שלום אהרון,

חומר האיטום שיש להשתמש בו הוא חומר אטימה צימנטי משחתי, כגון סיקה טופ 107 (או שוה-ערך). אך תחילה יש לבצע את שלב ההכנות של השטח.

לא לגמרי ברורה לי התמונה של החציבה בסלע. האם כל הבריכה נחצבה בתוך סלע - או רק חלק מהקירות שלה הם סלע ?

באופן כללי , אם כל הקירות והקרקעית הם הסלע עצמו, אז יש לצפות את כולה בתערובת צימנטית המרכבת ממלט וחול (3:1) ומועשרת בדבק מסוג לטקס SBR (לא דבק אקרילי אחר). יש להחליק את השטח עם התערובת הצימנטית ולאטום סדקים ושקעים.

לאחר החלקת השטח מבצעים את האטימה עם חומר האיטום המשחתי. מבצעים שכבה- מדביקים עליה רשת אינטרגלס, ואחר כך מבצעים שכבה נוספת. מומלץ להוסיף שכבה נוספת (שלישית) על גבי הנ"ל, כך שהעובי הכולל של חומר האיטום יהיה בין 4 ל 5 קילוגרם למ"ר. שים לב שיש להחליק את השטח היטב לפני הבצוע של האיטום אחרת לא יהיה ניתן להדביק את רשת האינטרגלס (עקב ריבוי שקעים ובליטות).

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

שלום אריה,

הסימנים שתארת מעידים על בעיה של עיבוי. במקומות שציינת ישנם יציקות בטון (חגורות וקורות) ואלו מהווים "גשרי-קור". כאשר אויר חם רווי באדים בא במגע עם אותם המקומות היותר-קרים בבית, האדים שבאויר הופכים לנוזל (למים)ונוצרים סימני רטיבות ועובש / פטריות.

בבתים חדשים מונעים את התופעהבאמצעות בידוד מבחוץ- לפני הבצוע של הטיח החיצוני בקירות. בבתים קיימים ניתן תחילה לנסות ולמנוע את התופעה על ידי איוורור המקום (עם ונטה חשמלית, למשל) או שימוש באמצעי חימום שאינם מגבירים את תופעת העיבוי.

אם הנך מתגורר באזור עם אקלים קר מאוד - יתכןשיהיהצורך לבצע עבודות נרחבות יותר , באמצעות בידוד ב תרמי מבפנים הבית. במקרה שכזה עליך לפנות ליועצי בידוד. יש לבדוק גם את הבידוד בגג הבית.

כמו כן מומלץ לבדוק אם ישנם סדקים בקירות באזורים אלו, מכיוון שאזורי המפגש בין יציקות לבלוקים מועדים, לעיתים, לסדיקה ולחדירת רטיבות. חדירת הרטיבות אל הקיר, גם אם אינה נראית מבפנים- מגבירה את התקררות אותו אזור - ואת תופעת העיבוי. כך שיש לבדוק זאת גם כן, לפני שנכנסים לפתרונות יקרים.

בהצלחה,

גבי

שלום שלומי,

היה על הקבלן לבצע שכבת איטום על גבי הקירות החיצוניים- עד מעל לגובה של מפלס האדמה. כמו כן היה עליו לבצע אטימה של היסודות. חלקי המבנה שנמצאים במגע ישיר עם הקרקע אמורים להיות אטומים לצורך מניעת עלייה קפילארית של רטיבות. דברים אלו מעוגנים בתקנים ומבוצעים תמידבעת הבניה.

שים לב שיתכן ששכבת האיטום נסתרת מעינך משום שהיא כבר מכוסהעם טיח.מכיוון שמדובר על בית חדש- מומלץ לפנות לחברות לביקורת מבנים ולקבל מהן דוח על ליקויים אלו (ואחרים).

נשמח לעזור ובהצלחה,

גבי

שלום גילה,

מכיוון שמהנדס ביקר באתר יש לעקוב אחר המלצותיו בלבד. לא לגמרי ברור מהן עבודות התשתית שאותן הזכרת ואם ניתנה המלצה לטיפול כלשהו בסדקים עצמם, מבחוץ ומבפנים. יש לטפל בסדקים מבחוץ ולמנוע חדירת רטיבות דרכם, אל תוך הדירה. אנא פרטי את ההמלצות ומה בוצע בשטח. לא ניתן להבטיח שהסדקים לא ישובו להתרחש, אך זה תלוי גם בהמלצות הבצוע שקיבלת / שביצעת.

בבתים חדשים תופעת הסדיקה נפוצה למדי וברוב המקרים איננה מצביעה על ליקוי מהותי. כאמור- הזמנת המהנדס היתה הצעד הנכון ומומלץ לעקוב אחר הוראותיו.

נשמח לעזור הלאה ובהצלחה,

גבי

שלום ארז,

ותודה על המחמאה לאתר.

סוג הזפת השכיח ביותר עבור איטום גגות הוא זפת מסוג 75/25.

במפרט הכללי, פרק 5 לאיטום,הוגדרה מחדש זפת לגגות- מסוג 105/25. שאר הסוגים אינם משמשים לאיטום גגות.

זפת מסוג 60/70 היא זפת רכה וזולה יותר (כמחצית המחיר) ואיננה תקנית לאיטום גגות.

זפת מסוג 80/100 מיועדת לייצור אספלט בארצות קרות.

קצת רקע טכני:

המספרים מייצגים מדד "חדירות" מעבדתי של רכות / קשיות הזפת. המינוחיםמגיעים מתקן ישן לביטומן לכבישים,אשר עדיין נמצא בשימוש במספר רב של ארצות.

זפת מסוג 60/70 = זפת עם חדירות של בין 60 ל 70.

זפת מסוג 100/80 = זפת עם חדירות בין 80-100.

זפת מסוג 75/25 = ביטומן "מנושף" (ראה הסבר הלאה) אשר החדירות שלו היא בין 20- ל 30 ונקודת ההתרככות שלו היא בין70 ל 80 מעלות.

לזפת מסוג 105/25 יש נקודת התרככות של בין 100 ל 110 מעלות וחדירות של 20 ל 30.

"ביטומן מנושף" - הכוונה לתהליך בו מוזרם אויר בזפת מותכת. הזרמת האויר גורמת לשינוי תכונות הזפת (להגדלת נקודת ההתרככות והקטנת החדירות).

כל הנתונים הטכניים נמסרו לבקשתיעל ידי מהנדס אורי ענבל, מחברת פזקר. זהו גם המקום להודות לו על העזרה.

בהצלחה,

גבי