שלום גיל,

ברוב המקרים לא ניתן לבצע תיקוני צבע שכאלה משום שיהיה הבדל בגוונים, במיוחד כאשר מדובר על קיר שנצבע לפני זמן רב. בקירות שנצבעו לאחרונה זה ניתן לבצוע אם משתמשים באותו הצבע בדיוק, עם אותו הגוון. אך במקרה שלך כנראה שלא יהיה מנוס מצביעת כל השטח. תוכל רק לנסות ולראות את התוצאות לאחר הייבוש.

ראה גם את המאמר על תיקון קירות לאחר חדירת רטיבות.

בברכה,

גבי

שלום אורן,

ישנו מגוון רחב של חומרים מקבילים כגון ביטומסיל (ביטום) למשל. אפשר להשתמש גם בחומרים צימנטים חד-קומפוננטים. אלו זולים יותר ומתאימים לאטימת יסודות. החומרים הדו-קומפוננטים פשוט טובים יותר.

חומרים חד קומפוננטים הנם: סיקה מונוסיל 107, איטומט 500 (מיסטר פיקס) או הידרוסיל (טמבור).

בהצלחה,

גבי

שלום תומר,

מתחילים בהסרה מהשורה התחתונה של הרעפים ומתקדמים כלפי מעלה. יש להסיר את אותם "מסמרים" שמחזיקים את השינגלס בחלק העליון של כל רעף. קרוב לודאי שתאלץ לרכוש רעפים חדשים משום שהישנים יפגעו בעת ההסרה.

בהצלחה,

גבי

שלום גל,

לא תארת את המפרט הנכון. הדרך הנכונה היא כלהלן:

1. בקירות שליד האמבטיה יש לבצע שכבת אטימה מחומר איטום צימנטי משחתי (כגון ביטומסיל או סיקה טופ 107) ואין להסתפק בשכבת הרבצה בלבד.

2. בשאר השטח, שאינו בא במגע ישיר עם רטיבות, אפשר להסתפק בשכבת הרבצה ואחר כך לבצע את הטיח והצביעה.

הערות:

אם האמבטיה עדיין לא הורכבה במקומה אז מומלץ לאטום גם את הקיר עליו היא תשען, עם חומר צימנטי משחתי.

לגבי האיטום של הרצפה: כאשר האיטום מתבצע בחומר ביטומני (מסטיגום, אלסטופז וכדומה) אז מבצעים אותו על גבי המשטח האפקי ברצפה ומטפסים על הקירות מסביב עד מעבר לגובה מפלס הריצוף בכ 5 או 10 ס"מ נוספים.

תוכל לבצע בערך לפי השלבים הבאים.

הכנות:

1. יציקת רולקות סביב הרצפה בחיבורים עם הקירות.

2. הרבצה צימנטית בקירות (או החלקה).

אטימה:

1. חומר ביטומני ברצפה עד מעבר למפלס , כאמור.

2. לאחר הייבוש- חומר צימנטי בקירות שליד האמבטיה (או על כל הקירות).

גימור:

לאחר הייבוש של חומרי האיטום, טיח וקרמיקה בשטחים המיועדים.

בעבודה על גבי חומר האיטום הצימנטי יש להשתמש בחומרי הדבקה שמתאימים לאותו החומר, על מנת שתהייה הדבקה מלאה בין הטיח לחומר האיטום או בין הקרמיקה לחומר האיטום. כך שמומלץ לעבוד עם חומרים של אותו היצרן.

בברכה,

גבי

שלום אורן,

האבחנה שלך נכונה. ברוב המקרים , במקרה של מעבר מים אל מתחת לריצוף, מצטברים המים באותן "בריכות" ואינם יכולים להתנקז.

סף הפרדה ליד הפתח הנו חובה בכל מקרה, לא רק משום אותן בריכות אלא משום שרטיבות כלשהי במילוי שמתחת לריצוף תוכל לעבור אל מתחת למקומות אחרים בדירה ללא אותו סף הפרדה.

בשנים האחרונות הולך ונכנסת לשוק השיטה של ניקוז כפול. כאשר מתקינים ניקוז כפול ועושים שיפועים (מדה) לכיוון נקודת הניקוז- המים שמתחת לריצוף יתנקזו לאותו המקום ללא בעיה.

באותם מקרים שראית , בהם יצקו מדה מפולסת (ללא שיפוע) על גבי הצנרות, נועדה המדה לאפשר הדבקה ישירה של הריצוף , ללא מילוי.

עדיין, ברוב המוחלט של הבתים פשוט אוטמים מעל לצינורות ומשאירים את אותן "בריכות" במקומן.

ללא לאות (....)

גבי