שלום ארז,

המפרט השני שהוצע לכם על ידי המהנדס הנו הרבה יותר יסודי וטוב. במסגרת מפרט זה מורידים את כל שכבת הטיח, מתקנים סדקים ופגמים אחרים בתשתית, מטפלים בברזלים חלודים, מבצעים שכבת איטום ראשונה שנקראת "שכבת הרבצה" ואחר כך מבצעים מעליה את שכבת הטיח המיישר. לסיום- מצפים את הקירות בשכבות הגמר של השליכט.

אפשר אגב להשתמש בצבע גמיש כשכבת הגמר, גם במפרט היסודי יותר. אם הבית מרובה סדקים עדיף לעבור לצבע גמיש כשכבה המסיימת, במקום השליכט הצבעוני. אך בכל מקרה המפרט השני עדיף על הראשון ויחזיק מעמד הרבה יותר זמן. הוא גם יעלה הרבה יותר כסף.

המפרט הראשון כולל תיקונים מקומיים בלבד כך שסביר להניח שתצטרכו לבצע שוב תיקונים שכאלה לאחר מספר שנים.

מבחינת שנות האחריות: הדבר תלוי בקבלן המבצע ובשנות האחריות שהוא יהיה מוכן לתת. כהערכה מדובר על כ 5 שנות אחריות לפחות כנגד מעבר רטיבות, לכל אחת מהשיטות, אם כי המפרט היסודי (השני) יחזיק מעמד הרבה יותר מכך ואפשר אולי לקבל עבורו גם 10 שנות אחריות (כנגד מעבר רטיבות מהקירות בלבד, ולא בגין התיישנות הציפוי וכיוצ"ב).

בברכה,

גבי

שלום ים,

סרגל אלומיניום שמותקן נכון משפר את האיטום של קצה היריעות בקירות ויוצר אף מים אשר מגן על החיבור מפני זליגת מי הגשמים בקירות. אך הדגש הוא על כך שיש לבצע את עבודת ההתקנה של הסרגל בקפדנות ותמיד יש לתכנן אותה מראש, לפני שמתחילים באיטום.

מחיר התקנתו של הסרגל אמור להיות מסוכם לפני העבודה כך שלא סביר שתוכל לדרוש זאת כאילו שזה היה אמור להיות חלק ממנה.

לשאלתך: אפשר וצריך לתת אחריות לתקופה של 10 שנים, עם או בלי הסרגלים. הטענה ששמעת- מפוקפקת...

בהצלחה,

גבי

שלום מתן,

בדיקות הצפה מבצעים תמיד מעל גבי שכבות האיטום ולא מעל גבי שכבות הריצוף. הצפה מעל הריצוף תגרום בהכרח לחדירת מים רבים אל מתחת לריצוף, מה שכמובן שאינו רצוי.

אפשר לבצע בדיקת הצפה מעל הריצוף כאשר ממילא כבר ידוע לנו שישנה רטיבות גבוהה מאוד מתחת לאריחים, כגון במקרה של נזילות חזקות בתקרה. בשאר המקרים עדיף שלא לבצע זאת.

בנוסף: לא מבצעים בדיקת הצפה רק לצורך בדיקת לחות בקירות. הצפה אמורה לגלות נזילות ורטיבויות של ממש ולא עליה ברמת הלחות.

אם תסביר יותר טוב את הבעיה, כיצד ואיפה נראית הרטיבות בפנים הבית- נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום איל,

מעבר מים פנימה יכול להיות אפשרי גם כאשר המרפסת נמצאת במפלס נמוך יותר. המים בד"כ יעברו דרך אזור המפתן, היכן שאמורה להיות חגורת בטון (מתחת לריצוף) שמפרידה בין המפלסים ומונעת את מעבר המים מבחוץ אל מתחת לריצוף הפנימי של הבית.

במקרה שלא קיים איטום תקין מתחת לריצוף המילוי הרטוב יכול גם לבוא במגע ישיר עם הקירות ולגרום לטיפוס קפילארי של רטיבות.

אם לא קיים מקום אחר שיכול להעביר רטיבות, ואם בתחתית קירות הפנים (עדיין) אין סימני רטיבות מעל הפנלים, החשודה העיקרית תהיה המרפסת. חשוד נוסף- הקיר החיצוני עצמו.

בברכה,

גבי

שלום אלון,

המצב שתארת אפשרי. לא קיים לכך פתרון קבוע והוא תלוי בחוזה שמסוכם בין קבלן האיטום ללקוח או בין קבלן האיטום לקבלן הבונה / המשפץ.

הנושא אגב היה נפתר מעצמו אם קבלן האיטום היה גם מבצע את עבודות הריצוף שלאחר מכן.

בכל מקרה בקש מהקבלן תעודת אחריות.

בברכה,

גבי