בתקן 1045 (משנת 2011).

אפשר כמובן גם להקפיד ולבודד מעל לדרישות התקן.

את הבידוד אפשר למשל לבצע ממזרוני צמר זכוכית במשקל 80 ק"ג למ"ק, העטופים ברדידי אלומיניום.

מומלץ לפנות לעזרת יועץ בידוד או למשווקים בתחום (כגון חברת "גולמט").

בברכה,

גבי