שלום איציק,

כנראה שהעבודה בוצעה ברשלנות והפנל הודבק עם חומר שאינו עמיד בתנאי רטיבות, כגון גבס / פוליפילה / צלוטיט- וכדומה.

יש להסיר את החומר ולהגיע לתשתית יציבה. הדבקה מחדש ניתן לבצע עם דבק לקרמיקה , בהתאם לעובי המילוי הדרוש (ישנם דבקים למילוי עבה או דק). כמו כן ניתן להדביק עם תערובת של מלט וחול (או מלט וטיט) ודבק לטקס SBR בתערובת. יחס של 2 חול / טיט ל 1 מלט יהיה סביר, עם כ 20 אחוז דבק בתוך המים של התערובת.

בהצלחה,

גבי

שלום עמליה,

יש לאטום את הרווח בין הכיור לקיר עם מסטיק גמיש כגון סיקפלקס 11FC, פולימר MS, אוטם-פוליאוריטני (טמבור)- וכדומה.

שב"ש,

גבי

שלום שחר,

לא ניתן להספיג את האסבסט בחומר כלשהו וממילא הוא כבר מצופה בצבע. הדרך היחידה היא לצבוע אותו גם מבפנים, אך איני יודע אם הטירחה שווה...

בברכה,

גבי

שלום אבי,

ישנה איזושהי סתירה בין התאור שלך לבין מה שיועץ נירלט המליץ. מכיוון שהוא היה נוכח בשטח אני יכול רק להניח שהצדק עמו.

הסבר כללי :

סדקי שערה שמופיעים בקירות, כמו אותם סדקים שהקבלן תיקן בהצלחה, אינם אמורים לשוב ולהופיע מחדש משום שהם בד"כ נמצאים בשכבת הטיח או שכבת השליכט / שפכטל. אלו מצביעים על עבודה לקוייה באחד משלבי העבודה (טיח, שפכטל, צבע).

סדקים נימיים אחרים שנמצאים בעומק (בחיבור בין בלוקים, בין בלוקים ליציקות או "סתם" באמצע בלוק)- יכולים להמשיך לנוע גם בעתיד ולכן נהוג לאטום אותם עם חומרים גמישים כאשר מעליהם מיישמים צבע גמיש. (אלא כנראה שאינם אשמתו של הקבלן, אלא אם כן הוא בנה קירות אלו בעצמו).

צבע גמיש נהוג ליישם בקירות פנים כאשר אין ברירה. זאת, משום שהוא עבה יותר ואינו נראה חלק כמו צבע פנימי אקרילי רגיל.

אם יש ספק- עדיף לתקן את הסדקים באמצעות מרק רגיל, מרק גמיש, או חבישה עם אינטרגלס שנעשית בשכבת הטיח- ולצבוע עם צבע רגיל. במקרה הצורך- לצבוע בעתיד בצבע גמיש.

על פי מה שתארת עדיף לתת לקבלן או לפועל לתקן את הסדקים כפי שתיקן לפני כן בשאר הקירות. אלא שאיני נוכח בשטח ויועץ נירלט כן נוכח, כך שאינני נמצא במצב בו אוכל לקבוע. יש לבדוק בשטח.

אם מדובר על קירות חדשים, או על קירות חוץ שהסדקים הפנימיים נראים גם בצד החיצוני של הקיר- כנראה שעדיף יהיה לבצע צבע גמיש. אך המלצתי היא לדחות שימוש בצבע גמיש על קירות פנים, ככל שניתן.

בהצלחה,

גבי

שלום גדי,

ובתקווה שהבוקר עדיין אין רטיבות בתקרה...

אותה שכבה עליונה דקה נקראת לעיתים "מיץ צימנטי" שצף ועולה לאחר היציקה / במהלך האשפרה, ואינה מצביעה בהכרח על פגם באיכות העבודה. לעיתים יש צורך להסירה לפני בצוע עבודות איטום מסויימות, אך כנראה שלא יהיה צורך בכך. תחילה יש להמתין לסיום שלב האשפרה והייבוש.

תיקונים דקים לצורך מילוי שלוליות קטנות אפשר לבצע עם תערובת של מלט וחול מועשרת בדבק לטקס SBR,כאשר יש ליישם שכבת קישור צימנטית ולעבוד בשיטת רטוב-על-רטוב. ראה הסבר במאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה- יסודות איטום | שיקום מבנים.לתיקונים בעובי דק יש להשתמש בפחות חול : 1:1 או 2:1, בהתאם לעובי התיקון. שכבת הקישור- עם מלט בלבד, ללא חול כלל, ומועשרת בדבק לטקס במים ביחס של כ 30-50 אחוז.

בליטות של מילימטר-שניים אינן משמעותיות כלל עבור יריעות ביטומניות וממילא כבר בשלב הפריימר הן כמעט ויעלמו. גם אם לא- אין בכך בעיה. בליטות אחרות / סימני מלג`בולטים מדי- אפשר לגרד / להנמיך. אך אין בעיה עם בליטות מסוג שכזה.

לא משתמשים בחצץ או בשומשום לתיקונים דקים שכאלה.

לא ברור מהן אותן שאריות בטון אותן הזכרת, ליד הקירות. באזור זה ממילא יוצקים את הרולקות והאזור צריך להיות ללא בליטות או שאריות.

בהצלחה ושב"ש ,

גבי