שלום שחר,

מהסיפור נראה שחברת הביטוח, כרגיל, מנסה למצוא פתרון זול לבעיה. תחילה פנו לבצוע איטום סביב נקודת הביקורת וכעת אומרים לך להמתין לייבוש.

בעקרון- במקרים של הצפה חובה להזמין שמאי חיצוני שאינו מטעם חברת הביטוח. לחילופין ניתן להזמיןמהנדס או חברה לביקורת מבנים. השמאי יוציא דוח מסודר עם פרוט הנזקים והערכה כספית של הנזק. בעזרת הדוח תוכל לפנות שוב אל חברת הביטוח (שתתכחש תמידלכל מה שכתוב בדוח..) ולהמשיך בתביעה בבית המשפט.

יש לבדוק עד להיכן הגיעה הרטיבות תחת הריצוף. במקרה של אריחי טרצו הנזק לאריחים יהיה בלתי הפיך. הרטיבות תנדוד הלאה אל תוך אזורים אחרים סמוכים וכתוצאה מכך אריחי הטרצו יקבלו סימנים כהים בהיקפם (נקראים בסלנג גם בשם "סימני טלויזיה").

גם בענין התיקונים מומלץ שלא להסכים כלל לבצוע תיקוני צנרת או תיקוני ריצוף מקומיים שנעשים על ידי חברות / קבלנים מטעם חברת הביטוח. אלו ינסו תמיד לפתור את חברת הביטוח מהוצאות באמצעות בצוע תיקון מקומי של הנזילה והחזרת 3-4 מרצפות למקומן.

אם הרטיבות התפשטה הלאה- יהיה עליך להעזר כאמור בשמאי ובעורך דין. אין סיכוי שתקבל את המגיע לך (בהנחה וזה המצב) מחברת הביטוח ללא נקיטת צעדים משפטיים. אך תחילה יש לבדוק כמה רטיבות ישנה ועד היכן נדדה.

בהצלחה,

גבי

שלום אורי,

לא ברור מהו סוג הטיח אותו יישמת על גבי הבטון ומהו מיקומם של הסדקים (בהפסקות יציקה?).

על כל פנים- תחילה יש לבדוק את סוג הסדקים ורוחבם. יש לבדוקאם מדובר על סדקים בטיח, סדקים בחומר האיטום, או סדקים ביציקת הבטוןעצמה. בשני המקרים הראשונים מדובר כנראה על יישום לקוי של הטיח או של חומר האיטום והתיקון פשוט יותר.

במקרה של סדק ביציקה יהיה צורך להרחיב מעט את הסדק לעומק הבטון ולאטום את הסדק בחומר / מסטיק גמיש. אח"כ -להשלים את הטיח ואת האיטום הצימנטי + רשת אינטרגלס בין השכבות. ניתן גם לבצע פעולות נוספות כגון איחוי הסדק בעומקו באמצעות הזרקת אפוקסי.

יש לבדוק כל זאת בשטח ויתכן צורך בנוכחות קונסטרוקטור, במקרה של בעיות ביציקה עצמה.

בברכה,

גבי

שלום אילנה,

במקרה של גג שהנו תוספת בניה- חודרת הרטיבות בדרך כלל בתפר שבין היציקות, על גג הבנין או בקירות / מעקות. כנראה שלא בוצע תפר התפשטות במסגרת בניית התוספת.

על כל פנים, לשאלתך : ניתן לצפות שליכט צבעוני עם חומר פוליאוריטני שקוף כגון היפרדסמו T. החומר ימנע ספיגת רטיבות בקיר. כמו כן ניתן להשתמש בסילרים שקופים ממגוון סוגים- אך בשני המקרים הקיר יקבל מראה כהה יותר ו/או מבריק ומומלץ לבצע ניסוי במקום קטן נסתר לפני שמבצעים זאת.

כאמור לעיל, ומבלי לבדוק בשטח, הסיכוי שפעולה זו תמנע את המשך חדירת הרטיבות - שואף לאפס.

על כל פנים שיהיה כמובן בהצלחה ונשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום אלי,

מפלס הריצוף של המרפסת אמור כמובן להיות נמוך יותר ממפלס הריצוף הפנימי...

הטיפול שתוכל לבצע תלוי גם בסוג המשקוף (דלת פתיחה / הזזה) ובגורמים נוספי שיש לבדוק בשטח כגון שיפועים תקינים של הריצוף החיצוני -לכיוון המרזב.

מספר אפשרויות, מן הקל אל הכבד:

1. התקנת גגון מעל פתח היציאה כך שמי הגשמים לא יגיעו לאזור הויטרינה.

2. אם מדובר על דלת כנף- התקנת סף אוטם קפיצי בתחתיתהדלת.

3. הדבקת סף שיש עם שיפוע כלפי חוץ, כך שמי הגשמים יגלשו לכיוון החוץ (זה לא ניתן לבצוע אם עוביו של הסף יהיה רב מדיויחסום את פתחי היציאה של המים אשר נמצאים במסילה התחתונה של המשקוף).

5. הסרת שורת המרצפות הקרובה לפתח והתקנה של תעלת ניקוז (מרושתת) לכל האורך של הפתח, עם צינור ניקוז שיצא ממנה וילך הצידה (דרך הקיר החיצוני) או שילך לכיוון המרזב הראשי- תחת הריצוף.

4. טיפול יסודי / יקר : פרוק הויטרינה כולה- יצירת הגבהה נוספת (מדרגה) , עם שיפוע לכיוון החוץ, והרכבת ויטרינה מעליו, נמוכה יותר.

בדוק את האפשרויות על פי המצב בשטח.

בהצלחה,

גבי

שלום יאיר,

הבחירה בחומרים לצורך בצוע איטום תת קרקעי תלויה במספר דברים כגון עומק המבנה התת קרקעי, סוג הקרקע, ניקוז,והצורה הגאומטרית של המבנה אותו ברצונך לאטום.

במבנים תת קרקעיים נהוג ליישם חומרי איטום ביטומנים משחתיים אשר הם נוחים יותר לשימוש ואינם דורשים החלקה של השטח. כמו כן ניתן להשתמש בחומרים צימנטים משחתיים, בשטחים קטנים יותר (קורות / עמודים) אשר בהם אין חשש מסדיקה ו/או במקומות במפלס קרוב לפני הקרקע , כאשר יתבצע טיח על גבי חומר האיטום.

יריעות ביטומניות נהוג ליישם בעיקר תחת רצפות של מבנים תת קרקעיים כאשר באופן כללי ההעדפה היא ליישם חומרים ביטומנים משחתיים, בהתזה או במריחה- על גבי הקירות. עוביו של החומר המשחתי תלוי אף הוא בעומק המבנה. ניתן גם להשתמש ביריעות, על פי החלטת המתכנן / הקונסטרוקטור.

ראה גם מאמר על איטום מרתפים מקלטים ומבנים תת קרקעיים בחומרים ביטומנים משחתיים.

אם תפרט יותר נתונים נשמח לעזור.

בהצלחה,

גבי