שלום זכריה,

אנא ראה את ההסבריםהמתאימים במאמר על איטוםוריצוף מרפסות או גגות מרוצפים - מעל גבי הריצוף הקיים.

ניתן לאטום את השטח במספר חומרי אטימה, אך בחירת החומר תלויה במצבו של הריצוף הנוכחי ובגובה מצע המילוי שאפשר יהיה ליישם מבלי לעבור אתגובהו של מפלס הריצוף הפנימי של הדירה.

השימוש ביריעות ביטומניות בהחלט מומלץ ואף עדיף על פני שיטות אחרות, אך הוא אינו מתאים במקרה שהריצוף יבוצע בהדבקה ישירה או כאשר אין מספיק מקום למצע מילוי בעובי של מספר סנטימטרים.

באופן כללי ניתן גם לאטום את השטח עםחומרי אטימה פוליאוריטניים או ביטומניים משחתייםכאשר מדובר על מרפסות קטנותאו כאשר לא ניתן לבצע יריעות ביטומניות מהסיבות שמניתי לעיל. ראה הסברים והמלצות נוספות במאמר.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

שבוע טוב / שקט,

גבי

שלום טל,

עוב שנגרם כשקיימת לחות / רטיבות, אם כתוצאה מליקויי איטום ואם כתוצאה מעיבוי. התקנת ונטה אכן אמורה לעזור ואפשר גם להתקינה בתקרה כל עוד ישנה תחלופת אויר בחדר (]פתח לכניסת אויר נקי ופתח ליציאת האויר מחלל הגג).

עדיף שתבקש יעוץ בשטח מאנשי מקצוע בתחום האיוורור, הן לגבי סוג ה"ונטה" והן לגבי זמני פעולתה, בהתאם לשטח החדר האמור.

אם העובש מופיע על גבי קירות החדר או התקרה, אפשר גם לשקול צביעה בצבע מונע עיבוי מסוג KEFA, או בצבע אקרילי רגיל נגד עובש.

בברכה,

גבי

שלום בנימין,

הפרש הגבהים אמור להיות בין מפלסי הריצוף החיצוני והפנימי ולוא דוקא בין מפלסי היציקות. יציקה במיקשה אחת הינה מקובלתכל עוד כך היאתוכננה ע"י מתכנן המבנה.

חגורת ההפרדה שמתחת לריצוף היא זו שמונעת את מעבר המים מן החוץ פנימה.

ראה הסברים לאופן יציקתה ושרטוט מתאים של מיקומה ואיטומה- במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

מרפסת בקומת קרקע מחייבת איטום והפרדה בין הריצוף החיצוני לפנימי. בהחלט סביר להניח שבמהלך השנים תחדור לחות ורטיבות אל מתחת לשכבת הריצוף החיצונית ומסיבה זו בדיוק מבצעים את האיטום מתחת לריצוף. כךשהופעת סימני לחות ברובה בין האריחים אינה צריכה להדאיג. יחד עם זאת כדאי מעת לעת לבצע ביקורת ולתקן ליקויים ברובה, במידה ויתגלו.

בברכה,

גבי

שלום איל,

ראשית יש לפתוח מספר מרצפות במקומות שונים במרתף ולראות אם אכן ישנה רטיבות מתחת לכל השטח. אם כל השטח רטוב לא יהיה מנוס מהחלפת כל הריצוף.

בדרך כלל, מתרחשות הצפות מסוג זהכאשר הבור מתמלא והמים עוברים בסדק שנוצר מתחת לחגורת הבטון (בינה לבין יציקת הרצפה) או בסדק שמעל החגורה(בינה לבין הריצוף).

אם החגורה צמודה היטב אל התשתית אפשר לאטום את הסדק התחתון עם מסטיק פוליאוריטני. לאחר מכן יש לאטום את כל בור השאיבה עם חומר איטום צימנטי משחתי או עם חומר איטוםפוליאוריטני.

חומרים צימנטים לדוגמא: "סיקה טופ 107", "טורוסיל FX-122".

חומרים פוליאוריטנים: "היפרדסמו 2KW(פולידן)", "מריס 250" (אלרם), "תמאפלקס 1200" (בי.ג`י)- ואחרים... החומרים שלעילעמידים בשפכים ביתיים והנם קלים יחסית לניקוי.

הערה נוספת בנוגע לחגורת הבטון:

אם יתברר במהלך העבודות שהחגורה אינה אחוזה היטב אל הבטון- עדיף לפרק אותה ולבנות חגורה חדשה במקומה. יש לעגן את החגורה החדשה אל הבטון הקיים באמצעות מספר מוטותמברזל-בנין אשר מוחדרות לקדחים ברצפה ודבוקות בדבק אפוקסי. את הדבקת הריצוף מעל החגורה יש לבצע עם טיט שמועשר בדבק לטקס SBR או עם דבק יעודי לקרמיקה / גרניט פורצלן.

אם משהו לא מובן נשמח להסביר הלאה.

בהצלחה ושב"ש,

גבי

שלום רועי,

הרובה האפוקסית הרבה יותר חזקה, אינה מתפוררת, אינה סופגת מאומה (נשארת נקיה יותר) ועמידה לטווח שנים ארוך יותר. רובה אפוקסית גם עמידה הרבה יותר כנגד פגיעת כימיקלים שונים.

נהוג להמליץ על ביצועה לפחות באזורים הרטובים (מרפסות שמש, חדרי רחצה וכדומה).

בברכה,

גבי