שלום נעם,

א. המצב שתארת מקובל וקיים ברוב הבתים בארץ.

המים לא יוכלו להתנקז ל"שומקום" וישארו מתחת לריצוף. מסיבה זו חובה לאטום היטב את חגורת ההפרדה שנמצאת מתחת לדלת של המקלחת. יש לדאוג לכך שהאיטום יצור בריכה אטומה לגמרי כך שגם אם כל האזור יהיה מוצף לגמרי המים לא יוכלו לעבור אל מתחת לריצוף של החדר הסמוך (המסדרון).

במקרים אלו נקודת התרפה השכיחה ביותר בארצנו היא השארת קטע בלתי אטום בין תחתית האריח לבין חגורת הבטון. כך שכאשר האזור מתמלא במים הם עוברים מעל החגורה וגורמים לנזקים לחדרים הסמוכים.

ב. אפשר לצקת רצפת בטון עם שיפוע כך שהמים ינוקזו לכיוון המתוכנן. בבתים חדשים אפשר לתכנן זאת מראש ואפילו להשתמש בקולטן דו-מפלסי שאוסף את המים שמצטברים מתחת לריצוף. אך זה כאמור איננו דבר שכיח.

תוכל גם לבצע כפי שביקשת אך ממילא יווצרו שלוליות בין הצנרות השונות.

כהערה: אם תנים צינור ניקוז יש לדאוג לכך שקצהו יהיה מכוסה ברשת צפופה כלשהי על מנת שלא להזמין לשם חרקים וכיוצ"ב.

לשיקולך ובהצלחה,

גבי

שלום דודי,

אם ישנה כעת מעין שכבת "שפריץ צימנטי" אשר מכסה אותו היטב (ללא חרירים בין ה"שפריצים"), אפשר לבצע מעליה טיח מיישר ואת האיטום הצימנטי למרוח אחר כך מעל הטיח.

לחילופין, אם עושים את האיטום מעל ה"שפריץ" יש לקחת בחשבון שטיח לא יוכל להתחבר היטב מעל חומר האיטום. כך שיהיה על הקבלן לעשות שוב שפריץ צימנטי (שמועשר בדבק על בסיס לטקס SBR) - מעל חומר האיטום, ורק אח"כ לטייח.

בהצלחה,

גבי

שלום חגית,

מכיוון שיציקת השביל תהיה נפרדת מהקיר יש כמובן לדאוג לאיטום מושלם של הקיר לפני שלב היציקה.

ניתן לאטום את הקיר בשני החומרים שהזכרת אך אין טעם להשתמש בשניהם. כאשר

באשר לשאלתך בנוגע לאיטום ביטומני מעל חומר איטום צימנטי: החיבור בין השניים יהיה תמיד פחות טוב מהחיבור בין החומר הביטומני לשתית הקיר הצימנטית (שאין עליה חומר איטום צימנטי) מכיוון שבמקרה שכזה חומר היסוד הביטומני יוכל לחדור מעט לעומק הקיר. כאשר קיימת כבר שכבת איטום צימנטית חומר היסוד פשוט "נדבק מעליה" ואחיזתו חלשה יותר. העסק יכול להחסיק מעמד אך נוצרות בעיות כאשר האיטום הביטומני מתבצע קרוב מאוד למועד הסיום של האיטום הצימנטי מכיוון שאז נותרת לחות כלואה בקיר שעלולה לדחוף את החומר הביטומני כלפי חוץ (כפי שחוותי בעצמי במספר מקרים). כך שאם מבצעים ביטומני מעל צימנטי יש לדאוג לכך שהתשתית תהיה יבשה ממש לגמרי (לא מספיק להמתין יום יומיים בין השניים).

ראי גם סדרת מאמרים על איטום קורות יסוד ובמיוחד האחרון בהם על חיבור טיח מעל חומרי איטום, בבתי קרקע.

לגבי הרולקה: היא תאחז פחות טוב מעל גבי החומר הביטומני וכנ"ל גם לגבי הטיח, כפי שמפורט במאמר.

בברכה,

גבי

שלום שחר,

את עיקר השלבים תוכל לראות במאמר על איטום חדרים רטובים / מקלחות / אמבטיות בחומרי איטום ביטומניים.

המקובל והנוח ביותר לעבודה יהיה לאטום את הרצפה בחומר איטום ביטומני משחתי ואת הקירות שליד המקלחון (או ליד האמבטיה) לאטום בחומר צימנטי. בשאר הקירות, שאינם באים במגע ישיר עם מים, אפשר להסתפק באיטום עם שכבת הרבצה צימנטית שמתבצעת לפני שלב הטיח המיישר (שמעליו מדביקים אח"כ את הקרמיקה).

אי אפשר אגב להשוות בין החומרים שהזכרת. האחד מהם הוא צימנטי והשני ביטומני.

אם משהו לא לגמרי ברור נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום צחי,

מספר תשובות..

1. בין המשקוף לשליכט הצבעוני אוטמים במסטיק פוליאוריטני. אין צורך להשתמש בפריימר על תשתית השליכט או המשקוף. אפשר גם לאטום לפני שלב השליכט, מעל הבטון / הטיח, ואז צריך פריימר).

אם השליכט אינו יציב מספיק עדיף להסירו ורק אח"כ לאטום ולתקן את השליכט.

2. סביב משקופים עיוורים ודלות- לא אוטמים בד"כ.

3. קרניז מטבעו הנו אפקי ולא אנכי... כך ששאלתך אינה ברורה.

בהנחה שמדובר על קרניז אפקי שמשמש כמעין גגון- אוטמים אותו בחומר איטום צימנטי משחתי ומעליו אח"כ מבצעים פריימר ושליכט צבעוני. יש לדאוג במיוחד לשיפוע קל כלפי חוץ ולאיטום החיבור בין הגגון לקיר החיצוני של הבית, עם מסטיק פוליאוריטני או באמצעות "רולקה" קטנה מבטון ואח"כ להטביע באזור זה רצועה של רשת אינטרגלס בין שכבות חומר האיטום הצימנטי.

4. אפשר לצפות רובה אקרילית עם סילר שקוף, בעדינות ובמכחול דק, על מנת שלא ללכלך את האריחים. יש לנגב שאריות סילר מיד, במהלך פעולת המריחה. ראה סילר לדוגמא מסוג ננו סיל או סיקה גרד 925T. האחרון יכהה מעט את גוון הרובה.

בברכה,

גבי