שלום רעות,

תפקיד יריעה מאזנת אדים הוא למנוע נפיחויות ביריעה הביטומנית העליונה, כתוצאה מהיווצרות לחץ אדים (לחות) אשר נמצאת בשכבת השיפועים (הבטקל). מאותה סיבה ממליצות החברות היצרניות (ביטום, פזקר וכדומה) ליישם נשמים, כאשר ההמלצה היא לבצע נשם אחד על כל 50 או 70 מ"ר.

היריעה המאזנת אדים והנשמים, נחוצים במיוחד כאשר יש חשש שישנה רטיבות או לחות גבוהה בשכבת הבטקל,לדוגמא- במקרה שהבצוע נעשה בחורף על גבי שכבת בטקל לחה שלא הספיקה להתייבש במלואה. כמו כן, ככל ששטח הגג גדל, כך גם גדל החשש מנפיחויות / בועות אויר ביריעות. במקרים קיצוניים יכול ריכוז אדים שכאלה גם לגרום לסימני רטיבות בתקרה, אך מדובר על מקרים נדירים. כעקרון- היווצרות מספר קטן של בועות אויר קטנות בשכבת היריעות העליונה איננה גורמת לנזק.

הדעות בענין נחיצות שכבה מאזנת אדים ו/או נשמים- חלוקות לכאן ולכאן. מבחינת המלצתי האישית הייתי מסכם זאת כך : בנתונים שציינת, אם זה היה הבית שלי - לא הייתי עושה...

בהצלחה,

גבי

שלום אימן,

שיטת היישום של החיפוי במקלחת תלויה בהעדפה של המתכנן או המבצע. יותר קל להדביקקרמיקה באופן מדוייק על גבי תשתית חלקה וישרה (טיח) , אך אם היישום של ההדבקה בטיט הוא מקצועי- לא אמורה להיות כל בעיה.

לגבי גובה הקרמיקה בקירות - נהוג שלא להגיע עד לגובה התקרה ממש אלאמספר סנימטרים מתחתיה. השיקולים בענין הם אסטתיים (אדריכלים) כך שלא אוכל להוסיף בנושא. להערכתי האישית המראה של חדר הרחצה יהיה נאה יותר אם הקרמיקה לא תגיע ממש עד לתקרה.

לגבי סף הבטון מתחת לדלת : עדיף להזיז את הצינורות כך שיצאו מהקיר ולא מסף הבטון, אך אם הדבר מסבך את העבודות יותר מדי אפשר להסתדר עם זה כפי שזה. יש רק לוודא שמיקום הצנרת ביציקה לא יחליש את אותה חגורת הבטון.

בהצלחה,

גבי

שלום גיל,

לצעריאין מנוס מבצוע שיפועים עם בטקל. יציקת שיפועים (מדה) מבטון תהייה יותר יקרה מבטקל ויותר קשה לבצוע, מה גם שאין למדה-בטון תכונות בידוד כמו של בטקל.

לגבי האיטום על גבי שכבת השיפועים, גם כאן מומלץ לבצע עם יריעות ביטומניות.

אם ברצונך לדחות את בצוע הגזירה (של היריעות) תוכל לבצע את האטימהעם זפת בשתי שכבות ורשת אינטרגלס או פיברגלס בין השכבות. תחסוך בצורה זו כ 50 אחוז מעלות האיטום עם היריעות, אך יהיה עליך לוודא שהגג מולבן / מסוייד היטב לאורך כל ימות השנה. אחרת השמש תהרוס את שכבת הזפת במהירות. לאחר מספר שנים תוכל לבצע יריעות ביטומניות על גביהזיפות.

בענין ריצוף : הריצוף עצמו איננו מהווה שכבת איטום. להיפך : במקרה שאתה מתכוון לרצף את הגג יהיה עליך להקפיד על שכבת איטום מקצועית , רצוי כפולה, עם יריעות ביטומניות, ולא עם זפת. ראה מפרט טכני במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפיםבאמצעות יריעות ביטמניות.

הערה בענין הבידוד : באזור שלך רצוי להקפיד על בידוד ולבצע קלקר עבה יותר (לפחות 5 ס"מ עובי), או לחילופין לוחות "רונדופן". בנושא זה עליך להיוועץ עם יועצי בידוד אך לא מומלץ כלל להפחית מהעלויות של הבידוד מתחת לבטקל. תוכל להערכתי להפחית מעלויות האיטום, ולבצע זיפות במקום יריעות, לפחות למשך חמשת השנים הבאות.

נשמח לעזור הלאה ובהצלחה,

גבי

שלום שרון,

הטיח אכן איננו יכול להתחבר אל שכבת האיטום הצימנטית ללא מוספי הדבקה. זאת משום שמעצם היותו חומר איטום שדוחה מים, הוא דוחה גם את הטיח (הרטוב) עצמו. התופעה הזו מוכרת היטב והיה על הקבלן שלך לדעת מכך, לפני שהחל בבצוע של הטיוח.

ההתעקשות שלך לגבי בצוע שכבת אטימה נוספת מלבד ההרבצה הצימנטית, היא נכונה. במצב הנוכחי יש לבצע כלהלן:

1. להסיר את שכבת הטיח מהקיר. המלאכה אמורה להיות קלה למדי.

2. לנקות היטב את כל שאריות האבק והטיח הישן, לאחר ההסרה, כך שהקיר ישאר נקי לגמרי ורק שכבת האיטום תשאר גלויה ונקיה.

3. באם שכבת האיטום נפגעה, יש לבצע שכבה נוספת.

המשך - יישום טיח:

1. על גבי שכבת האיטום הצימנטית יש להתיז שפריץ צימנטי (יחס חול 1:1), המועשר בדבק מסוג לטקס SBR (כגון דבק מסוג סיקה-לטקס "סופר"), בשעור 50 אחוז מהמים שבתערובת. לאחר ההתזה אין לגעת החומר ויש להמתין להתקשותו במשך 24 שעות.

2. לאחר מכן יש לבצע את הטיח עצמו כאשר בתוך הטיח יש להוסיף גם כן מעט מאותו הדבק (לטקס SBR), בשעור של כ 10 אחוז ממשקל המלט שבתערובת הטיח.

בבצוע שכזה לא תהיה שום בעיה והטיח + הקרמיקה יחזיקו מעמד "לעד".

הדרך המתוארת לעיל היא הבטוחה ביותר לפתרון הבעיה. קיימים "קיצורי דרך" (כגון התזת דבק או חומר אחר על גבי הטיח הנוכחי, בתקווה שחלק ממנו יעבור את שכבת הטיח ויגרום להידבקות טובה יותר אל חומר האיטום), אך פתרונות מסוג זה אינם מומלצים. עדיף לבצע את הכל באופן יסודי פעם אחת ולתמיד.

תוכל להיוועץ בנושא גם עם חברת גילאר, יבואני סיקה, בטלפון09-8994000

בהצלחה,

גבי